הגר"מ מאזוז בסנסן ליאיר כתב שהעיקר לומר במגילה (פרק ח פסוק יא) ולהרוג בוא"ו ובפרק ט פסוק ב לפניהם בלמ"ד.
לענ"ד נראה שהעיקר ההיפך ואין צורך לשנות המנהג לחזור פעמיים.
מכל המקורות שהביא יוצא שהכי קדמונים הם מהר"ם זבארו ממגרושי ספרד, אך גם הביא שיש שתי כתבי יד, הראשון ולהרוג ובפניהם. והשני (רק שנה אחרי) לפניהם. וזה הכריע הרב מאזוז שהעיקר כמשנה אחרונה.
אך מאן יימר לן שהתאריכים הם מדויקים שנבוא להכריע בצורה ברורה שזו משנתו האחרונה?
עוד הביא הרב שכן נראה דעת המנחת שי וכן דעת המר"ם די לונזאנו שהעיקר לומר לפניהם.
אך שוב כתב שהנוסח שהיה לארחות חיים ורוקח הוא בפניהם. וסיים - מ"מ אחר שנמצא כת"י מהר"ם זבארו האחרון ונוסח תימן ובבל ובוכארה, והכרעת מהר"ם די לונזאנו שהנוסח הנכון הוא לפניהם וכן ולהרוג הכי נקטינן וא"צ לחזור פעמיים. עכ"ד.
כת"י מבוכארה הוא משנת תרס"ו לפני כ-118 שנה. ונוסח תימן הוא "המנהג הפשוט אצל אחינו התימנים".
אבל מדברי הראשונים רואים שהנוסח שהיה להם הוא בפניהם. (את הרוקח לא מצאתי גם בשאר ספריו, וכן בספרו שערי בינה על מגילה. אולי ראה זאת בפירוש בעלי התוספות על מגילת אסתר, אך שם זהו רק ציטוט של הפסוק אך לא מהרוקח).
אורחות חיים (הלכות מגלה ופורים אות ו והובא בב"י ס' תרצב ס"א) כדכתיב ואיש לא עמד בפניהם. וכ"ה בכלבו (ס' מה).
המאירי (מגילה דף כא:) שענין האל המושיע הוא כנגד מה שאמר ואיש לא עמד בפניהם.
נימוקי יוסף (מגילה דף ב ד"ה והגאון) שקבעו יום התענית לפי שנקהלו בו לשלוח יד במבקשי רעתם ואיש לא עמד בפניהם.
ספר מלמד התלמידים (חי לפני יותר כ 800 שנה, פרשת זכור) - הוא שכתב על היהודים לעמוד על נפשם להנקם מאויביהם ואיש לא עמד בפניהם כי נפל פחד היהודים עליהם.
וכ"כ האלשיך באסתר שם. (ובפרק ח כתב כמה פעמים להשמיד להרוג בלי וא"ו).
גם המהר"ל בספרו אור חדש על אסתר בהקדמה כתב בפניהם. וכן בתחילת פרק ט.
וכ"ה בפירוש מהר"ש די אוזידא (בעל מדרש שמואל מתלמיד האר"י) על אסתר (פ"ט).
מלבד זאת, מש"כ הרב מאזוז שכ"ה הנוסח אצל בעל מנות הלוי.
ומצאתי עוד בספר מלחמות היהודים עם הרומאים של יוסף בן מתתיהו (בעל יסופון בסוף פרק שלישי) שכתב בתור מליצה את הפסוק ואיש לא עמד בפניהם. אך לא ברור לי אם אפשר להוכיח מספר זה בפרט שכתב כן בתור מליצה.
אכן מצאתי בספר עקידת יצחק (אסתר פרק ח) שכתב - ואיש לא עמד לפניהם כי נפל פחדם (ט, ב).
אמנם מכל הנ"ל רואים שלפני הראשונים היתה הגרסא בפניהם, ולא ראו בזה דופי. וכיון שאין הוכחה כ"כ ברורה לצד השני כש"כ לעיל, ראוי יותר לנהוג כמו שפסק בחזו"ע לקרוא את שניהם.
יש עוד לדון כיצד עובד התיקון הנ"ל. הרי אם טעה הבעל קורא בס"ת נוהגים שהוא מתקן את אותה מילה בלבד או כמה מילים לפני. וכמו שמועיל תיקון תוך כדי דיבור, ובין לשיטה שמוסיף שבח וכ"ש לשיטה שתוך כדי דיבור נחשב כמוחק את מה שאמר לעיל, א"כ איך יועיל לומד פעמים (יש לשאול כן גם על הפוסקים שכתבו לומר תמחה את זכר פעמיים בסגול וצירי)
אמרו לי, שאם דעתו של אדם לומר שתי נוסחאות ולא לתקן, נחשב שאמר את שתיהם וכלפי שמיא גלוי מה נכון. וצ"ע.
