מרן הגרע"י זצוק"ל פסק בחזו"ע חנוכה (עמ' קלח) שמי שלא היה בלילה הראשון ואשתו הדליקה עליו, אז בלילה השני יברך "שהחיינו" כי בזה אשתו לא פטרה אותו.
לכאורה ממהלך הדברים נראה שזה לא רק כלפי בעל הבית, אלא גם לשאר בני הבית.
האם באמת כך הדין גם כלפי הבנים והבנות והאשה?
