• חדש מאיגוד האברכים והקהילות: חוברת בחומרת איסור הגיוס לצבא ובשבח לימוד התורה בישיבות הקדושות, ממרן רשכבה"ג רבינו עובדיה יוסף זיע"א ומנהיג הדור מרן רבינו יצחק יוסף שליט"א. לקריאה והפצה לחצו כאן

שבירת מקל אור בשבת

אליהו חמוי

Active member

מקל אור

שאלה: הנה מצוי כיום מקל אור [סטיק לייט בלעז] כמין צינור פלסטיק המכיל בתוכו שני חומרים כימיים שהפעלתו ע''י שמעקמים את הצינור וע''י זה שני החומרים מתערבבים וההתנגשות יוצרת אור ונשאלת השאלה האם מותר לעקם מקל זה בשבת

תשובה: הסכמת אחרוני דורנו שיש בדבר איסור דרבנן של מוליד ויש הסוברים שיש בדבר איסור תורה של מכה בפטיש[1]



[1] כ''כ בספר אורחות שבת [ח''א עמ' תנו] בשם הגרש''ז ושם הוסיף שלדעת החזו''א שמתיחת שעון אסורה משום שנותן צורה לחומר והוי מכה בפטיש ה''ה בנד''ד יש לאסור משום מכה בפטיש ע''ש ובשבות יצחק [חי''ב עמ' קכט] הביא גם בשם הגרי''ש אלישיב לאסור בזה משום מוליד והוסיף [בח''ו עמ' קסז בהע'] שאף הגרש''ז אסר בזה מטעם זה וכן מתבאר ממש''כ בשו''ת רבבות אפרים [ח''ז סי' קד אות ב] וכן כתב בספר הליכות שבת [ח''ב עמ' צח הע' טו] לאסור בזה משום מוליד
[א.ה והנה בעצם איסור מוליד בהרכבה כימית יש לציין למש''כ בזה הבית יצחק [ח''ב מפתחות יו''ד סי' לא] לאסור עשיית סודה בשבת וז''ל "לדעתי יש לאסור לעשות זאדאווססער (מי סודה) בשבת משום דגם שמה מוליד הרכבה חימית" וכן כתב לאסור בזה בשו''ת מהרש'''ם [ח''א סי' קמ] מטעם זה [וע''ע בהשמטות לשם] ויעויין בזה בשו''ת מנחת שלמה אויערבך [ח''א סי' ט ד''ה נתבאר לפ''ז] שהביא דבריו וסיים ואפ''ה למעשה רבים מקילים בזה
עוד יש לציין בזה דאף אי נימא דבהרכבה כימית יש איסור מוליד מ''מ יש לומר דמ''מ בהולדת אור אין איסור מוליד וכמ''ש הגרש''ז אויערבך בזה דאין איסור אלא משום הולדת אש ולא משום הולדת אור ור אלא משום הולדת אש ולא משום הולדת אור והובא בספרו מאורי אש [השלם עמ' תפז ד''ה גם נלענ''ד] ובקובץ עטרת שלמה [תשנ''ו עמ' יג] וראה בילק''י [שבת ח''א כרך ד סי' רעו הע' יג] לגבי הדלקת נורת לד שאין אסורה אלא מדרבנן משום מוליד מאחר ואין בה חוט להט אלא חומר כימי ע''ש כ''כ יש לעיין בנד''ד אם יש לאסור משום מכה בפטיש שכן עתה נעשה הוא מוכשר לשמושו ואכמ''ל בכל זה]
 
מתוך ספר תורת המחנה ח"ב, של הרבנות הצבאית:

שאלה: האם מותר להפעיל מקלור ('סטיקלייט') לצרכי נוחות והתמצאות במהלך 'שבת שטח' הנערכת בסמוך לבסיס האימונים? כיצד יש לנהוג בנוגע להפעלת שקית חימום לצורך שמירה באיזור קר?
תשובה: דעת רבים מפוסקי דורנו[1] שיצירת אור או חום באמצעות ריאקציה כימית, אסורה מדרבנן משום איסור 'מוליד', שכן נאמר בגמרא[2]: "אין מרסקין לא את השלג ולא את הברד בשבת בשביל שיזובו מימיו", ופירש רש"י: "משום דקא מוליד בשבת, ודמי למלאכה, שבורא המים האלו", וכן נאמר בגמרא[3]: "אין מוציאין (ביו"ט) את האור לא מן העצים ולא מן האבנים כו', מ"ט? משום דקא מוליד ביו"ט", וכעין זה אסרה הגמרא[4] להניח כוס בושם על בגד, מפני שמוליד בו ריח, וכן נפסק בשו"ע[5]: "אסור לשאת תחת אציליו זרע התולעים שעושין המשי, מפני שאסור בטלטול, ועוד, שהוא מוליד בחומו (את תולעי המשי)".
מלבד זאת יש לציין שהמקלור בנוי בצורת שתי שפופרות המכילות חומרים שונים ונמצאות האחת בתוך השנייה, לצורך הפעלת המקלור מקפלים אותו מעט ובכך שוברים את השפופרת הפנימית ומאפשרים לחומר שבתוכה להתערבב עם החומר שבשפופרת החיצונית, עירוב החומרים גורם לריאקציה הנדרשת לצורך הפקת האור.
והנה כתב הרמב"ם[6]: "כל המקלקלין פטורין, כיצד? הרי שחבל בחבירו או בבהמה דרך השחתה, וכן אם קרע בגדים או שרפן או שבר כלים דרך השחתה, הרי זה פטור", אלא שכידוע כתב הרמב"ם בתחילת ההלכות[7]: "כל מקום שנאמר שהעושה דבר זה פטור, הרי זה פטור מן הכרת ומן הסקילה ומן הקרבן, אבל אסור לעשות אותו דבר בשבת, ואיסורו מדברי סופרים", כך שלכאורה חל איסור על שבירת השפופרת הפנימית של המקלור, הגם שסותרה בדרך קלקול. ברם, מצינו שפעמים התירו איסור זה משום צורך השבת, כגון מה ששנינו[8]: "שובר אדם את החבית לאכול הימנה גרוגרות, ובלבד שלא יתכוון לעשות כלי", וכגון מה שפסק השו"ע[9]: "מותר להפקיע ולחתוך קשרי השיפוד שקושרים בטלה או בעוף הצלויים".
עוד יש להוסיף שהיה מקום לאסור הפעלת מקלור ושקית חימום מדין 'מכה בפטיש', ברם, דעת רבים מפוסקי דורנו[10] שאין לראות במעשה של הרכבת כלי בסמוך לשימוש בו, מעשה בנייה גמור, אלא דרך שימוש במכשיר קיים, ובמיוחד כאשר התיקון אינו בר קיימא ומתבטל תוך זמן קצר.

לפיכך, ככלל, אסור להפעיל מקלור ('סטיקלייט') או שקית חימום בשבת, על כן במקום שהשימוש בהם נצרך בשל נסיבות בטיחותיות או מבצעיות, יש להפעילם קודם השבת. עם זאת, במידה ונצרך להפעילם בנסיבות אלו בשבת (או שהפעלתם קודם השבת אינה נותנת מענה הולם), הורו מפוסקי דורנו[11] שמותר להפעילם בשבת כדרכו בחול (בלא צורך בשינוי), מאחר והפעלתם כרוכה באיסור 'מוליד' שאין לו עיקר מן התורה. במיוחד נכון הדבר אם בכך יימנע מאיסורי שבת חמורים יותר, כהפעלת תאורה או חימום חשמלי.


