• ל"מרכז למורשת מרן" דרוש מפעיל לתכנית על מרן בתלמודי תורה, וכן מפעילה בבתי ספר לבנות. דרישות התפקיד: א. גישה לילדים חובה. ב. כושר רטורי. ג. פנוי/ה בשעות הבוקר לפחות בחלק מימות השבוע. יצירת קשר במייל: office@moreshet-maran.com

שאלה - הילולת מרן התשפ"ב

לביא

Active member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

25%

שמעתי שרוצים להוציא ״מאור ישראל״ במהדו״ח, אך מלבד עצם השמועה לא ידוע לי אם זה יהיה דווקא לאור הילולת מרן.
 

מוישי ס"ט

Well-known member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

100%

האם ידוע למישהו האם עומד לצאת ספר חדש (או מהדו"ח של אחד מהספרים) של מרן הגר"ע? וא"כ מישהו יודע מהו?
שמעתי שרוצים להוציא ״מאור ישראל״ במהדו״ח, אך מלבד עצם השמועה לא ידוע לי אם זה יהיה דווקא לאור הילולת מרן.
את היביע אומר אתם כבר יודעים?
אם כן יש לי שאלה קטנה אליכם עדה קדושה:
הנה מרן ביביע אומר חלק ז' יורה דעה סימן כ"ח בתשובה לגבי פדיון הבן הביא שנוסח הברכה לגדול שפודה את עצמו היא "על פדיון הבן" ולא "לפדות את הבן" כמו שכותב מרן השו"ע ביורה דעה סימן שה סעיף י'.
וכאן לא מדובר במנהג שקודם זמנו של מרן הבית יוסף וכו'. אלא נסמך שם על דברי הגאון המני"ח זלה"ה בשו"ת הלק"ט בב' מקומות שהביא לכך ראיה שכך צריך לומר. ועוד כמה מהאחרונים שהכי ס"ל.
והרי דעת מרן הגרע"י זלה"ה בכל המקומות שקיבלנו הוראות מרן וכו', וא"כ מדוע כאן זה הפך דברי מרן בשו"ע? [הרי מרן כותב במפורש לא כך]. וצ"ב.
 

נוריאל

Active member
פעילות

1%

אֲרִיכוּת יָמִים

41%

את היביע אומר אתם כבר יודעים?
אם כן יש לי שאלה קטנה אליכם עדה קדושה:
הנה מרן ביביע אומר חלק ז' יורה דעה סימן כ"ח בתשובה לגבי פדיון הבן הביא שנוסח הברכה לגדול שפודה את עצמו היא "על פדיון הבן" ולא "לפדות את הבן" כמו שכותב מרן השו"ע ביורה דעה סימן שה סעיף י'.
וכאן לא מדובר במנהג שקודם זמנו של מרן הבית יוסף וכו'. אלא נסמך שם על דברי הגאון המני"ח זלה"ה בשו"ת הלק"ט בב' מקומות שהביא לכך ראיה שכך צריך לומר. ועוד כמה מהאחרונים שהכי ס"ל.
והרי דעת מרן הגרע"י זלה"ה בכל המקומות שקיבלנו הוראות מרן וכו', וא"כ מדוע כאן זה הפך דברי מרן בשו"ע? [הרי מרן כותב במפורש לא כך]. וצ"ב.
ככל הנראה הסתמך על תירוץ שני בתשובת מרן הב"י באבקת רוכל סימן כח ונסמך על דבריו להלכה מרן החיד"א בשו"ת טוב עין סימן ז.(כמו שכתב בקונטרס התפלה והדקדוק קשר הדוק, עמ' 153).

וז"ל מרן באבקת רוכל שם: "......
ועל תמיהת איך פשט המנהג לומר אנא בשם כדעת אימורא ירושלמי שלא הסכימו עמו כמעט כל הפוסקים אין לתמוה על זה שהפוסקים נמשכו אחר גירסת נסחת המשנה שבידינו וכיון שרבי חגי למדנו נוסחאת המשנה שהיה אנא בשם הכי נקטינן דאיהו היה בקי בנסחא' המשנה טפי מינן וכ' דתוספתא מסייע ליה.

