• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

שאלה בחזון עובדיה פורים בדין לחזור על טעויות בקריאת המגילה.

נוריאל

Well-known member
בס"ד

בשולחן ערוך תר"צ סעיף יד כתוב וז"ל:
"......אין מדקדקין בטעויותיה. ויש אומרים, דדווקא בטעות שהלשון והעניין אחד, כההוא עובדא דתרי תלמידי דהוו יתבי קמיה דרב, חד קרי יהודים וחד קרי יהודיים, ולא אהדר חד מינייהו; אבל טעות אחר לא."

וכיוון שהוא סתם ויש בשולחן ערוך לפי הכלל הידוע שהעיקר כסתם [וכן דעת מרן ר' הגר"ע יוסף זצוק"ל להלכה על הרוב] היה צריך לפסוק כאן כדעת הסתם שלא חוזרים. וכן כתב השלחן גבוה ס"ק לא שכיוון שהרמב"ם והרא"ש כיוונו לדעה אחת כתב השולחן ערוך דבריהם בסתם. וכן תפס להלכה שערוך השולחן וכן בספר אור לציון.
אלא שבחזון עובדיה פורים נקט בפשטות שחוזרים וציין לשולחן ערוך הנ"ל בלא כל הסבר לעניין סתם ויש ולמה תפס כדעת היש. וציין אמנם גם לפרי מגדים (בלי צייון מדוייק וכנראה לפרי מגדים באשל אברהם ס"ק ט"ז) אך לא מצאתי הסבר בפרי מגדים הלא הוא רק מסביר דברי הדעה שחוזר כי כאילו החסיר תיבה וכו'.

ובשלמא הכף החיים ציין לפרי חדש שכתב שכן עיקר(שצריך לחזור) אך מרן זצ"ל לא ציין אליו ואף אם היה מציין עדיין למה תפס כדעת היש?

עוד בה שממה שכתב מרן ז"ל בחזון עובדיה לחזור נראה בפשטות לחזור עם ברכה ולמה לא חשש לסב"ל? ובאמת המשנה ברורה בביאור הלכה תפס שצריך לחזור אך בלי ברכה וצ"ע.
 
אולי מכיון שהי"א בא להסביר את הסתם.
כלומר, לכו"ע אין מדקדקים בטעויותיה, כדכתב הירושלמי. רק השאלה עד כמה אין מדקדקין, האם בכלל או דווקא בכה"ג, וכמו שהיה המעשה, ואז מביא השו"ע את מה שמפרשים את הדין הנ"ל (באגב, כמדומני שבטור לא כתב "יש אומרים" אלא "יש מפרשים"), ולכך כל נפסק. (ובמיוחד שהדבר מסתבר).
כלומר, שהי"א לא בא לחלוק על ה'סתם' אלא בא לפרש.
ועכ"פ איני יודע מנין לך שמש"כ יחזור הוא עם ברכה. נראה שפסק שמכיון שבין כה וכה אין בזה ברכה אז עדיף לחזור בטעויות משמעותיות. והיינו שאם טעה בטעות אחרת לא יצא וצריך לחזור למקום הטעות ולקרוא כראוי משם ולהלן, כיון שחשוב כאילו דילג אותה תיבה שטעה בה.
ובאמת צריך לדעת מה יהיה הדין אם סיים כבר את המגילה ואז גילה הטעות, שלכאו' אם נחשב שלא יצא הרי שיחזור על כולה, אך מכיון שיתכן להבין מפשטות הירושלמי שיצא צריך לומר סב"ל.
 
אולי מכיון שהי"א בא להסביר את הסתם.
כלומר, לכו"ע אין מדקדקים בטעויותיה, כדכתב הירושלמי. רק השאלה עד כמה אין מדקדקין, האם בכלל או דווקא בכה"ג, וכמו שהיה המעשה, ואז מביא השו"ע את מה שמפרשים את הדין הנ"ל (באגב, כמדומני שבטור לא כתב "יש אומרים" אלא "יש מפרשים"), ולכך כל נפסק. (ובמיוחד שהדבר מסתבר).
ייש"כ.
אבל השלחן גבוה לא נראה שהבין ככה וכפי שכתב שכיוון שכן דעת הרמבם והראש לכן סתם השולחן ערוך כמותם מה גם שאילו דעות חולקות ואין דברי הרן באים להסביר הראש והרמב"ם.
ועכ"פ גם להבנתך עדיין דברי מרן בחזון עובדיה צריכים בירור שהרי היה לו לדון בזה ולא לציין בסתם לשולחן ערוך והעיקר חסר מן הספר.
ועכ"פ איני יודע מנין לך שמש"כ יחזור הוא עם ברכה.
נראה שפסק שמכיון שבין כה וכה אין בזה ברכה אז עדיף לחזור בטעויות משמעותיות.
מכיוון שבחזון עובדיה נקט בפשטות לחזור ולא הזכיר כלל מדעת הסתם נראה שכוונתו עם ברכה גם למה לא כתב שיחזור בלא ברכה?
גם מהסגנון נראה שמבין שחייב לחזור ולא שזו עצה טובה כך שאני אבין שללא ברכה.
 
מכיוון שבחזון עובדיה נקט בפשטות לחזור ולא הזכיר כלל מדעת הסתם נראה שכוונתו עם ברכה גם למה לא כתב שיחזור בלא ברכה?
גם מהסגנון נראה שמבין שחייב לחזור ולא שזו עצה טובה כך שאני אבין שללא ברכה.
הכוונה לחזור כשהוא באמצע קריאת המגילה ועדיין לא סיים שיחזור למקום הטעות וימשיך משם.
 
