שא נא פשע אחיך

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך (נ יז)

יש לעיין הרי הפשעים היינו במזיד, וחטא הוא בשוגג, א"כ הרי מכירת יוסף את האחים היתה בשוגג, שחשבו שכך הוא דינו, וא"כ למה נחשב זה לפשע. וביאר החתם סופר ע"פ מה שאמרו בב"מ לג: והגד לעמי פשעם אלו תלמידי חכמים ששגגות נעשים להם כזדונות, ששגגת תלמוד עולה זדון.

ויש לשאול א"כ מדוע נאמר "וחטאתם", הרי תלמידי חכמים גם שגגתם נקראת פשע לחוד, כמו בקרא דוהגד לעמי פשעם". ונראה לבאר דכל זה מצד בין אדם למקום, דנענש על מה שלא למד, אבל בחטא שהוא בין אדם לחבירו, הרי כלפי חבירו הוי שוגג שהיה סבור שצריך לעשות כן, ואין שייך לומר שפשע במה שלא למד, שחסרון הלימוד הוא חטא כלפי שמיא ולא לחבירו. וזהו שאמרו לו דאמנם כלפי שמיא הוא "פשע", אבל מ"מ לגבי יוסף חטאו לו בשוגג והרי זה "חטא".​

 

[לא תסור]

מה ששגגת תלמוד עולה זדון אין זה עונש אלא תוצאה
אדם לא יכול לפטור את עצמו בטענת לא ידעתי כאשר הוא פושע באי הידיעה
וממי' לא מתאים לחלק בין בן אדם למקום לביו בן אדם לחבירו
ולעצם הקושיא אולי יש לומר עפ"י יסוד ידוע שנלמד מי"ג מדות של רחמים
נושא עוון ופשע וחטאה ונקה והנה ילה"ק למה הוזכר קודם כל עוון ופשע שזה מזיד ורק אח"כ חטא שהוא שוגג ולכאו' הסדר הוא ההפך
ושמעתי לבאר שיש בחינה של חסד גדול יותר במחילת השוגג מהמזיד כיון שאדם פחות מתחרט על כך (ויסוד הדברים הוא מרבינו יונה)
ולפי"ז בשגגת תלמוד יש את החומרא של מזיד ושל שוגג מזיד כי היה לו ללמוד ושוגג כיון שלמעשה העבירה נעשתה ללא כוונה האדם מרגיש פחות רע עם עצמו והוא פחות מתחרט וזהו פשע וחטא המוזכרים בפסוק