• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

ריבית באשראי

קורסיה

Moderator
מוכר שמבקש להוסיף סכום קטן שגובים ממנו חברות האשראי (כמה שקלים לפי סכום הקנייה) על תשלום של מוצר, כגון מוצר שהוא מוכר ב-50 ש"ח במזומן ובאשראי 51 ש"ח

האם יש בזה איסור ריבית?
 
זו שאלה מצוינת ומורכבת מבחינה הלכתית, המשלבת דיני ריבית עם הכלכלה המודרנית של עמלות כרטיסי אשראי.
על פי ההלכה, בדרך כלל אין איסור ריבית בעמלות תשלום מסוג זה, מכיוון שהתוספת הכספית אינה נחשבת כ"ריבית" (תשלום על הלוואה) אלא כתשלום על שירות צד שלישי (חברת האשראי).
להלן ניתוח של הנושא:
1. עיקרון הריבית בהלכה
איסור ריבית חל כאשר כסף ניתן כהלוואה (ממלווה ללווה), והלווה מחזיר סכום גדול יותר רק בגלל "ההמתנה" או "השימוש" בכסף.
2. דין עמלת כרטיס אשראי
במקרה שתיארת, תשלום האשראי אינו נחשב הלוואה מהמוכר לקונה, אלא הוא מהווה שני מצבים שונים:
א. תשלום עבור שירות צד שלישי (חברת האשראי) - הגישה המקובלת
התוספת של שקל אחד (1 ש"ח) אינה עבור המוכר כ"רווח" על הלוואה, אלא פיצוי מדויק (או קרוב לדיוק) לעמלה שחברת האשראי גובה מהמוכר.
* ההיגיון ההלכתי: הקונה בוחר להשתמש בשירות של חברת האשראי, שירות זה עולה כסף למוכר. המוכר, שמעוניין לקבל את הסכום המלא (50 ש"ח), פשוט דורש מהקונה לשלם את העלות של השירות הזה (1 ש"ח) בנוסף לעלות המוצר.
* פוסקים: רוב הפוסקים מתירים זאת, כי אין זו ריבית אלא השתתפות בעלות תפעולית (עמלת סליקה). זה דומה למכירה ב"מחיר שונה בהתאם לאמצעי התשלום", דבר המקובל בהלכה ובחוק (בכפוף לחוקי הגנת הצרכן, כמובן).
ב. חשש ריבית רק במקרה של דחיית תשלום (תשלומים)
איסור ריבית יחול רק אם ההפרש נובע מדחיית התשלום עצמה, כלומר:
* אם המחיר הוא 50 ש"ח במזומן (תשלום מיידי).
* אבל 51 ש"ח בתשלום דחוי (למשל, צ'ק ל- 30 יום או תשלום בכרטיס אשראי שנדחה ביוזמת המוכר), והמוכר בעצמו נהנה מההפרש – כאן ישנו חשש ריבית.
במקרה שהעמלה מועברת במלואה לחברת האשראי, וכלל התשלום מתבצע באופן מיידי דרך חברת האשראי (והמוכר מקבל את כספו בניכוי העמלה, או אפילו אם הוא מקבל אותו מאוחר יותר אך אינו מרוויח מהדחייה אלא רק משלם על העמלה), אין איסור ריבית.
סיכום
מבחינה הלכתית, המצב של מוצר ב-50 ש"ח במזומן ו-51 ש"ח באשראי (כאשר השקל הנוסף הוא כיסוי לעמלת הסליקה) מותר, ואינו נחשב ריבית. המוכר בעצם מציע שני ערוצי תשלום, ולכל ערוץ יש מחיר אחר, הנגזר מעלויות תפעול שונות.
חשוב לציין: מעבר להיבט ההלכתי, במדינות רבות ישנם חוקי הגנת הצרכן המגבילים ואף אוסרים על הטלת עמלת הסליקה ישירות על הקונה, או שמחייבים את המוכר להציג את המחיר הסופי בצורה ברורה. בישראל, ההתנהלות הכללית היא שלא מחייבים את הלקוח בעמלת הסליקה באופן גלוי, למרות שחוקי הגנת הצרכן מתירים עקרונית לנקוב מחירים שונים לאמצעי תשלום שונים, בתנאי שהדבר מוצהר מראש ובכתב. ההיתר ההלכתי קיים, אך יש להיזהר מלהפר חוקי מדינה.
 
חזור
חלק עליון