בס"ד
בשולחן ערוך תר"צ סעיף יד כתוב וז"ל:
"......אין מדקדקין בטעויותיה. ויש אומרים, דדווקא בטעות שהלשון והעניין אחד, כההוא עובדא דתרי תלמידי דהוו יתבי קמיה דרב, חד קרי יהודים וחד קרי יהודיים, ולא אהדר חד מינייהו; אבל טעות אחר לא."
וכיוון שהוא סתם ויש בשולחן ערוך לפי הכלל הידוע שהעיקר כסתם [וכן דעת מרן ר' הגר"ע יוסף זצוק"ל להלכה על הרוב] היה צריך לפסוק כאן כדעת הסתם שלא חוזרים. וכן כתב השלחן גבוה ס"ק לא שכיוון שהרמב"ם והרא"ש כיוונו לדעה אחת כתב השולחן ערוך דבריהם בסתם. וכן תפס להלכה שערוך השולחן וכן בספר אור לציון.
אלא שבחזון עובדיה פורים נקט בפשטות שחוזרים וציין לשולחן ערוך הנ"ל בלא כל הסבר לעניין סתם ויש ולמה תפס כדעת היש. וציין אמנם גם לפרי מגדים (בלי צייון מדוייק וכנראה לפרי מגדים באשל אברהם ס"ק ט"ז) אך לא מצאתי הסבר בפרי מגדים הלא הוא רק מסביר דברי הדעה שחוזר כי כאילו החסיר תיבה וכו'.
ובשלמא הכף החיים ציין לפרי חדש שכתב שכן עיקר(שצריך לחזור) אך מרן זצ"ל לא ציין אליו ואף אם היה מציין עדיין למה תפס כדעת היש?
עוד בה שממה שכתב מרן ז"ל בחזון עובדיה לחזור נראה בפשטות לחזור עם ברכה ולמה לא חשש לסב"ל? ובאמת המשנה ברורה בביאור הלכה תפס שצריך לחזור אך בלי ברכה וצ"ע.
בשולחן ערוך תר"צ סעיף יד כתוב וז"ל:
"......אין מדקדקין בטעויותיה. ויש אומרים, דדווקא בטעות שהלשון והעניין אחד, כההוא עובדא דתרי תלמידי דהוו יתבי קמיה דרב, חד קרי יהודים וחד קרי יהודיים, ולא אהדר חד מינייהו; אבל טעות אחר לא."
וכיוון שהוא סתם ויש בשולחן ערוך לפי הכלל הידוע שהעיקר כסתם [וכן דעת מרן ר' הגר"ע יוסף זצוק"ל להלכה על הרוב] היה צריך לפסוק כאן כדעת הסתם שלא חוזרים. וכן כתב השלחן גבוה ס"ק לא שכיוון שהרמב"ם והרא"ש כיוונו לדעה אחת כתב השולחן ערוך דבריהם בסתם. וכן תפס להלכה שערוך השולחן וכן בספר אור לציון.
אלא שבחזון עובדיה פורים נקט בפשטות שחוזרים וציין לשולחן ערוך הנ"ל בלא כל הסבר לעניין סתם ויש ולמה תפס כדעת היש. וציין אמנם גם לפרי מגדים (בלי צייון מדוייק וכנראה לפרי מגדים באשל אברהם ס"ק ט"ז) אך לא מצאתי הסבר בפרי מגדים הלא הוא רק מסביר דברי הדעה שחוזר כי כאילו החסיר תיבה וכו'.
ובשלמא הכף החיים ציין לפרי חדש שכתב שכן עיקר(שצריך לחזור) אך מרן זצ"ל לא ציין אליו ואף אם היה מציין עדיין למה תפס כדעת היש?
עוד בה שממה שכתב מרן ז"ל בחזון עובדיה לחזור נראה בפשטות לחזור עם ברכה ולמה לא חשש לסב"ל? ובאמת המשנה ברורה בביאור הלכה תפס שצריך לחזור אך בלי ברכה וצ"ע.