עוד יש לומר שהפוסקים שכתבו אנא השם לא לפסוק הלכה שיאמר כן נתכוונו ולדחות דברי רבי חגי והתוספתא שאין זה הדבר תלוי בפסק הלכה כיון שאין איסור בדבר ואע"פ שהם כתבו שיאמר אנא השם מי שירצה לומר אנא בשם כרבי חגי הרשות בידו ואע"פ שזה דבר של טעם אביא דוגמאות, זה שכבר ידוע שכל הפוסקים שלנו הם עפ"י התלמוד ומפיו אנו חיים וכל אשר בשם ישראל יכנה אינו רשאי לזוז מפסק התלמוד וכל הפורש ממנו כפו מחייו עכ"ז יש דברים שאנו מניחים דבר התלמוד ונוהגים כספרים אחרים ואעידה לי עדים נאמנים ששנינו בפרק בני העיר שבתעניות קורים ברכות וקללות ואין אנו נוהגים כן אלא אנו קוים ויחל כדברי מסכת סופרים וכן בר"ח אלול שחל להיות בשבת היה ראוי להפטיר השמים כסאי כמו שגזר הגמ' בפ' הנז' ואין אנו מפטירי' אלא בחדא משבע דנחמתא כדברי פסיקתא והטעם לפי שאין דברים אלו תלויים בדבר איסור והיתר הרשות בידינו לקרות או להפטיר כדברי מי שיראה לנו שהוא יותר נכון ואע"פ שהוא נגד התלמוד כיון שאינו דבר תלוי באיסור והיתר ומשם נלמוד לנדון שלפנינו שאפילו אם היו הפוסקים כותבים אנא השם בדוקא שהרשות בידינו להניח דבריהם ולומר אנא בשם כדברי רבי חגי כיון שאינו דבר התלוי באסור והיתר כ"ש שקצת פוסקים כתבו כרבי חגי וגם הפוסקים שכתבו כמותו יש לומר שנמשכו אחר נסחאת המשנה שבידם ור' חגי היה בקי בניסת המשנה יותר מהם...".
 
נערך לאחרונה:

מוישי ס"ט

Well-known member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

100%

ככל הנראה הסתמך על תירוץ שני בתשובת מרן הב"י באבקת רוכל סימן כח ונסמך על דבריו להלכה מרן החיד"א בשו"ת טוב עין סימן ז.(כמו שכתב בקונטרס התפלה והדקדוק קשר הדוק, עמ' 153).

וז"ל מרן באבקת רוכל שם: "......
ועל תמיהת איך פשט המנהג לומר אנא בשם כדעת אימורא ירושלמי שלא הסכימו עמו כמעט כל הפוסקים אין לתמוה על זה שהפוסקים נמשכו אחר גירסת נסחת המשנה שבידינו וכיון שרבי חגי למדנו נוסחאת המשנה שהיה אנא בשם הכי נקטינן דאיהו היה בקי בנסחא' המשנה טפי מינן וכ' דתוספתא מסייע ליה.

