שיעור השמן בחנוכיה

[אברך מבני ברק]

נשאלתי האם לשים שמן כוסית מלאה זה לא איסור בל תשחית הרי מספיק חצי שעה במיוחד לאדם שאין מולו אנשים ומדליק בביתו?
רציתי לשמוע חוות דעתכם.

 

[קורסיה]

כל דבר שהוא לצורך האדם אין בו בל תשחית. וכאן יש דעת הריטב"א ששיעור שיכלה רגל מן השוק משתנה מזמן לזמן וממקום למקום כמבואר בחזו"ע. אע"פ שלא פוסקים כמהו אבל מי שרוצה להחמיר (ואולי גם להחמיר שידלק עד חצי אחרי צאה"כ של ר"ת) לכאורה אין בזה איסור.

 

[שילה אפרהימי]

וכל זה באינו מדליק על שולחנו, אבל מדליק על שולחנו אין להוסיף יותר מהנצרך, שזה בל תשחית. (לא הבינותי למה זה משא ומתן בתורתו).

 

[אוריאל]

וכל זה באינו מדליק על שולחנו, אבל מדליק על שולחנו אין להוסיף יותר מהנצרך, שזה בל תשחית.

לפי מה שכתב @יובל קורסיה, אולי גם בתוך ביתו זה כך, כי אולי יש סברא שעד שתכלה רגל מן השוק, זה עד שבני ביתו הולכים לישון.

 

[קורסיה]

בילקו"י חנוכה עמ' קכה כתב ממש כדברים האלה, שאין בזה בל תשחית משום שיש בזה פרסומי ניסא ועוד שיש לזה מקום בהלכה, אלא א"כ מדליק בבית ונותן שמן הרבה אחרי שכולם ישנים (שאסור)

 

[מוישי ס"ט]

מחילה מכולם... עיין תוספות מסכת עבודה זרה י"א ע"א ד"ה עוקרין על המלכים דמיוסד שם דכל דבר שהוא לצורך, אין בו משום בל תשחית, ובזה מיישבים את המנהג האיך שורפים קרשים בל"ג לעומר. ועיין באריכות בזה בספר עמודיה אש לגאון הרב אהרן שליו שליט"א שהאריך בפתגמא הדין מפי סופרים וספרים!
ומה גם דכאן יש את הענין של הידור מצוה, וגם לפי חלק מן הפוסקים בעינן דומיא דמנורה דבית המקדש, ובגמרא במנחות (פט ע"א) מבואר דבעינן "מערב עד בוקר" תן לה כמידתה. ועד שכבודו שואל על חנוכיה ישאל על ביהמ"ק [למרות שבאמת שם זה לא קשה כי זה גזירת הכתוב. ובאמת גם לא בענין דומיא דמנורה. וכמו שהאריך להוכיח המקור חיים בהלכות חנוכה].
וגם הגאון השדי חמד זלה"ה האריך ביישוב הנמהג הזה ועוד כל מיני מנהגים דומים שאין בזה משום בל תשחית
חזק וברוך על השאלה!!

 

[אוריאל]

ומה גם דכאן יש את הענין של הידור מצוה, וגם לפי חלק מן הפוסקים בעינן דומיא דמנורה דבית המקדש, ובגמרא במנחות (פט ע"א) מבואר דבעינן "מערב עד בוקר" תן לה כמידתה.

לא הבנתי הסבר זה. האם מצאנו למי מהפוסקים שיזכיר שיש ענין בהדלקת נרות חנוכה מערב עד בוקר?

 

[אהרן לוי]

עיין כלבו (סימן מד ד"ה ומצות נר חנוכה) וז"ל: והר"ף ז"ל כתב, נכון להדליק כל זמן שבני הבית נעורים משינה, אפילו רבינו שמשון גם עכשיו היה מצריך לעשות קנדילא"ש ארוכות. ע"כ. עכ"ל.

 

[אוריאל]

עיין כלבו (סימן מד ד"ה ומצות נר חנוכה) וז"ל: והר"ף ז"ל כתב, נכון להדליק כל זמן שבני הבית נעורים משינה, אפילו רבינו שמשון גם עכשיו היה מצריך לעשות קנדילא"ש ארוכות. ע"כ. עכ"ל.

הוא כמו שכתבתי קודם לכן, דיש ענין כל זמן שבני ביתו נעורין, אבל לא לאחר מכן. האמת שנסתפקתי, האם ענין פרסומי נסא הוא גם לעצמו לבד או רק לאחרים.
בכלל, בכל מה שקשור לבל תשחית, מאד לקוי הענין הזה היום.

יש לי ספק ישן, אם אחד נופל לו עשר אגורות ואינו מתכופף להרימו, אם יש כאן איסור בל תשחית.

 

[אהרן לוי]

אכן לא התכוונתי להוכיח להיתר כי אם בנותן שמן שידליק עד שבני הבית ילכו לישון (בערך, דאי אפשר לצמצם), דהרי כבר בילקוט יוסף שציינו כאן (סוף עמוד קכה), הדגיש דמה שלכאורה אין בו משום בל תשחית, אינו היכא דמדליק בבית ונותן שמן הרבה אחרי שכבר כולם ישנים.

ובנוגע למי שנפל לו עשר אגורות, לכאורה אם יש לו בושה להרים דאינו לפי כבודו, הוי שפיר לצורך האדם. וכנראה התכוונת להיכא דאין רואהו, והנה מטבע זה יש בו שווה פרוטה, עיין חזון עובדיה תרומות ומעשרות (עמוד רמז בהערה), וזה נכון גם להיום (יש בידי פסק מרן הראשל"צ בשווי זכר למחצית השקל שנת תשעט, ושם הביא דגרם כסף טהור שווה 1.8 ש"ח, וא"כ 1/40 מזה הוא 0,045, ולא נראה שמאז הוכפל שוויו), וגם ניתן לקנות על ידו שקית קניות בסופר, וכתב רבינו יונה בשערי תשובה (שער ג אות פב) וז"ל: וכן הוזהרנו בזה שלא לפזר ממון לריק ואפילו שוה פרוטה. עכ"ל. וא"כ נראה דיש בזה משום בל תשחית. ומה גם שראיתי בספר דרכה של תורה (שער ב פרק ג אות א) שדייק מספר החינוך (מצוה תקכט) דאפילו בפחות משוה פרוטה יש בו משום בל תשחית. (וכנראה שדיוקו ממה שכתב שם בשורש המצוה, דדרך החסידים שלא יאבדו אפילו גרגר של חרדל בעולם, ע"ש. וא"כ יש להשיב די"ל דדרך חסידות איירי ולא קאי אעיקרא דדינא).

 

[אוריאל]

@אהרן לוי, יש לי סברא להתיר, כי לא מצאנו שיש איסור לאדם להפקיר דבר (ובתחילת מסכת נרים כתוב שזה כעין מצוה להפקיר), ולכאו' למה אין כאן משום בל תשחית, אע"כ כיון שלא הוי בל תשחית אלא היכא דמשחית החפץ ומאבדהו מן העולם, אבל אם מפקיר ויכול אחר להשתמש בזה, או אם משאיר העשר אגורות ומישהו אחר ימצא וישתמש, אין בזה מצד בל תשחית