מה שאני זוכר עכשיו, זה את הכף החיים סי' קסח ס"ק מה שנראית מסקנתו בשם החיד"א והבית מנוחה שאם אכל יותר מנ"ד דרהם ופחות מע"ב, ואינו יכול להמשיך מכל סיבה, יברך ברכת המזון. ואילו מרן זי"ע פסק לא כך משום סב"ל. מה שלא הבנתי, משמעות דבריו כאילו שאב דין זה מהכף החיים ודיעימה.