לקוח מאתר" דין":
המקור המוקדם ביותר למנהג זה הוא בספר כללי המילה לר' יעקב הגוזר (חי לפני למעלה משבע מאות שנה) שמביא מנהג זה, וגם מסבירו וכותב, שעד עתה לפני המילה היה שם טומאה לפניו וחרפה "שם ערלות" ועכשיו שנימול וקיימו בו מצות מילה צריך לשנות שמו לשבח וכו' ומביא מקור למנהג זה שאצל אברהם עד שלא מל בשר ערלתו היה שמו אברם ומיד כשנמול נשתנה שמו לשבח וניתוסף לו אות אחת ונקרא אברהם.
בכיוון זה כותב גם הר"ש מגרמייזא (מרבותיו של רש"י) בסידורו אות קי"ט וז"ל: ולמה אין קוראין שם לנער כי אם ביום המילה, לפי שלא נקרא אברם אלא אברהם כי אם בשעת מילתו וכו' עיין שם.
ובספר מטה משה בעניני מילה אות י"ח כתוב נמי בכזאת בקצרה ובלשון זה: "תניא" וקורא לו שם כי אברם לא נקרא אברהם כי אם בשעת המילה עכ"ל כאילו זה ברייתא באיזה מקום.
גם לרבות בפירוש התפלות והברכות לר"י ב"ר יקר (רבו של הרמב"ן ז"ל) כותב "בברכות המילה" וז"ל: ואומר קיים את הילד הזה לאביו ולאמו ויקרא שמו בישראל כך, ר"ל שלא רצה לקרוא לו בשם עד עכשיו שנימול ונעשה ישראל כדי שיהא שמו קיים וכו' יעו"ש ביתר אריכות. ונשמע מדבריו שזה גם סגולה לאריכות ימים "כדי שיהא שמו קיים".
ובספר חסד לאברהם להמקובל האלקי ר' אברהם אזולאי בנהר נ"ב כותב, שלכן נהגו שלא יקרא לו שם רק אחר המילה, מפני שכל עוד שיש לו אחיזה בערלה וטומאה אי אפשר שיחול עליו הנשמה ולזה א"א שיקרא בשם ישראל, ורק אחר המילה מאחר שכבר נסתלקה הערלה והטומאה אז ודאי תחול עליו סוד הנשמה ובזה יקרא בשם אדם ישראלי עיין שם.
ובספר אוצר כל מנהגי ישורון סימן מ"א אות ז' כותב בשם אוצר השמות שנדע כי כבר בימי הבית השני נהגו כן לקרוא בשם להבן הנולד בעת המילה.
אמנם יש שהביאו ראיה מקריאת שמו של יצחק שהיה עוד לפני שנצטווה למולו, אך אין להוכיח מכך מכיון ששם היה ציווי מיוחד על שמו עוד לפני לידתו.
אמנם כל זה כאשר התינוק בריא ושלם, אך כאשר התינוק נולד פג או חולה שאי אפשר לקיים את ברית המילה בזמנה, מצינו בכמה מדברי הפוסקים שכתבו שראוי להקדים את זמן קריאת שם התינוק עוד לפני ברית המילה, כן כתב להלכה בשו"ת אז נדברו חלק י"ג סימן ע"ג והביא שם מעשה רב בענין זה מהמשגיח דפונוביז', וכן הביא מעשים בזה בשם הגרא"מ שך והגר"מ פיינשטיין והאדמו"ר מסאטמר זצ"ל, וכן כתב בחמודי דניאל הובא בספר הברית ובספר זכרון ברית לראשונים עמ' 298 (ושם כתב לעשות זאת בזמן קריאת התורה), וכן כתב מהר"ם בריסק ח"ב סי' ז' ועוד, אמנם בשם הגר"י קנייבסקי הביאו שהורה להמתין בכל מקרה עד הברית, וכן כתב באוצר הברית פרק ו' סימן ב' שכך נוהגים.
