• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

קירוב רחוקים כשעלול להיכשל בהסתכלות בירור דעת מרן

מ

מקיים דברי חכמים

Member
בשו"ת מעיין אומר ח"ט פ"ב שאלה א\ב, מובא שאלה שנשאל מרן על אדם שמדבר עם בני משפחתו ומקרבן לתורה ויושבות מולו שלא בצניעות, האם יש מקום להתיר, ולא הסכים להתיר, אבל בשאלה אח"כ נשאל על בן ישיבה שהיה לו הצלחה עם ילדים ממשפחות חילוניות, ורצה להפסיק מחמת שנכשל במראות אסורות בדרך, וע"ז ענה לו שזה מצוה גדולה של הצלת נפשות ושיעזוב את מידת החסידות, וצ"ב מה ההבדל בין שתי השאלות, שהרי לכאו' הוא אותו נידון, וצ"ע, ואולי מחלק בין כשהוא בדרך הליכה לכשהוא בדרך ישיבה ממושכת, או שבדרך שיחה עם קרובותיו שגס בהם יש יותר חשש הרהור ומכשול, ואכתי צ"ע, מי שיש לו דרך בביאור העניין, או שידוע לו משהו בעניין אשמח לשמוע.
 
אי אפשר לשאול שאלות כאלו משו"ת מעיין אומר כיון שרבינו היה עונה לכל אחד לפי מה שהוא. וזה אני אומר לך מידיעה ברורה שלפעמים ששאלנו אותו היה אומר תלכו ותכבשו עיניכם בקרקע. ולפעמים היה אומר לא תלכו. ולפעמים היה אומר עלי קללתך בני תלך לא תחוש. והיתה רוח הקודש ממש מדברת מתוך גרונו, כפי שעיני ראו ולא זר רב קהילה בתל אביב שאמר לרבינו אני רוצה לעזוב אין לי דירה אין חינוך לילדים אין פרנסה, רבינו אמר לו לא תעזוב בגזירה, יהיה חינוך לילדים לא יהיה להם שום קלקול, יהיה פרנסה ויהיה דירה גדולה, והכל התקיים בדרך פלא, ובניו היום ת"ח מופלגים מחברי ספרים
ומאידך היה סיפור מוצנע בת"ח פגום מן היסוד שניגש לדבר עם רבינו על קהילה שהוא רצה להיות הרב, וצעק רבינו תיקחו אותו מכאן זה מג'נון
 
מקיים דברי חכמים אמר:
בשו"ת מעיין אומר ח"ט פ"ב שאלה א\ב, מובא שאלה שנשאל מרן על אדם שמדבר עם בני משפחתו ומקרבן לתורה ויושבות מולו שלא בצניעות, האם יש מקום להתיר, ולא הסכים להתיר, אבל בשאלה אח"כ נשאל על בן ישיבה שהיה לו הצלחה עם ילדים ממשפחות חילוניות, ורצה להפסיק מחמת שנכשל במראות אסורות בדרך, וע"ז ענה לו שזה מצוה גדולה של הצלת נפשות ושיעזוב את מידת החסידות, וצ"ב מה ההבדל בין שתי השאלות,
לחץ כדי להרחיב...
1. כנראה שבשאלה הראשונה הוא מוכרח לבוא לאיסור שהרי מדבר עמם, משא"כ בשניה שרק יש חשש בדרך ויכול להשמר ושומר מצוה לא ידע דבר רע.
2. אולי יש חילוק בין א' שהולך ללמד ילדים שלא יקלקל תוך כדי מלאכתו, ובין מצב שהדרך לקרב היא בקרבה כמשפחה וכו' שיש יותר חשש.
 