עוד יש לומר שהפוסקים שכתבו אנא השם לא לפסוק הלכה שיאמר כן נתכוונו ולדחות דברי רבי חגי והתוספתא שאין זה הדבר תלוי בפסק הלכה כיון שאין איסור בדבר ואע"פ שהם כתבו שיאמר אנא השם מי שירצה לומר אנא בשם כרבי חגי הרשות בידו ואע"פ שזה דבר של טעם אביא דוגמאות, זה שכבר ידוע שכל הפוסקים שלנו הם עפ"י התלמוד ומפיו אנו חיים וכל אשר בשם ישראל יכנה אינו רשאי לזוז מפסק התלמוד וכל הפורש ממנו כפו מחייו עכ"ז יש דברים שאנו מניחים דבר התלמוד ונוהגים כספרים אחרים ואעידה לי עדים נאמנים ששנינו בפרק בני העיר שבתעניות קורים ברכות וקללות ואין אנו נוהגים כן אלא אנו קוים ויחל כדברי מסכת סופרים וכן בר"ח אלול שחל להיות בשבת היה ראוי להפטיר השמים כסאי כמו שגזר הגמ' בפ' הנז' ואין אנו מפטירי' אלא בחדא משבע דנחמתא כדברי פסיקתא והטעם לפי שאין דברים אלו תלויים בדבר איסור והיתר הרשות בידינו לקרות או להפטיר כדברי מי שיראה לנו שהוא יותר נכון ואע"פ שהוא נגד התלמוד כיון שאינו דבר תלוי באיסור והיתר ומשם נלמוד לנדון שלפנינו שאפילו אם היו הפוסקים כותבים אנא השם בדוקא שהרשות בידינו להניח דבריהם ולומר אנא בשם כדברי רבי חגי כיון שאינו דבר התלוי באסור והיתר כ"ש שקצת פוסקים כתבו כרבי חגי וגם הפוסקים שכתבו כמותו יש לומר שנמשכו אחר נסחאת המשנה שבידם ור' חגי היה בקי בניסת המשנה יותר מהם...".
איך זה מתרץ את מה ששאלתי?
 

מוישי ס"ט

Well-known member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

100%

מצורף תשובת היביע אומר הנז' בקובץ PDF. אשמח לשמוע ישוב אחר העיון במקורות.
תודה רבה
בברכת יגדיל תורה.
 

קבצים מצורפים

  • תשובה לגבי פדיון הבן הנז'.pdf
    1.4 MB · צפיות: 8

לביא

Active member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

25%

לביא

Active member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

25%

מצורף תשובת היביע אומר הנז' בקובץ PDF. אשמח לשמוע ישוב אחר העיון במקורות.
תודה רבה
בברכת יגדיל תורה.
ולעניין הנידון ששאל מר
את היביע אומר אתם כבר יודעים?
אם כן יש לי שאלה קטנה אליכם עדה קדושה:
הנה מרן ביביע אומר חלק ז' יורה דעה סימן כ"ח בתשובה לגבי פדיון הבן הביא שנוסח הברכה לגדול שפודה את עצמו היא "על פדיון הבן" ולא "לפדות את הבן" כמו שכותב מרן השו"ע ביורה דעה סימן שה סעיף י'.
וכאן לא מדובר במנהג שקודם זמנו של מרן הבית יוסף וכו'. אלא נסמך שם על דברי הגאון המני"ח זלה"ה בשו"ת הלק"ט בב' מקומות שהביא לכך ראיה שכך צריך לומר. ועוד כמה מהאחרונים שהכי ס"ל.
והרי דעת מרן הגרע"י זלה"ה בכל המקומות שקיבלנו הוראות מרן וכו', וא"כ מדוע כאן זה הפך דברי מרן בשו"ע? [הרי מרן כותב במפורש לא כך]. וצ"ב.
לא תלוי זה במנהג אלא כפי שנראה מדברי הרב מכח שרוב הראשונים אומרים כך ועוד שמיישב שם דעתם אם צריך להגיד ״על״ או ב״למד״ דמלבד דנראה דדעתם יותר נכונה להלכה הרי יש לך כאן סב״ל נגד מרן ולא הלך בגלל מנהג ירושלים.
כך נראה לי מעיון פשוט בדברי הרב דכתב: הילכך נראה שהפודה את עצמו מברך, אקב״ו ״על פדיון הבכור״ כדברי כל הראשונים הנ״ל ע״כ ולא אמר בגלל המנהג כפי שרצה מר לומר.
 

נוריאל

Active member
פעילות

1%

אֲרִיכוּת יָמִים

41%

איך זה מתרץ את מה ששאלתי?
שאלת כך:
דעת מרן הגרע"י זלה"ה בכל המקומות שקיבלנו הוראות מרן וכו', וא"כ מדוע כאן זה הפך דברי מרן בשו"ע? [הרי מרן כותב במפורש לא כך]

וכך שאל באבקת רוכל:
איך פשט המנהג לומר אנא בשם כדעת אימורא ירושלמי שלא הסכימו עמו כמעט כל הפוסקים .......זה שכבר ידוע שכל הפוסקים שלנו הם עפ"י התלמוד ומפיו אנו חיים וכל אשר בשם ישראל יכנה אינו רשאי לזוז מפסק התלמוד וכל הפורש ממנו כפו מחייו....

