שיעור כללי ממרן הרב יצחק יוסף שליט"א - ברכות התורה ברכת המצוות או ברכת השבח? חובה צפייה!!! תענוג צרוף!

[אושרי רביב]

 

[אושרי רביב]

חכם אחד המוזכר כאן - דרופתקי דאורייתא להג"ר יעקב חיים סופר שליט"א (עמ' טו).

 

[לשמור ולעשות]

לדעתי לקרוא לשיעור של הרב "שיעור כללי" רק מוריד מערך השיעור.
זה לא שיעור שמקנה חדות בת חלוף, שרק מראה קונצים איך תשובה אחת עונה לח"י קושיות, ועו"ק ועו"ק ועו"ק... אלא טמון כאן יסוד עצום... ולפ"ז ולפ"ז ולפ"ז... שמיועד לבחורים צעירים על מנת למתק להם את הלימוד [וכמה דברים לא מוכרחים יש בדרך... ולפעמים זה שקוף שהקושיות נבנו בעקבות התירוץ...]. אין ספק שזה טוב, יפה, מרנין את הלב עד כדי ריקוד - "ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו". אבל השיעור של מו"ר, זה תורת אמת אליבא דהלכתא בנוי לתלפיות אבן ע"ג לבנה, שלב אחרי שלב, על יסודות מוצקים ואיתנים שאין שום רוח שבעולם מזיזתם. השיעור ההלכתי הגדול בתבל. וזה השבח הגדול!

 

[אושרי רביב]

לדעתי לקרוא לשיעור של הרב "שיעור כללי" רק מוריד מערך השיעור.
זה לא שיעור שמקנה חדות בת חלוף, שרק מראה קונצים איך תשובה אחת עונה לח"י קושיות, ועו"ק ועו"ק ועו"ק... אלא טמון כאן יסוד עצום... ולפ"ז ולפ"ז ולפ"ז... שמיועד לבחורים צעירים על מנת למתק להם את הלימוד [וכמה דברים לא מוכרחים יש בדרך... ולפעמים זה שקוף שהקושיות נבנו בעקבות התירוץ...]. אין ספק שזה טוב, יפה, מרנין את הלב עד כדי ריקוד - "ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו". אבל השיעור של מו"ר, זה תורת אמת אליבא דהלכתא בנוי לתלפיות אבן ע"ג לבנה, שלב אחרי שלב, על יסודות מוצקים ואיתנים שאין שום רוח שבעולם מזיזתם. השיעור ההלכתי הגדול בתבל. וזה השבח הגדול!

ממש התפעלתי מסידור הדברים, זה עוד שהיה ראש ישיבה, אז זה שיעור כללי... לכן קראתי לזה כך.

 

[פשוט]

במחילה יש להעיר על דברי הרב שליט"א.
הרב הביא דברי חכם אחד שדקדק לשון הרמב"ם ז''ל: "כל הברכות האלו אם נסתפק אם ברך אינו חוזר מפני שהם מדברי סופרים".
ואמר החכם הנ''ל שהרמב"ם אין כוונתו לאפוקי ברכות התורה, אלא רק מה שמדובר בפרק הזה ברמב"ם שזה ברכות הנהנין, ואין מדברי הרמב"ם ראיה דברכות התורה מדרבנן.
(ודברי אותו חכם שהרמב"ם מדבר רק על הברכות הנזכרות באותו פרק, כבר כתב כן מרן ז''ל בכס"מ שם על אתר וז"ל: "ודייק רבינו לכתוב כל הברכות האלו דמשמע דוקא אלו האמורות בפרק זה שהן מדרבנן אינו חוזר ומברך לא בתחילה ולא בסוף אבל ברכה שלאחר המזון שהיא מדאורייתא חוזר ומברך וכו'").
וטען הגר"י שליט"א דאדרבא מלשון מרן ז''ל בשו"ע (סי' ר"ט ס"ג) שכתב וז"ל: "כל הברכות אם נסתפק אם בירך אם לאו אינו מברך לא בתחילה ולא בסוף וכו'", והנה מזה שהשמיט מרן ז''ל תיבת "האלו" שהזכיר הרמב"ם יש ללמוד שדעת מרן ז''ל שאין זה רק בברכות הנהנין אלא גם בברכות המצוות ומכאן שדעת מרן ז''ל שברכות התורה מדרבנן. עכת"ד.

