• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

שאלות על הנהגות מרן מתוך הספר הראש"ל

עמית26

New member
ראיתי 2 הנהגות של מרן בספר הנפלא "מנהגי הראש"ל חלק א' " שרציתי לשאול ולהבין מה לא מסתדר לי לגביהם:

1. מובא שם שהרב נהג בעת התספורת לקרוא בספר. רציתי לשאול,אני יודע שאחרי תספורת צריך לנטול ידיים, זה לא אומר שידיים בזמן תספורת טמאות בעצם?
2. מצטט את ההלכה ואת ההערה כי לא הבנתי כלום ושום דבר(כנראה גם כי אין לי ככ מושג בלבן..)
"כשהיה במצרים ולא היה שם לבן כשר,היה לוקח חלב טמא ומקפיאו בחלב כשר באופן שיש בבשר ס' כנגדו , ומזה היה עושה הלבן"

הערה וביאור: "וע"ש שביאר שאין בזה "דבר המעמיד" שאפי' באלף לא בטיל,שהרי החלב הטמא אינו נקפא, וכ"ש שאינו מקפיא אחרים. וגם משום אין מבטלין איסור לכתחילה" אין כאן- הרי כאן אינו חפץ בצחצוחי החלב הטמא לבטלם,וכל חפצו רק בחלב הכשר כדי להעמידו"

אז כמה שאלות על זה:
א. מה זה אומר לקחת חלב טמא ולהקפיאו בחלב כשר? לערבב את שניהם ולשים במקפיא?
ב. אם כן אז איך אין בזה ביטול איסור לכתחילה? ומה משמעות העניין שאינו חפץ בצחצוחי החלב הטמא לבטלם(ובכלל מה זה צחצוחי חלב?)
ג. איך בהערה הוא אומר שהחלב אינו נקפא אם בהלכה אומר במפורש שלוקח חלב טמא ומקפיאו בחלב כשר?
 
1לגבי התספורת-הרהור לדעת מרן מותר! וזכור לי שיש מקילים בכריכת הספרים שלנו, שאינן קדושות כד"ת עצמם. נפק"מ לקרקע וכו'. וע"ע באריכות דברים בספרו של מו"ר רה"י הגר"מ שמואלי קדושת הספרים. ושמא התחיל בהיתר שאני?!
2 נראה כמו שהסברתם.- וכידוע שבדרבנן מבטלין איסור לכתחילה.
ובאמת מוזר גבי הנקפא ולא קפוא.. זה מספרו 0527156961
תשאלו לגבי זה
 
מצטט את ההלכה ואת ההערה כי לא הבנתי כלום ושום דבר(כנראה גם כי אין לי ככ מושג בלבן..)
"כשהיה במצרים ולא היה שם לבן כשר,היה לוקח חלב טמא ומקפיאו בחלב כשר באופן שיש בבשר ס' כנגדו , ומזה היה עושה הלבן"

הערה וביאור: "וע"ש שביאר שאין בזה "דבר המעמיד" שאפי' באלף לא בטיל,שהרי החלב הטמא אינו נקפא, וכ"ש שאינו מקפיא אחרים. וגם משום אין מבטלין איסור לכתחילה" אין כאן- הרי כאן אינו חפץ בצחצוחי החלב הטמא לבטלם,וכל חפצו רק בחלב הכשר כדי להעמידו"

אז כמה שאלות על זה:
א. מה זה אומר לקחת חלב טמא ולהקפיאו בחלב כשר? לערבב את שניהם ולשים במקפיא?
ב. אם כן אז איך אין בזה ביטול איסור לכתחילה? ומה משמעות העניין שאינו חפץ בצחצוחי החלב הטמא לבטלם(ובכלל מה זה צחצוחי חלב?)
ג. איך בהערה הוא אומר שהחלב אינו נקפא אם בהלכה אומר במפורש שלוקח חלב טמא ומקפיאו בחלב כשר?
עיין היטב בט"ז בשו"ע יו"ד סי' ק"א ס"ק ד' מה שכתב בזה.
אני מצטער שאין לי כרגע את הפנאי להאריך בעניין. הט"ז שם קצת מורכב, אבל צריך בכלל לדעת איך עושים לבן וכו'. הכוונה לא להקפיא במובן של קפוא במקפיא, אלא לעשותו לבן, שגבינה עושים ע"י שהייה בחלב, וזה נקרא הקפאה והיינו מה שנקרא "העמדה". וראה גם בילקו"י איסור והיתר סי' פ"א סעיף כ"ד מש"כ מה יעשה מי שנמצא בארץ זרה ורוצה לאכול לבן, שיעשה פעולה זו כמה פעמים וכו'. (וכעת ראיתי שבהערה שם הביא את מנהגו של מרן זצ"ל בעניין זה). עיי"ש.
 