ועל זה תירץ באבקת רוכל:
והטעם לפי שאין דברים אלו תלויים בדבר איסור והיתר הרשות בידינו לקרות או להפטיר כדברי מי שיראה לנו שהוא יותר נכון ואע"פ שהוא נגד התלמוד כיון שאינו דבר תלוי באיסור והיתר ומשם נלמוד לנדון שלפנינו שאפילו אם היו הפוסקים כותבים אנא השם בדוקא שהרשות בידינו להניח דבריהם ולומר אנא בשם כדברי רבי חגי כיון שאינו דבר התלוי באסור והיתר.....
כ"ש שקצת פוסקים כתבו כרבי חגי

א"כ הוא הדין לנידון דידן שאע"פ שקיבלנו הוראות מרן כיון שאין הדבר תלוי בדבר איסור והיתר הרשות בידינו לקרות כדברי מי שיראה לנו שהוא יותר נכון.

כ"ש פה שכן דעת רוב הראשונים.
(ופה עוד יותר קל שכבר נוהגים אחרת ודיעבד הוא ועוד שכן כתב באבקת רוכל הוי כנותן לנו רשות להדיא ואין נקרא בזה חולק)
 

מוישי ס"ט

Well-known member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

100%

שאלת כך:


וכך שאל באבקת רוכל:


ועל זה תירץ באבקת רוכל:


א"כ הוא הדין לנידון דידן שאע"פ שקיבלנו הוראות מרן כיון שאין הדבר תלוי בדבר איסור והיתר הרשות בידינו לקרות כדברי מי שיראה לנו שהוא יותר נכון.

כ"ש פה שכן דעת רוב הראשונים.
(ופה עוד יותר קל שכבר נוהגים אחרת ודיעבד הוא ועוד שכן כתב באבקת רוכל הוי כנותן לנו רשות להדיא ואין נקרא בזה חולק)
אחרי שמרן פסק כך במפורש בלשונו בשלחן ערוך איך אפשר לשנות?

ומה שכתבתי לגבי המנהג, מרן הב"י כותב שהקדמתו שהוא לא בא לשנות מנהגים שקדמוהו. ולכך כתבתי שלא מדובר כאן מכח מנהג קדום.
ולכן הקושיא במקומה עומדת.
אשמח לתשובה ממי שיודע היטב את הסוגיא במקורה.
חזק וברוך.
 

נוריאל

Active member
פעילות

1%

אֲרִיכוּת יָמִים

41%

אחרי שמרן פסק כך במפורש בלשונו בשלחן ערוך איך אפשר לשנות?

ומה שכתבתי לגבי המנהג, מרן הב"י כותב שהקדמתו שהוא לא בא לשנות מנהגים שקדמוהו. ולכך כתבתי שלא מדובר כאן מכח מנהג קדום.
ולכן הקושיא במקומה עומדת.
אשמח לתשובה ממי שיודע היטב את הסוגיא במקורה.
חזק וברוך.
ואיך אפשר לומר אנא בשם נגד התלמוד ש"זה שכבר ידוע שכל הפוסקים שלנו הם עפ"י התלמוד ומפיו אנו חיים וכל אשר בשם ישראל יכנה אינו רשאי לזוז מפסק התלמוד וכל הפורש ממנו כפורש מחייו. " ועוד כותב הב"י שאפילו היו כותבים הפוסקים אנה השם בדוקא(כלו' לא רק כותבים אנא השם אלא מציינים שלא לומר אנא בשם בדוקא) אפילו הכי כותב מרן "שהרשות בידינו להניח דבריהם ולומר אנא בשם כדברי רבי חגי כיון שאינו דבר התלוי באסור והיתר".

א"כ אפילו שמרן נקט גרסא אחת אפשר לשנות ואפילו אם היה כותב שלא לומר הגרסא האחרת אפשר.