ואחר אלף המחילות לא זכיתי להבין דבריו, דמהו הדקדוק בדברי מרן ז''ל שהשמיט תיבת "האלו", דבשלמא רבינו הרמב"ם ז''ל שסידר כל אותם הלכות באותו פרק, יכול היה לכתוב בסוף רשימת ההלכות הנזכרות שם תיבת "האלו" וקאי על ברכות הנהנין דרבנן הנזכרות באותו הפרק כמבואר בכס"מ, אבל מרן רבינו יוסף קארו ז''ל שלקח את כל הפרק הזה ברמב"ם וחילק ופיזר את הלכותיו על פני כמה וכמה סימנים שונים, איך יכתוב תיבת "האלו"?
באופן שאין להוכיח מדברי מרן ז''ל בשו"ע (סימן ר"ט ס"ג) הנ''ל מאומה. וצ"ב.

 

[לשמור ולעשות]

במחילה יש להעיר על דברי הרב שליט"א.
הרב הביא דברי חכם אחד שדקדק לשון הרמב"ם ז''ל: "כל הברכות האלו אם נסתפק אם ברך אינו חוזר מפני שהם מדברי סופרים".
ואמר החכם הנ''ל שהרמב"ם אין כוונתו לאפוקי ברכות התורה, אלא רק מה שמדובר בפרק הזה ברמב"ם שזה ברכות הנהנין, ואין מדברי הרמב"ם ראיה דברכות התורה מדרבנן.
(ודברי אותו חכם שהרמב"ם מדבר רק על הברכות הנזכרות באותו פרק, כבר כתב כן מרן ז''ל בכס"מ שם על אתר וז"ל: "ודייק רבינו לכתוב כל הברכות האלו דמשמע דוקא אלו האמורות בפרק זה שהן מדרבנן אינו חוזר ומברך לא בתחילה ולא בסוף אבל ברכה שלאחר המזון שהיא מדאורייתא חוזר ומברך וכו'").
וטען הגר"י שליט"א דאדרבא מלשון מרן ז''ל בשו"ע (סי' ר"ט ס"ג) שכתב וז"ל: "כל הברכות אם נסתפק אם בירך אם לאו אינו מברך לא בתחילה ולא בסוף וכו'", והנה מזה שהשמיט מרן ז''ל תיבת "האלו" שהזכיר הרמב"ם יש ללמוד שדעת מרן ז''ל שאין זה רק בברכות הנהנין אלא גם בברכות המצוות ומכאן שדעת מרן ז''ל שברכות התורה מדרבנן. עכת"ד.

ואחר אלף המחילות לא זכיתי להבין דבריו, דמהו הדקדוק בדברי מרן ז''ל שהשמיט תיבת "האלו", דבשלמא רבינו הרמב"ם ז''ל שסידר כל אותם הלכות באותו פרק, יכול היה לכתוב בסוף רשימת ההלכות הנזכרות שם תיבת "האלו" וקאי על ברכות הנהנין דרבנן הנזכרות באותו הפרק כמבואר בכס"מ, אבל מרן רבינו יוסף קארו ז''ל שלקח את כל הפרק הזה ברמב"ם וחילק ופיזר את הלכותיו על פני כמה וכמה סימנים שונים, איך יכתוב תיבת "האלו"?
באופן שאין להוכיח מדברי מרן ז''ל בשו"ע (סימן ר"ט ס"ג) הנ''ל מאומה. וצ"ב.

העיקר הוא שמרן כלל כל הברכות ולא חילק ולא כתב איזה הסתייגות, משמע שכולן כולל כולן מדרבנן, חוץ מבהמ"ז
וכמדומה שאותו חכם גם רצה להגיד שאין ללמוד למעין שלש, בעוד בב"י ס"ס רט כתב להדיא: אבל מדברי הרמב"ם (פ"ח הי"ב) נראה דברכה מעין שלש נמי הוא דרבנן שאין שום ברכה מן התורה כי אם ברכה שלאחר אכילת פת לבד
ואם תדקדק היטב בלשונו משמע מזה לכל הברכות וגם לברכת התורה. ובכס"מ כתב "בפרק זה", ובודאי אין כוונתו שרק הברכות שבפרק זה מדרבנן, אלא ודאי שכוונתו שה"אלו" חוזר על פרק זה, אבל לעולם כל הברכות דר' חוץ מבה"ז - כמו שכתב בב"י.

