ר' יונתן אייבשיץ על הפיגוע במוצאי שמחת תורה

[ישראל אלול 2]

הראוני כתוב בספר יערות דבש להגאון הנז' בדרוש ה' לימי הסליחות לקראת סופו (כעמוד וחצי לפני סוף הדרוש) שהוא כותב על מתיחות בדין שיש ביום או מוצאי שמחת תורה, ומדבר בעניין של תערובות נשים וגברים.
אשמח מי שיוכל לשלוח לי מאמר זה אולי דרך אוצר החכמה, פשוט אין לי אותו

זה יכול לעזור לי מאוד (וכמובן לכל החכמים שיתעניינו בזה)

תודה רבה

 

[רבינו]

 

[מורשת מרן]

זה לא קשור לימים שלנו בכלל, אלא הוא כותב על התקופה שלו.
מי שישים לב למילים בפנים יראה, שבכלל הוא מסביר ש"אחרית הימים", הכוונה לאחרית של הימים הנוראים, שכנראה מחמת שמחתה של תורה, מתערבבים נשים וגברים רח"ל, וזו עצתו של בלעם.

 

[בנימין לוריא]

הראוני כתוב בספר יערות דבש להגאון הנז' בדרוש ה' לימי הסליחות לקראת סופו (כעמוד וחצי לפני סוף הדרוש) שהוא כותב על מתיחות בדין שיש ביום או מוצאי שמחת תורה, ומדבר בעניין של תערובות נשים וגברים.
אשמח מי שיוכל לשלוח לי מאמר זה אולי דרך אוצר החכמה, פשוט אין לי אותו

זה יכול לעזור לי מאוד (וכמובן לכל החכמים שיתעניינו בזה)

תודה רבה

הובא כאן.

 

[בנימין לוריא]

זה לא קשור לימים שלנו בכלל, אלא הוא כותב על התקופה שלו.
מי שישים לב למילים בפנים יראה, שבכלל הוא מסביר ש"אחרית הימים", הכוונה לאחרית של הימים הנוראים, שכנראה מחמת שמחתה של תורה, מתערבבים נשים וגברים רח"ל, וזו עצתו של בלעם.

לא התכוונו שזו נבואה לימינו, אלא רמז.
כמו שהפסוק "ותמלא הארץ חמס" מתרגם "חטופין", וכו'. בוודאי שזו לא הכוונה, אבל מחפשים רמזים.

 

[ישראל אלול 2]

זה לא קשור לימים שלנו בכלל, אלא הוא כותב על התקופה שלו.
מי שישים לב למילים בפנים יראה, שבכלל הוא מסביר ש"אחרית הימים", הכוונה לאחרית של הימים הנוראים, שכנראה מחמת שמחתה של תורה, מתערבבים נשים וגברים רח"ל, וזו עצתו של בלעם.

מוכח שזה על דורו, אבל נלמד לדורנו שביום שמחת תורה אם יש דברים מעין אלו זה לא טוב לעם ישראל כי גם ככה זה זמן ששולט בו השטן
ובוודאי שאיסור זה נוגע גם לימינו ואולי אצלנו זה גם תרתי גם אחרית הימים ממש, וגם לאחר יו"ט

 

[רבינו]

לא התכוונו שזו נבואה לימינו, אלא רמז.
כמו שהפסוק "ותמלא הארץ חמס" מתרגם "חטופין", וכו'. בוודאי שזו לא הכוונה, אבל מחפשים רמזים.

כבודו לא יודע
אבל רבים בנו בניינים ע"ג בניינים על דברי הגר"י אייבשיץ
אבל האמת היא כמו שציין הרב מורשת מרן, אחרי ההתבוננות בדבריו היטב, לא רואים בזה כלום מלבד מציאות עגומה שהכיר רבי יהונתן אייבשיץ באופן חגיגת שמחת תורה בעירו באותם ימים.
הוא מוחה כנגד זה שלא שומרים על גדרי הצניעות בשמחת תורה.
אחרית הימים שכתב זה רק דרך דרש ומליצה כמובן, ואין הכוונה אחרית הימים כפשוטו, אלא אחרי הימים הנוראים בכל שנה...

 

[בנימין לוריא]

כבודו לא יודע
אבל רבים בנו בניינים ע"ג בניינים על דברי הגר"י אייבשיץ

דווקא שמעתי בימים האחרונים כמה שציטטו את זה, אבל לא שמעתי שבנו בניינים.
אני ראיתי את הבניינים על דבריו של ה"אור למאיר"...

