הרמב"ם (יום טוב פרק ו הלכה יח) כתב לגבי מצות שמחת בחגך שלנשים קונה להן בגדים ותכשיטין נאים כפי ממונו.
ובילקו"י על יו"ט (עמ' תשה בהערה) כתב שגם בשמים נקרא תכשיטים. וזה כתוב ברש"י המובא בב"י אה"ע (ס' ע' סעיף ה'). ועוד דייק כן מהרמב"ם (אישות פרק יג הלכה ד) - וכן מחייבין אותו ליתן לה תכשיטיה כגון בגדי צבעונין להקיף על ראשה ופדחתה ופוך ושרק וכיוצא בהן. ע"ש.
לכאורה אין לדייק כן מהרמב"ם הנ"ל משום שהרמב"ם ביאר בדינים אלו שתכשיטים הם בגדי צבעונין.
ויתרה מזו, הרמב"ם ביאר שאין אלו בגדי צבעונין דעלמא, אלא בגדים שמקיפה ראשה ופדחתה.
אך כשכתב בהלכות יו"ט (יום טוב פרק ו הלכה יח) והנשים קונה להן בגדים ותכשיטין נאים כפי ממונו, הרי שדייק שיש בגדים ויש תכשיטים. א"כ אין ראיה שתכשיטים בהלכות יו"ט שהם בשמים כמו שאינם בגדים.
ובילקו"י על יו"ט (עמ' תשה בהערה) כתב שגם בשמים נקרא תכשיטים. וזה כתוב ברש"י המובא בב"י אה"ע (ס' ע' סעיף ה'). ועוד דייק כן מהרמב"ם (אישות פרק יג הלכה ד) - וכן מחייבין אותו ליתן לה תכשיטיה כגון בגדי צבעונין להקיף על ראשה ופדחתה ופוך ושרק וכיוצא בהן. ע"ש.
לכאורה אין לדייק כן מהרמב"ם הנ"ל משום שהרמב"ם ביאר בדינים אלו שתכשיטים הם בגדי צבעונין.
ויתרה מזו, הרמב"ם ביאר שאין אלו בגדי צבעונין דעלמא, אלא בגדים שמקיפה ראשה ופדחתה.
אך כשכתב בהלכות יו"ט (יום טוב פרק ו הלכה יח) והנשים קונה להן בגדים ותכשיטין נאים כפי ממונו, הרי שדייק שיש בגדים ויש תכשיטים. א"כ אין ראיה שתכשיטים בהלכות יו"ט שהם בשמים כמו שאינם בגדים.