אבל השלחן גבוה לא נראה שהבין ככה וכפי שכתב שכיוון שכן דעת הרמבם והראש לכן סתם השולחן ערוך כמותם מה גם שאילו דעות חולקות ואין דברי הרן באים להסביר הראש והרמב"ם.
מי הביא את הרמב"ם והרא"ש? אינו לפניי כרגע, אבל כמדומני שהב"י מביא מהרא"ש והר"ן (ואולי יש גם בארחות חיים). לא זכור לי רמב"ם.
אם תוכל להביא צילום של השלחן גבוה.
 
הכוונה לחזור כשהוא באמצע קריאת המגילה ועדיין לא סיים שיחזור למקום הטעות וימשיך משם.
החזון עובדיה לא לפני כעת אך ממה שנקט שצריך לחזור כי כאילו לא קרא המילה נראה שהכוונה לחזור גם כשסיים שלתקן סתם במקום צריך אף כשלא משנה משמעות.
 
החזון עובדיה לא לפני כעת אך ממה שנקט שצריך לחזור כי כאילו לא קרא המילה נראה שהכוונה לחזור גם כשסיים שלתקן סתם במקום צריך אף כשלא משנה משמעות.
בחזון עובדיה כתב כך:
1709425607878.png
ומזה שכתב "וצריך לחזור למקום הטעות ולקרוא כראוי משם ולהלן" משמע שהכוונה כשהוא באמצע הקריאה ועדיין לא סיים.
 
הוא מעמיד שאולי להבין כך ברא"ש. וכן הוא מדייק מהרמב"ם. ועפי"ז כתב מה שכתב שהיינו בכל דקדוק.
אולם אם באמת הרמב"ם סובר כך, למה הב"י השמיטו?
(ואולי ממה שכתוב "אין מדקדקים" משמע דווקא דקדוקים ולא טעויות ממש)
 
הוא מעמיד שאולי להבין כך ברא"ש. וכן הוא מדייק מהרמב"ם. ועפי"ז כתב מה שכתב שהיינו בכל דקדוק.
אולם אם באמת הרמב"ם סובר כך, למה הב"י השמיטו?
(ואולי ממה שכתוב "אין מדקדקים" משמע דווקא דקדוקים ולא טעויות ממש)
כיוון שזה רק משמע מהרמב"ם אולי סבר כך ברמב"ם רק בעת כתיבת השולחן ערוך ולכן סתם כדבריו ודברי הראש. ואולי דבריו לא מוכרחים אינני יודע.
עכ"פ זה סתם ויש שהלכה כסתם ואם איתא לדבריך שהיש הוא מבאר וכדברי הבית דוד בכלל הנ"ל או מכל סיבה אחרת היה לפרש כך ולא לסתום הדברים לא?
 
[אגב כתוב בחזון עובדיה והילקוט יוסף בדיוק אותו דבר לא?].
כן. רק שהיה לי יותר קל להביא את הילקו"י, ואח"כ טרחתי והבאתי גם את החזו"ע.
אינני רואה יישוב בזה שבוודאי כשחוזרים גם בסוף קריאת המגילה חוזרים ממקום הטעות וכו'.
באיזה מצב יש לך צד שיחזור ויברך? אם הוא לא עדיין באמצע הקריאה אלא כבר סיים כולה לגמרי ואח"כ נזכר. אך מלשון החזו"ע הנ"ל לא משמע שדיבר במקרה כזה.
 
ראיתי במשנה ברורה איש מצליח שגם נקטו שהעיקר כיש אומרים ובסוף הספר האריכו קצת והסבירו בדעת השולחן ערוך כדברי הרב @בנימין לוריא ע"פ הכלל שהבית דוד אמר שהי"א מסבירים וכו' ע"ש עוד מה שכתבו. (ויש לציין שכתבו אף לחזור בברכה ושלא כדברי הביאור הלכה עיי"ש בדבריהם.)
מצורף צילום.
 

קבצים מצורפים

  • 20240303_152017_mfnr.jpg
    20240303_152017_mfnr.jpg
    1.2 MB · צפיות: 3
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
בס"ד

בשולחן ערוך תר"צ סעיף יד כתוב וז"ל:
"......אין מדקדקין בטעויותיה. ויש אומרים, דדווקא בטעות שהלשון והעניין אחד, כההוא עובדא דתרי תלמידי דהוו יתבי קמיה דרב, חד קרי יהודים וחד קרי יהודיים, ולא אהדר חד מינייהו; אבל טעות אחר לא."

וכיוון שהוא סתם ויש בשולחן ערוך לפי הכלל הידוע שהעיקר כסתם [וכן דעת מרן ר' הגר"ע יוסף זצוק"ל להלכה על הרוב] היה צריך לפסוק כאן כדעת הסתם שלא חוזרים. וכן כתב השלחן גבוה ס"ק לא שכיוון שהרמב"ם והרא"ש כיוונו לדעה אחת כתב השולחן ערוך דבריהם בסתם. וכן תפס להלכה שערוך השולחן וכן בספר אור לציון.
אלא שבחזון עובדיה פורים נקט בפשטות שחוזרים וציין לשולחן ערוך הנ"ל בלא כל הסבר לעניין סתם ויש ולמה תפס כדעת היש. וציין אמנם גם לפרי מגדים (בלי צייון מדוייק וכנראה לפרי מגדים באשל אברהם ס"ק ט"ז) אך לא מצאתי הסבר בפרי מגדים הלא הוא רק מסביר דברי הדעה שחוזר כי כאילו החסיר תיבה וכו'.
1709500901605.png
 
חזור
חלק עליון