 

[פשוט]

העיקר הוא שמרן כלל כל הברכות ולא חילק ולא כתב איזה הסתייגות, משמע שכולן כולל כולן מדרבנן, חוץ מבהמ"ז
וכמדומה שאותו חכם גם רצה להגיד שאין ללמוד למעין שלש, בעוד בב"י ס"ס רט כתב להדיא: אבל מדברי הרמב"ם (פ"ח הי"ב) נראה דברכה מעין שלש נמי הוא דרבנן שאין שום ברכה מן התורה כי אם ברכה שלאחר אכילת פת לבד
ואם תדקדק היטב בלשונו משמע מזה לכל הברכות וגם לברכת התורה. ובכס"מ כתב "בפרק זה", ובודאי אין כוונתו שרק הברכות שבפרק זה מדרבנן, אלא ודאי שכוונתו שה"אלו" חוזר על פרק זה, אבל לעולם כל הברכות דר' חוץ מבה"ז - כמו שכתב בב"י.

תגיד, פתחת את הכסף משנה? האזנת לשיעור?

 

[לשמור ולעשות]

תגיד, פתחת את הכסף משנה? האזנת לשיעור?

פרט, הרחב

 

[פשוט]

פרט, הרחב

הרב מסביר בפירוש שטענתו היא מהשמטת תיבת "האלו" בדברי השו"ע.

 

[לשמור ולעשות]

הרב מסביר בפירוש שטענתו היא מהשמטת תיבת "האלו" בדברי השו"ע.

מובן
ומה חסר במה שהסברתי שבאמת זה מהשמטת המילה האלו, ולאו דוקא מילה זו, אלא כל מילה מסייגת, וע"פ הלשון שביאר בבית יוסף אתי שפיר
והאמת שבלאו הכי מה שכתבת שתיבת האלו בש"ע לא שייכת מבחינה דקדוקית, זה לא מוכרח, וגם אם לא כל הברכות האלו באותו סימן, למה לא יהיה על כל ברכות הנהנין, והאלו פירושו על הברכות שהן כיוצא בברכה שאנו עוסקים בה.

 

[פשוט]

מובן
ומה חסר במה שהסברתי שבאמת זה מהשמטת המילה האלו, ולאו דוקא מילה זו, אלא כל מילה מסייגת, וע"פ הלשון שביאר בבית יוסף אתי שפיר
והאמת שבלאו הכי מה שכתבת שתיבת האלו בש"ע לא שייכת מבחינה דקדוקית, זה לא מוכרח, וגם אם לא כל הברכות האלו באותו סימן, למה לא יהיה על כל ברכות הנהנין, והאלו פירושו על הברכות שהן כיוצא בברכה שאנו עוסקים בה.

אם אתה רוצה שנדון בדבריך ובטענות נוספות וחדשות לחיי.
אבל כעת אנו דנים בדברי הרב. טענתו היא שמזה שמרן ז''ל הרגיל לצטט לשון הרמב"ם ז''ל שינה מלשון הרמב"ם והשמיט תיבת האלו מוכח שסבירא ליה שברכות התורה דאורייתא, ועל זה אני טוען אחר המחילה שזה אינו, ואי אפשר לדקדק זאת מחמת מה שפירש מרן גופיה בכס"מ, דקאי בברכות הנהנין שבאותו הפרק ותו לא, ומרן ז''ל בשולחנו הטהור לא יכול היה לכתוב "האלו" על הלכות מרובות שפיזרם בסימנים שונים. פשוט וקל. ודו"ק.

 

[לשמור ולעשות]

אם אתה רוצה שנדון בדבריך ובטענות נוספות וחדשות לחיי.
אבל כעת אנו דנים בדברי הרב. טענתו היא שמזה שמרן ז''ל הרגיל לצטט לשון הרמב"ם ז''ל שינה מלשון הרמב"ם והשמיט תיבת האלו מוכח שסבירא ליה שברכות התורה דאורייתא, ועל זה אני טוען אחר המחילה שזה אינו, ואי אפשר לדקדק זאת מחמת מה שפירש מרן גופיה בכס"מ, דקאי בברכות הנהנין שבאותו הפרק ותו לא, ומרן ז''ל בשולחנו הטהור לא יכול היה לכתוב "האלו" על הלכות מרובות שפיזרם בסימנים שונים. פשוט וקל. ודו"ק.