נערך לאחרונה:
1לגבי התספורת-הרהור לדעת מרן מותר! וזכור לי שיש מקילים בכריכת הספרים שלנו, שאינן קדושות כד"ת עצמם. נפק"מ לקרקע וכו'. וע"ע באריכות דברים בספרו של מו"ר רה"י הגר"מ שמואלי קדושת הספרים. ושמא התחיל בהיתר שאני?!
2 נראה כמו שהסברתם.- וכידוע שבדרבנן מבטלין איסור לכתחילה.
ובאמת מוזר גבי הנקפא ולא קפוא.. זה מספרו 0527156961
תשאלו לגבי זה
לגבי 1 צודק! שכחתי מזה לגמרי
לעניין התחיל בהיתר, מאי נפקא מינה היתר או לא? אם אסור ללמוד תורה "בידיים טמאות" אז נכון שהתחיל ללמוד טהור אבל במהלך הלימוד השתנה מצב הידיים לטמאות. או שאני לא פירשתי נכון מה הכוונה בדבריך "התחיל בהיתר"
לעניין הכריכה, משמע מדבריך שאמנם בכריכה מותר להחזיק אבל בדפים עצמם לא?
 
עיין היטב בט"ז בשו"ע יו"ד סי' ק"א ס"ק ד' מה שכתב בזה.
אני מצטער שאין לי כרגע את הפנאי להאריך בעניין. הט"ז שם קצת מורכב, אבל צריך בכלל לדעת איך עושים לבן וכו'. הכוונה לא להקפיא במובן של קפוא במקפיא, אלא לעשותו לבן, שגבינה עושים ע"י שהייה בחלב, וזה נקרא הקפאה והיינו מה שנקרא "העמדה". וראה גם בילקו"י איסור והיתר סי' פ"א סעיף כ"ד מש"כ מה יעשה מי שנמצא בארץ זרה ורוצה לאכול לבן, שיעשה פעולה זו כמה פעמים וכו'. (וכעת ראיתי שבהערה שם הביא את מנהגו של מרן זצ"ל בעניין זה). עיי"ש.
תודה על התשובה וההפנייה! הסתכלתי שם, מדובר בכלל על עור שומן של ברווז, יש קשר בין הנידון שם לנידון שלנו?
 
הסימן שם מדבר על חתיכה הראויה להתכבד שאינה בטילה אפי' ב1000 מקור הדין מופיע בגמ' חולין ק עמ' א ויש שם מח' ראשונים האם צריכה להיות אסורה מחמת עצמה כגון נבילה וכדו' או שאפי' אם נאסרה כמו חתיכת בשר כשר שנאסרה מדם נחשבת חתיכה הראויה להתכבד בכל אופן הט"ז דן שם בדברי התורת חטאת שכתב שגבינה שהועמדה בחלב טריפה חשיבא חהר"ל וכו' לעניננו מה שנצרך לשאלותיך למעלה חלב טמא אינו נקפא פי' אי אפשר להכין ממנו גבינה קשה שלעולם הוא נשאר נוזלי אז למה יש בעיה עם גבינות גויים הרי אם זה קשה זה לא יכול להיות חלב טמא אז הסיבה היא משום צחצוחי חלב פי' שהם מערבים חלב טמא עם חלב כשר ומעמידים אותו ואף על פי שמה שמתקשה זה רק החלב הכשר החלב הטמא נמצא בגומות של הגבינה ולכן נקרא צחצוחי חלב טמא וזה הסיבה שלא נחשב ביטול איסור לכתחילה מאחר ואינו מתכוון לבטל את החלב הטמא אלא להכין לעצמו את הלבן ונראה לי שיש טעות ולא הכוונה שהיה בבשר ס' כנגד אלא בכשר ס' כנגד כי אם זה היה מועמד בקיבה וכדו' היה זה אסור לכתחילה כמבואר בסי' פז סעיף י ויא ביו"ד