וכמו שיש כלל סב"ל נגד מרן, כמו כן כאן קבלת הוראות מרן לא מחייבת אם כל נראה לפוסקים נכון כ"ש שכן דעת רוב הראשונים.

מה שכתבתי על המנהג לא דברתי מצד מנהג שקדם וכדו' אלא כי כבר עכשיו מתפללים כן וכתוב בסידורים וזו מציאות של דיעבד.(ואמרתי כן כסניף).
 

מוישי ס"ט

Well-known member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

100%

האם ידוע למישהו האם עומד לצאת ספר חדש (או מהדו"ח של אחד מהספרים) של מרן הגר"ע? וא"כ מישהו יודע מהו?
ולעצם השאלה מה יצא לקראת ההילולא של מרן זלה"ה.
ספר דרשות של מרן [חלק ממה שיש במאור ישראל דרושים עם המון דרשות חדשות מצעירותו של מרן].
וגם ספר לוית חן מחדש עם גליונות ומילואים.
שבת שלום.
 

לביא

Active member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

25%

אחרי שמרן פסק כך במפורש בלשונו בשלחן ערוך איך אפשר לשנות?

ומה שכתבתי לגבי המנהג, מרן הב"י כותב שהקדמתו שהוא לא בא לשנות מנהגים שקדמוהו. ולכך כתבתי שלא מדובר כאן מכח מנהג קדום.
ולכן הקושיא במקומה עומדת.
אשמח לתשובה ממי שיודע היטב את הסוגיא במקורה.
חזק וברוך.
חשבתי שדייקתי לך מלשון מרן הגר״ע שלא בא מצד כח המנהג.
 

נוריאל

Active member
פעילות

1%

אֲרִיכוּת יָמִים

41%

חושבני שכבודו לא עיין במקורות הנז'.
הלשון במרן ביורה דעה ראה כבודו?
בעקבות דבריך עיינתי שוב בדברים. ואמנם ביביע אומר לא הזכיר מהטעם שכתבתי, אך פשוט שיודע מזה ולא מן הנמנע שזו רוח הדברים.

עכ"פ עיינתי בדברים שוב. ואשיב אף בלא להזדקק לתשובת מרן באבקת רוכל אך יש לצרפה כסניף לכל הנ"ל.

אתחיל ואומר שקושייתך למה פסק ביביע אומר שלא כדבר מרן בשו"ע תתעצם אחר שלעיל מיניה בסימן כא בדין ברכת המילה בהערה בכוכבית טור שני(בהוצאה החדשה) הביא הא דכתב מרן בסימן רסה סעיף ב:
אם אבי הבן הוא מוהל בעצמו -- מברך "למול את הבן" לדעת הרמב"ם.
וכתב על זה ביביע אומר שם וז"ל:
מדלא פסק מרן בסכינא חריפא, משמע שהמברך על המילה יש לו על מה שיסמוך...........ובספר שולחן גבוה......ומה שלא סתם לנו מרן כן ותלה הדבר במחלוקת, היינו משום שבסוגייא זו יש צדדים לעניין נוסח ברכה זו לכאן ולכאן וכמו שהאריך בב"י ולכן לא החליט הדבר. וכן כתב בשו"ת בית דוד כדברי הרמב"ם.

והנה כאן בעניינינו בסימן שה סעיף י'(ומה שכתוב ביביע אומר סעיף ח' ט"ס). הנה כתב הדברים בסתם כלומר שהכריע הדבר ואיך פסק שלא כנגדו?

ובנימוקים לזה הסביר ביביע אומר:
א. רוב הראשונים סוברים שלא לחלק ורק הרמב"ם סובר לחלק.
ב. הריב"ש(שסברת מרן היא לפי תשובת הריב"ש) כתב שרק הרמב"ם מחלק.
ג. הרמב"ם שכאן מחלק בין פודה אחר לבכור עצמו המחלק בברכה עושה חילוק גם בדין מילה בין אם אחרים מלים לאב מל ושם מנהג ירושלים שלא כהרמב"ם(וכנראה רוצה לומר שהמנהג לא רק שם אלא שהמנהג על עצם דברי הרמב"ם שמחלקים וממילא גם פה לא לחלק). וראה להלן ביביע אומר שם שציין לספר שמח נפש ופתחתי שם וכתב שכך פשטה הוראה.
ד. בב"י א"ח ס"ס מז בשם מהר"י מולין שהנשים גם יברכו בברכות התורה "לעסוק בדברי תורה" אע"פ דלא שייכא בשנים כדי לא לשנות ממטבע הברכות.