 

[רבינו]

דווקא שמעתי בימים האחרונים כמה שציטטו את זה, אבל לא שמעתי שבנו בניינים.

אז אשלח לך מה ששלחו לי
ולפי מה שהבנתי רבים קפצו על המציאה ושלחו...

 

[משה משה]

ראיתי כבר כאלו שהוסיפו רמזים על דבריו, ואמרו שאחרית הימים של אחרית הימים מרמז על השנה שלנו,
בגלל שסופי שמות האותיות של המילה "אחרית" - עולה ו' תשפ"ד,
אל"פ
ח"ת
רי"ש
יו"ד
ת"ו

 

[פשוט]

ראיתי כבר כאלו שהוסיפו רמזים על דבריו, ואמרו שאחרית הימים של אחרית הימים מרמז על השנה שלנו,
בגלל שסופי שמות האותיות של המילה "אחרית" - עולה ו' תשפ"ד,
אל"פ
ח"ת
רי"ש
יו"ד
ת"ו

אלף שנה, כיום אתמול כי יעבור?

 

[משה משה]

אלף שנה, כיום אתמול כי יעבור?

כלומר?

 

[פשוט]

כלומר?

כמדומני שאנחנו בשנת ה'תשפ"ד ולא ו'תשפ"ד

 

[משה משה]

כמדומני שאנחנו בשנת ה'תשפ"ד ולא ו'תשפ"ד

אנחנו בתוך האלף השישי, ובתוכו, בתוך השנה ה784.

 

[פשוט]

אנחנו בתוך האלף השישי, ובתוכו, בתוך השנה ה784.

בא נעשה את זה פשוט וקל, כמה שנים עברו מבריאת העולם, האם 5784? או שמא 6784?

 

[משה משה]

בא נעשה את זה פשוט וקל, כמה שנים עברו מבריאת העולם, האם 5784? או שמא 6784?

עברו 5784 (תיקון: לא מדוייק, לא עברו 5784 שנים, אלא עברו 5783, אנחנו בתוך השנה ה5784),
אבל קורות הימים מתחלקים לא רק לשנים, אלא גם לאלפים, כמו שאמרו חז"ל, ואלף שנים הם יחידה בפני עצמה, כמו שיש יחידה של שנה.
ולכן, כמו שאמרתי, אנחנו באלף השישי, בשנה ה784 שבו.

 

[פשוט]

ולכן, כמו שאמרתי, אנחנו באלף השישי, בשנה ה784 שבו.

ובמילים: ה'תשפ"ד

 

[משה משה]

ובמילים: ה'תשפ"ד

ממש לא,
כשם ש784 אין הכוונה שעברו כבר 784 שנים מתחילת האלף, אלא שאנחנו בתוך ובאמצע השנה ה784,
כך המספר 6 אינו אומר שעברו כבר ששת אלפים שנה, אלא שאנחנו בתוך האלף השישי.

 

[פשוט]

ממש לא,
כשם ש784 אין הכוונה שעברו כבר 784 שנים מתחילת האלף, אלא שאנחנו בתוך ובאמצע השנה ה784,
כך המספר 6 אינו אומר שעברו כבר ששת אלפים שנה, אלא שאנחנו בתוך האלף השישי.

יהי לך אשר לך!

 

[בנימין לוריא]

ממש לא,
כשם ש784 אין הכוונה שעברו כבר 784 שנים מתחילת האלף, אלא שאנחנו בתוך ובאמצע השנה ה784,
כך המספר 6 אינו אומר שעברו כבר ששת אלפים שנה, אלא שאנחנו בתוך האלף השישי.

אבל זה קשור אחד לשני. זה נאמר במילה אחת ולא בשתי יחידות.
אנחנו בתוך 5784, ולא בתוך 6784.
אתה רוצה לחלק את המספר "6784" ולומר: המספר הראשון הוא 6 - אנחנו בתוך 6. שלושת המספרים האחרים הם 784, אנחנו בתוך 784. זה לא עובד ככה. (ק"ו כשברמז אתה רוצה להתייחס לאות פעם אחת כמספר ממשי שמצטרף לגימטרייא ופעם אחת כמספר שמייצג אלפים).
אם אתה רוצה להתעקש שהווארט הזה מוצלח אין לי בעיה, זה ווארט נחמד רק שלמעשה הוא לא כ"כ מדוייק...