מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ואליהם תאמר איש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם אשר יעלה עולה או זבח, ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אותו לה' ונכרת האיש ההוא מעמיו (יז ח-ט)
בספר אור צבי כתב לפרש תיבות "ואליהם תאמר", דהנה בבבא בתרא קכ: ילפינן דיש שאלה בהקדש בשחוטי חוץ, דהיינו שאם שחט בחוץ יכול להפטר מן הכרת ע"י שנשאל על ההקדש והוי חולין למפרע.
אמנם כל זה לדורות אבל במדבר הרי נאסר להם בשר תאוה לדעת רבי ישמעאל בחולין טז: ולפירוש רש"י שם היה בזה חיוב כרת מדכתיב ואל פתח אהל מועד לא הביאו עי"ש. א"כ לא היתה מועילה שאלה להפטר מן הכרת, שהרי אם נהפך להיות חולין, היה מתחייב מדין "בשר תאוה", וממה נפשך איכא כרת.
וזהו דאמר קרא "ואליהם תאמר", אליהם דוקא בדור זה, אז איכא כרת ואין מועילה שאלה, אבל בדור אחר לא יענש כרת, אלא מצי לאיתשולי, עכ"ד בקיצור [ועי"ש מה שהאריך עוד בזה].
ואליהם תאמר איש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם אשר יעלה עולה או זבח, ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אותו לה' ונכרת האיש ההוא מעמיו (יז ח-ט)
בספר אור צבי כתב לפרש תיבות "ואליהם תאמר", דהנה בבבא בתרא קכ: ילפינן דיש שאלה בהקדש בשחוטי חוץ, דהיינו שאם שחט בחוץ יכול להפטר מן הכרת ע"י שנשאל על ההקדש והוי חולין למפרע.
אמנם כל זה לדורות אבל במדבר הרי נאסר להם בשר תאוה לדעת רבי ישמעאל בחולין טז: ולפירוש רש"י שם היה בזה חיוב כרת מדכתיב ואל פתח אהל מועד לא הביאו עי"ש. א"כ לא היתה מועילה שאלה להפטר מן הכרת, שהרי אם נהפך להיות חולין, היה מתחייב מדין "בשר תאוה", וממה נפשך איכא כרת.
וזהו דאמר קרא "ואליהם תאמר", אליהם דוקא בדור זה, אז איכא כרת ואין מועילה שאלה, אבל בדור אחר לא יענש כרת, אלא מצי לאיתשולי, עכ"ד בקיצור [ועי"ש מה שהאריך עוד בזה].