היוצא מכל הנ"ל שנראה שהרב עובדיה יוסף זצוק"ל רואה כל הראשונים כנגד הרמב"ם ואיך לא נפסוק כמותם? בנוסף הלא הב"י מסתמך על סברת הריב"ש ולפי סברתו יש להשוות דין מילה לפדיון ויוצא שהמנהג חולק גם על דין הפדיון. וא"כ גדולי ירושלים שהנהיגו מנהג זה על אף שבא אחר מרן מן הסתם היה להם איזה סיבה שמצאו שאפשר לעשות כן וזה לא נגד מרן.

שוב הביא ממרן עצמו שבאור החיים סימן מז פסק שלא לחלק במטבע הברכות(לעניין ברכות התורה).

וא"כ למרות שמרן כאן כתב בסתם לחלק.

כיוון שרוב הראשונים סוברים שאין לחלק.
ושע"פ הריב"ש המנהג חולק על זה ומנהג ירושלים הוא ע"פ גדולי רבני ירושלים שהולכים ע"פ השו"ע ואפילו הכי הנהיגו כן.(וא"כ בודאי אפשר לעשות כן). וכן פשטה הוראה( כמו שכתב בספר שמח נפש)
וכיוון שמרן במקום אחר סובר לאל לחלק במטבע הלשון אפשר לצרף דעת מרן שם לראשונים פה ולפסוק כן.
בצירוף תשובת האבקת רוכל שפיר דמי טובא.

ואפשר עוד להוסיף שאחר שמדברי הריב"ש נראה שלעניין לחלק בברכה בהתאם למי המברך או לאו שווים בדין הם מילה ופדיון. ממילא אפשר לומר שאף שמרן סתם כאן הלא דין מילה לא סתם אלא כתב שהוא לדעת הרמב"ם וכתב ביביע אומר שכיון שמרן לא פסק בסכינא חריפא ממילא לדעתו אפשר להגיד אחרת. כי יש פנים לכאן ולכאן א"כ מה שסתם בדין בכור סמך על מה שלא סתם בדין מילה כי דין אחד להם וכ"ש הוא שכאן רוב הראשונים סוברים שלא לחלק.
 
נערך לאחרונה:

אושרי רביב

Well-known member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

100%

האם ידוע למישהו האם עומד לצאת ספר חדש (או מהדו"ח של אחד מהספרים) של מרן הגר"ע? וא"כ מישהו יודע מהו?
דיברתי בזה שבוע שעבר עם הרב גד יזדי, מי שמקליד את כתביו של מרן ומוציאם לאור העולם באצבעות ידיו...
עומד לצאת לוית חן חדש, עם הוספות הערות וגיליונות.
מאור ישראל מוכן, אבל יש עוד זמן עד שיראה אור עולם
כנ"ל חידושי תנ"ך יש עוד זמן
 

לביא

Active member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

25%

ואם כבר איירי בעניינים הללו, האם יוציאו מהדורה מחודשת להליכות עולם?
ונפ״מ רבתי היא כי מעוניין אני לרכוש הסט.
 

אושרי רביב

Well-known member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

100%

ואם כבר איירי בעניינים הללו, האם יוציאו מהדורה מחודשת להליכות עולם?
ונפ״מ רבתי היא כי מעוניין אני לרכוש הסט.
משמועה ששמעתי אכן נראה שכן, כי יש גיליונות...
מה גם שהספר הליכות עולם כת"י, יש בו עוד הוספות והערות שלא נדפסו. ועוד חזון למועד שיודפסו.
 
חלק עליון