יצחק משען אמר:
אי אפשר לשאול שאלות כאלו משו"ת מעיין אומר כיון שרבינו היה עונה לכל אחד לפי מה שהוא. וזה אני אומר לך מידיעה ברורה שלפעמים ששאלנו אותו היה אומר תלכו ותכבשו עיניכם בקרקע. ולפעמים היה אומר לא תלכו. ולפעמים היה אומר עלי קללתך בני תלך לא תחוש. והיתה רוח הקודש ממש מדברת מתוך גרונו, כפי שעיני ראו ולא זר רב קהילה בתל אביב שאמר לרבינו אני רוצה לעזוב אין לי דירה אין חינוך לילדים אין פרנסה, רבינו אמר לו לא תעזוב בגזירה, יהיה חינוך לילדים לא יהיה להם שום קלקול, יהיה פרנסה ויהיה דירה גדולה, והכל התקיים בדרך פלא, ובניו היום ת"ח מופלגים מחברי ספרים
ומאידך היה סיפור מוצנע בת"ח פגום מן היסוד שניגש לדבר עם רבינו על קהילה שהוא רצה להיות הרב, וצעק רבינו תיקחו אותו מכאן זה מג'נון
לחץ כדי להרחיב...
אי"צ לראיות וודאי לא כאלו שאפשר להשיב עליהם, כשהנידון הוא בדברים המסורים ללב וכמובן שהכל לפי מה שהוא אדם, וכמו דין ייחוד בב' נשים שאסור בידוע כפרוץ לכו"ע, ואכ"מ.
 
י.א. ישראל אמר:
לא מובן
לחץ כדי להרחיב...
כתבתי שזה סיפור מוצנע מחמת שאותו ת"ח נקט בדרכים עקלקלות לדבר עם רבינו ביחוד
אותו אחד היה יודע הרבה תורה אבל היה פגום חזק במידת היסוד. לפני עשרות שנים היה לו קשר עם חכם יצחק עד שהחכם הקיא אותו.
 
יצחק משען אמר:
כתבתי שזה סיפור מוצנע מחמת שאותו ת"ח נקט בדרכים עקלקלות לדבר עם רבינו ביחוד
אותו אחד היה יודע הרבה תורה אבל היה פגום חזק במידת היסוד. לפני עשרות שנים היה לו קשר עם חכם יצחק עד שהחכם הקיא אותו.
לחץ כדי להרחיב...
איך ידעו עליו מה עושה בחדרי חדרים?
 
אני מסכים עם הרב יצחק משען, שיש סיעתא דשמייא לפוסק כאשר השואל עומד מולו ולכן אי אפשר תמיד להוכיח הכל על כתב, וכך אני ראיתי אצל הרה"ג ראובן אלבז חותך שאלות על אתר לאנשים מוסיימים כך ולאחרים אחרת על אותה שאלה בדיוק, בקיצור מילים אמונת חכמים אמיתית אפילו שאינך מבין
 
כך גם מפורסם בשמו של הגריש"א וכן של חתנו הגרח"ק שענו לשואלים מסוימים כך, ולאחרים על אותן השאלות ממש אחרת.
וכנשאל הגרח"ק על הסתירה - השיב זה מה שה' שם בפי באותו הרגע.
ורגלי חסידיו ישמור.
 
dvidcohen אמר:
כך גם מפורסם בשמו של הגריש"א וכן של חתנו הגרח"ק שענו לשואלים מסוימים כך, ולאחרים על אותן השאלות ממש אחרת.
וכנשאל הגרח"ק על הסתירה - השיב זה מה שה' שם בפי באותו הרגע.
ורגלי חסידיו ישמור.
לחץ כדי להרחיב...
ראה אריכות הגרח"ק בספרו ארחות יושר עמוד פג
 
אני לא שולל את התירוץ,
אבל אחרי הכל יש לציין שיש הבדל גדול בין הוראה פרטית שאומר "תעשה" או "לא תעשה", ששם יותר מתאים לומר שענה לכל אחד לפי העניין וכו',
אבל כשענה בנוסח "הלכתי", "אסור" ובתשובה אחרת "שזה רק מידת חסידות", קצת יותר קשה לומר שענה לפי העניין, ויותר מסתבר שעומד מאחורי זה עיקרון הלכתי של חילוק בין המקרים, וצ"ע.
 
חזור
חלק עליון