אם אתה רוצה שנדון במה שדיבר הרב לחיי
אבל כעת אתה רוצה שנדון על דבריך שלא שייך לכתוב האלו על סימנים אחרים, ועל זה כתבתי:

והאמת שבלאו הכי מה שכתבת שתיבת האלו בש"ע לא שייכת מבחינה דקדוקית, זה לא מוכרח, וגם אם לא כל הברכות האלו באותו סימן, למה לא יהיה על כל ברכות הנהנין, והאלו פירושו על הברכות שהן כיוצא בברכה שאנו עוסקים בה.

 

[פשוט]

אם אתה רוצה שנדון במה שדיבר הרב לחיי
אבל כעת אתה רוצה שנדון על דבריך שלא שייך לכתוב האלו על סימנים אחרים, ועל זה כתבתי:

והאמת שבלאו הכי מה שכתבת שתיבת האלו בש"ע לא שייכת מבחינה דקדוקית, זה לא מוכרח, וגם אם לא כל הברכות האלו באותו סימן, למה לא יהיה על כל ברכות הנהנין, והאלו פירושו על הברכות שהן כיוצא בברכה שאנו עוסקים בה.

"האלו" זהו דבר מוגדר ומסוים, כדוגמת אלו דברים שאין להם שיעור, אלו הן עשר המכות, אלו ואלו נשרפין בבית הדשן וכיוצ"ב. ובפרט שמדובר על "האלו" בה"א הידיעה.
לא שייך לומר "האלו" על דבר שאינו מוגדר.
מקווה שהובנתי.

 

[לשמור ולעשות]

"האלו" זהו דבר מוגדר ומסוים, כדוגמת אלו דברים שאין להם שיעור, אלו הן עשר המכות, אלו ואלו נשרפין בבית הדשן וכיוצ"ב. ובפרט שמדובר על "האלו" בה"א הידיעה.
לא שייך לומר "האלו" על דבר שאינו מוגדר.
מקווה שהובנתי.

מי אמר שהאלו זה על סימן זה
האלו זה על ברכות הנהנין
מה יותר מוגדר מזה
ואם לא כתב האלו אלא כל הברכות משמע הכל מכל כל

 

[ללא שם 3]

לדעתי לקרוא לשיעור של הרב "שיעור כללי" רק מוריד מערך השיעור.
זה לא שיעור שמקנה חדות בת חלוף, שרק מראה קונצים איך תשובה אחת עונה לח"י קושיות, ועו"ק ועו"ק ועו"ק... אלא טמון כאן יסוד עצום... ולפ"ז ולפ"ז ולפ"ז... שמיועד לבחורים צעירים על מנת למתק להם את הלימוד [וכמה דברים לא מוכרחים יש בדרך... ולפעמים זה שקוף שהקושיות נבנו בעקבות התירוץ...]. אין ספק שזה טוב, יפה, מרנין את הלב עד כדי ריקוד - "ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו".

לקרוא לשיעור כללי בסוגיה כ"פחות ערך" זה פשוט שגוי. שיעור כללי בסוגיה הוא ההדרגה האמיתית בלימוד גמרא. לימוד כזה מקיף את כל המורכבות של הסוגיה, מבהיר את עקרונותיה ומציג את הדעות השונות בצורה שמאפשרת הבנה עמוקה. בניגוד ללימוד שמתמקד רק בתשובות טכניות לקושיות, שיעור כללי נותן את התמונה הרחבה, ומסייע ללומד להבין את מהות הסוגיה, את העקרונות שמאחוריה, ואת המהלך ההלכתי והרעיון שמאחוריו. וזהו תורת אמת !

 

[לשמור ולעשות]

לקרוא לשיעור כללי בסוגיה כ"פחות ערך" זה פשוט שגוי.

יש לחלק בין "פחות ערך" ל"מוריד מערך השיעור" של מרן שליט"א. ותורת החילוק שלך להיכן הלכה.