ביקשו ממני לשאול:
אדם כיון שעון שקע כדי שבבואו לביתו ידלק המזגן כאשר הגיע לביתו
ועדיין המזגן לא דלק ונפשו לשאו"ל הגיעה האם היה מותר לו להזיז הזיזים
כדי לגרום למזגן להידלק? מו"צ א' אמר שלדעת מרן מותר מה אומרים
החכמים.
ציינתי לו לשו"ת יביע אומר חלק ג סימן יח שכתוב שם:
יוצא שהוא סובר שיש להחמיר בזה והתיר רק במקום מצוה.
והוא הוסיף לבאר:
שהיה חם מאד לבני הבית. ורצו לסעוד סעודת שבת בהנאה זה לא מצוה?
עוד אני מוסיף לשאול שבעיקרון בגוף התשובה רק כתב שנכון להחמיר כי זה כעין גרם הדלקה כך שהאיסור לא מוחלט אצלו. אף שנקט שלא לעשות כן. והתיר במקום מצוה כי השוה זה לגרם הבערה במקום פסידא ושמצוה הוא כמו פסידא. וכמדומה שצורך גדול גם הוא כמו פסידא וצריך חיפוש. ויש כאן ס"ס שמא מותר(כצד שהעלה בגוף התשובה) ואי תמצי שלא שמא מצות עונג שבת היא מהתורה.(גם לסוברים שהיא מדברי קבלה דילמא לא שנא).
אדם כיון שעון שקע כדי שבבואו לביתו ידלק המזגן כאשר הגיע לביתו
ועדיין המזגן לא דלק ונפשו לשאו"ל הגיעה האם היה מותר לו להזיז הזיזים
כדי לגרום למזגן להידלק? מו"צ א' אמר שלדעת מרן מותר מה אומרים
החכמים.
ציינתי לו לשו"ת יביע אומר חלק ג סימן יח שכתוב שם:
דבר זה נשאל מרן זצ"ל ביביע אומר חלק ג סימן יח וז"ל השאלה: "......אם רשאי להזיז את מחוגי השעון כנ"ל בשבת בכדי להקדים או לאחר".
והשיב על זה שם אות ז' וז"ל: "...ומכללן של דברים יש ללמוד גם לעניין השאלה, אם מותר למי שכיון השעון מע"ש בכדי שידליק בשבת, להחזיר את מחוגי השעון שידליק יותר מוקדם בשבת, שהואיל והוא גורם להדליק יותר מוקדם נכון להחמיר בזה דהוי כעין גרם הדלקה. ומיהו לפמ"ש המאירי(שבת קכ.) שמותר לגרום הבערה במקום פסידא. והובא להלכה בפתחי עולם(סי' שלד ס"ק לח) ובכף החים(שם ס"ק קד), ה"נ יש להתיר בזה כשעושה כן לצורך לימוד תורה. דמצוה לא גרע מהפסד כמבואר בסימן שז. וכעין מ"ש העולת נח הנ"ל. ואמנם בשו"ת אבני נזר ס'י רל אות ד-ה, משמע להחמיר בזה. כיעו"ש היטב. מ"מ אין דבריו מוכרחים לדינא. ולענין להזיז מחוגי השעון להדליק בשעה יותר מאוחרת בשבת נראה שיש להתיר בזה. דדמי למש"כ לעיל בהיתר גרם המשך הדלקת החשמל בשבת. ואע"פ שיש לחלק ביניהם, מ"מ לדינא נראה להקל. וכ"כ בשות ציץ אליעזר. ע"כ.
ובסיכום כתב: ".........ואין להתיר להזיז מחוגי השעון בשבת בכדי להדליק בשעה יותר מוקדמת בשבת עצמו אא"כ במקום מצוה לצורך ליממוד וכה"ג...". ע"כ.
יוצא שהוא סובר שיש להחמיר בזה והתיר רק במקום מצוה.
והוא הוסיף לבאר:
שהיה חם מאד לבני הבית. ורצו לסעוד סעודת שבת בהנאה זה לא מצוה?
עוד אני מוסיף לשאול שבעיקרון בגוף התשובה רק כתב שנכון להחמיר כי זה כעין גרם הדלקה כך שהאיסור לא מוחלט אצלו. אף שנקט שלא לעשות כן. והתיר במקום מצוה כי השוה זה לגרם הבערה במקום פסידא ושמצוה הוא כמו פסידא. וכמדומה שצורך גדול גם הוא כמו פסידא וצריך חיפוש. ויש כאן ס"ס שמא מותר(כצד שהעלה בגוף התשובה) ואי תמצי שלא שמא מצות עונג שבת היא מהתורה.(גם לסוברים שהיא מדברי קבלה דילמא לא שנא).