[1] כן כתבו בספר שבות יצחק (ח"ו פרק יז) בשם הגרש"ז אויערבך והגרי"ש אלישיב. וכן הביא בשו"ת המורים בקשת (סימן 66) שהגר"א נבנצל והגר"ד ליאור נטו לאסור שימוש במקלור, וכ"כ בספר שבת ומועד בצה"ל (עמ' קיז) בשם הגרי"ש אלישיב, בשו"ת באהלה של תורה (ח"ה סימן כו), ובספר הלכה כסדרה (ח"א סימן רנא), לענין שימוש בשקית חימום.
לעומת זאת עיין באריכות בשו"ת מלומדי מלחמה (סימנים נא-נב) שכתב שאין בהפעלת שקית חימום ומקלור כל איסור, והוכיח שאין לאסור זאת משום 'מוליד', שכן מבואר במשנה (שבת מז ע"ב) שאסור להטמין בחול בגלל החשש שמא יטמין ברמץ, ולכאורה מבואר בגמרא (ב"ב יט ע"א) שהמגע של החול בסיר החם הוא הגורם לחול להוסיף הבל ("דמחמימי חיים ודמקרירי קריר"), ואעפ"כ לא נאסר הדבר מצד עצמו, הרי שאין איסור מוליד בהפעלת ריאקציה כימית. וכן ראה בשו"ת המורים בקשת (סימן 65) שכתב בשם הגר"ד ליאור שלא מצינו איסור בהפעלת שקית חימום בשבת. ועיין עוד באריכות בתחומין (חלק יג עמ' 135) שאין לחייב על יצירת ריאקציה כימית בשבת משום 'מוליד'.
ברם, בספר אורחות שבת (פרק טו סעיף סח) כתב בשם הגרש"ז אויערבך שפשוט שאסור להפעיל מקלור בשבת, ושע"פ שיטת החזון איש (המגדיר שימוש בחשמל כ'מכה בפטיש' לפי ש"נותן צורה בגשם ומעמידו על תכונתו") יהיה בכך איסור תורה, וכ"כ בשו"ת המורים בקשת (שם) בשם הגר"מ אליהו.
[2] שבת נא ע"ב, הובא בשו"ע סימן שכ סעיף ט.
ועיין עוד פירוט גדרי 'מוליד' בשמירת שבת כהלכתה פרק כב הערה קמ, ובאריכות בשו"ת יביע אומר ח"ג סימן כא בענין ייצור מי-סודה בשבת.
[3] ביצה לג ע"א. ברם, עיין ברמב"ם (פ"ד מיו"ט ה"א) שנימק דין זה מטעם שהיה ביכולתו להבעיר האש מבעוד יום, ועיין בראב"ד שהשיגו.
[4] שם כג ע"א.
ואגב יש להוסיף שבספר שבת ומועד בצה"ל (עמ' קכה) הוכיח מדברי המג"א (סימן תקיא ס"ק י) שמותר ליתן בשבת חומרי בישום על גבי מת, לפי שאין כוונתו להוליד ריח אלא למנוע סירחון, מה גם שמצינו שהתירו לטלטל מת מחמה לצל בכדי שלא יסריח, למרות איסור המוקצה שבכך.
[5] סימן שח סעיף מו.
[6] פ"א משבת הי"ז, ע"פ המשנה בשבת פרק יג משנה ג.
[7] שם ה"ג.
[8] שם פרק כב משנה ג, הובא בשו"ע סימן שיד סעיף ו.
[9] שם סעיף ט.
[10] אמנם החזו"א (או"ח סימן נ ס"ק ט) אסר שימוש בחשמל בשבת משום 'בונה' ו'מכה בפטיש', לפי שהזרמת הזרם בחוטים נחשבת לשינוי מהותם, והוא כנותן צורה משמעותית לחומר גולמי, ועוד, שבסגירת המעגל החשמלי מעמיד את הכלי על תכונתו ומכשירו לשימוש. ברם, רבים השיגו על כך (ראה שו"ת מנחת שלמה ח"א סימנים ט, יא) שהרי אין חיבור החוטים כדרך בנין בחיבור חזק, מה גם שהמעגל עומד תמיד לניתוק וחיבור, ואף אינו מתקיים מאליו אלא זקוק כל העת ליצירת והזרמת חשמל נוספת, על כן יש לראות בכך דרך שימוש ולא בנייה. ועיין עוד שו"ת ציץ אליעזר (חלק יג סימן מו) ושו"ת יחוה דעת (ח"ב סימן נו) שהתירו חיבור מחט למזרק לפי שכן דרך שימושו ואינו מלאכה.
[11] שו"ת דבר חברון סימן שפו.
 

קבצים מצורפים

  • תורת-המחנה-ג-מועדים.pdf
    12.9 MB · צפיות: 3
  • תורת המחנה א חול סופי.pdf
    29.7 MB · צפיות: 5
  • תורת המחנה ב שבת סופי.pdf
    12.8 MB · צפיות: 3
חזור
חלק עליון