מקווה שעזרתי לך
 
הסימן שם מדבר על חתיכה הראויה להתכבד שאינה בטילה אפי' ב1000 מקור הדין מופיע בגמ' חולין ק עמ' א ויש שם מח' ראשונים האם צריכה להיות אסורה מחמת עצמה כגון נבילה וכדו' או שאפי' אם נאסרה כמו חתיכת בשר כשר שנאסרה מדם נחשבת חתיכה הראויה להתכבד בכל אופן הט"ז דן שם בדברי התורת חטאת שכתב שגבינה שהועמדה בחלב טריפה חשיבא חהר"ל וכו' לעניננו מה שנצרך לשאלותיך למעלה חלב טמא אינו נקפא פי' אי אפשר להכין ממנו גבינה קשה שלעולם הוא נשאר נוזלי אז למה יש בעיה עם גבינות גויים הרי אם זה קשה זה לא יכול להיות חלב טמא אז הסיבה היא משום צחצוחי חלב פי' שהם מערבים חלב טמא עם חלב כשר ומעמידים אותו ואף על פי שמה שמתקשה זה רק החלב הכשר החלב הטמא נמצא בגומות של הגבינה ולכן נקרא צחצוחי חלב טמא וזה הסיבה שלא נחשב ביטול איסור לכתחילה מאחר ואינו מתכוון לבטל את החלב הטמא אלא להכין לעצמו את הלבן ונראה לי שיש טעות ולא הכוונה שהיה בבשר ס' כנגד אלא בכשר ס' כנגד כי אם זה היה מועמד בקיבה וכדו' היה זה אסור לכתחילה כמבואר בסי' פז סעיף י ויא ביו"ד

מקווה שעזרתי לך
קודם כל תודה רבה על התשובה המפורטת!
דבר שני, אתה צודק ובאמת רשום שם ב"כשר", כשהעלתי את זה בכתב במחשב בטעות הבלבלתי ורשמתי ב"בשר"

ושוב תודה!
 
כדי לעשות לבן צריך עוד לבן ישן ולהשתמש בחיידקים שבו כדי ליצור התגבנות.
כשהלבן הישן טמא צריך לבטלו בס'.
ויש בזה כמה בעיות. א' אין מבטלין איסור לכתחילה.
ב'. דבר המעמיד אפילו באלף לא בטיל.
ובזה התיר כיון שההתגבנות אינה שייכת בחלב הטמא כיון שאינו מתגבן, ואם יש התגבנות ע''כ זה מחלב טהור, והחלב הטמא אינו מעמיד.
ומה שיש לחשוש מדין חלב עכום בזה הסתמך על השיטות שיש כאן עדות ברורה שאינו חלב טמא כיון שהתגבן.
ויש עוד אריכות בפוסקים בזה.
 
כדי לעשות לבן צריך עוד לבן ישן ולהשתמש בחיידקים שבו כדי ליצור התגבנות.
כשהלבן הישן טמא צריך לבטלו בס'.
ויש בזה כמה בעיות. א' אין מבטלין איסור לכתחילה.
ב'. דבר המעמיד אפילו באלף לא בטיל.
ובזה התיר כיון שההתגבנות אינה שייכת בחלב הטמא כיון שאינו מתגבן, ואם יש התגבנות ע''כ זה מחלב טהור, והחלב הטמא אינו מעמיד.
ומה שיש לחשוש מדין חלב עכום בזה הסתמך על השיטות שיש כאן עדות ברורה שאינו חלב טמא כיון שהתגבן.
ויש עוד אריכות בפוסקים בזה.
תודה! באמת לא הבנתי את העניין הטכני של עשיית לבן אבל עכשיו הדברים מתבהרים יותר
אגב, אם כל לבן צריך לבן ישן יותר - איך נוצר הלבן הראשון? באופן טבעי?

כמו כן, אם דבר המעמיד הוא החלב הכשר,וכן אין פה ביטול איסור לכתחילה, אז למה צויין הפרט שהיה ס' חלב כשר כנגד? ואם היה פחות אז מה הייתה הבעיה?
 
חזור
חלק עליון