לענ"ד נראה שהעיקר ההיפך ואין צורך לשנות המנהג לחזור פעמיים.
מכל המקורות שהביא יוצא שהכי קדמונים הם מהר"ם זבארו ממגרושי ספרד, אך גם הביא שיש שתי כתבי יד, הראשון ולהרוג ובפניהם. והשני (רק שנה אחרי) לפניהם. וזה הכריע הרב מאזוז שהעיקר כמשנה אחרונה.
אך מאן יימר לן שהתאריכים הם מדויקים שנבוא להכריע בצורה ברורה שזו משנתו האחרונה?
עוד הביא הרב שכן נראה דעת המנחת שי וכן דעת המר"ם די לונזאנו שהעיקר לומר לפניהם.
אך שוב כתב שהנוסח שהיה לארחות חיים ורוקח הוא בפניהם. וסיים - מ"מ אחר שנמצא כת"י מהר"ם זבארו האחרון ונוסח תימן ובבל ובוכארה, והכרעת מהר"ם די לונזאנו שהנוסח הנכון הוא לפניהם וכן ולהרוג הכי נקטינן וא"צ לחזור פעמיים. עכ"ד.
כת"י מבוכארה הוא משנת תרס"ו לפני כ-118 שנה. ונוסח תימן הוא "המנהג הפשוט אצל אחינו התימנים".
אבל מדברי הראשונים רואים שהנוסח שהיה להם הוא בפניהם. (את הרוקח לא מצאתי גם בשאר ספריו, וכן בספרו שערי בינה על מגילה. אולי ראה זאת בפירוש בעלי התוספות על מגילת אסתר, אך שם זהו רק ציטוט של הפסוק אך לא מהרוקח).
אורחות חיים (הלכות מגלה ופורים אות ו והובא בב"י ס' תרצב ס"א) כדכתיב ואיש לא עמד בפניהם. וכ"ה בכלבו (ס' מה).
המאירי (מגילה דף כא:) שענין האל המושיע הוא כנגד מה שאמר ואיש לא עמד בפניהם.
נימוקי יוסף (מגילה דף ב ד"ה והגאון) שקבעו יום התענית לפי שנקהלו בו לשלוח יד במבקשי רעתם ואיש לא עמד בפניהם.
ספר מלמד התלמידים (חי לפני יותר כ 800 שנה, פרשת זכור) - הוא שכתב על היהודים לעמוד על נפשם להנקם מאויביהם ואיש לא עמד בפניהם כי נפל פחד היהודים עליהם.
וכ"כ האלשיך באסתר שם. (ובפרק ח כתב כמה פעמים להשמיד להרוג בלי וא"ו).
גם המהר"ל בספרו אור חדש על אסתר בהקדמה כתב בפניהם. וכן בתחילת פרק ט.
וכ"ה בפירוש מהר"ש די אוזידא (בעל מדרש שמואל מתלמיד האר"י) על אסתר (פ"ט).
מלבד זאת, מש"כ הרב מאזוז שכ"ה הנוסח אצל בעל מנות הלוי.
ומצאתי עוד בספר מלחמות היהודים עם הרומאים של יוסף בן מתתיהו (בעל יסופון בסוף פרק שלישי) שכתב בתור מליצה את הפסוק ואיש לא עמד בפניהם. אך לא ברור לי אם אפשר להוכיח מספר זה בפרט שכתב כן בתור מליצה.
אכן מצאתי בספר עקידת יצחק (אסתר פרק ח) שכתב - ואיש לא עמד לפניהם כי נפל פחדם (ט, ב).
אמנם מכל הנ"ל רואים שלפני הראשונים היתה הגרסא בפניהם, ולא ראו בזה דופי. וכיון שאין הוכחה כ"כ ברורה לצד השני כש"כ לעיל, ראוי יותר לנהוג כמו שפסק בחזו"ע לקרוא את שניהם.
יש עוד לדון כיצד עובד התיקון הנ"ל. הרי אם טעה הבעל קורא בס"ת נוהגים שהוא מתקן את אותה מילה בלבד או כמה מילים לפני. וכמו שמועיל תיקון תוך כדי דיבור, ובין לשיטה שמוסיף שבח וכ"ש לשיטה שתוך כדי דיבור נחשב כמוחק את מה שאמר לעיל, א"כ איך יועיל לומד פעמים (יש לשאול כן גם על הפוסקים שכתבו לומר תמחה את זכר פעמיים בסגול וצירי)
אמרו לי, שאם דעתו של אדם לומר שתי נוסחאות ולא לתקן, נחשב שאמר את שתיהם וכלפי שמיא גלוי מה נכון. וצ"ע.
