שיעור מרן הראש"ל שליט"א

[פשוט]

ומסתבר שגם החיד"א יסכים שאין להחזיר את הספר

כמה כואב שכל קושיה מולידה השערה/חילוק/כלל/תירוץ ללא שום הוכחה.

 

[יואל בן מנשה]

וראיתי בתשובה למורי הרב ז"ל כתיבת יד דהוה עובדא דהיו קורין בצבור בשבת ובאותה פרשה שהיו קורין נמצאו רוב התגין שאינם נוגעים באותיות והורה מורינו הרב מהר"י הכהן ז"ל שיוציאו ס"ת אחר דהחזן רואה בפרשה דהתגין אינם נוגעים ואתרע חזקתיה דודאי רוב התגין של הס"ת על דרך זה שאינן נוגעים וכן הסכים מורי הרב ז"ל בתשובה כ"י הנז'.

צודק!

 

[יואל בן מנשה]

ומרן שליט"א אמר שא"צ להחזיר ע"פ דברי החיד"א שהכשיר הס"ת כיון שמרן מכשיר והמחלוקת היא במצוה עי"ש.

הקשבתי שוב לשיעור, ולא שמעתי שאמר להכשיר על פי החיד"א, אלא אמר שזה דעת הרמב"ם ומרן להכשיר, את החיד"א הזכיר אח"כ לגבי תגין שלא נוגעים באות, שמכשיר בדיעבד.

 

[יוסף חיים הלוי]

הקשבתי שוב לשיעור, ולא שמעתי שאמר להכשיר על פי החיד"א, אלא אמר שזה דעת הרמב"ם ומרן להכשיר, את החיד"א הזכיר אח"כ לגבי תגין שלא נוגעים באות, שמכשיר בדיעבד.

אמר שבחיד"א מפורש 'שגם' בתגין לא נוגעים באותיות כשר.
ודאי שעיקר סמיכתו היא על החיד"א.
למעשה נמצא שאין על מה לסמוך שלא להוציא ס"ת אחר, ויש לזכור, שגם הב"י כתב במפורש שרק בשעה"ד סומכים על הרמב"ם עי"ש, ומסתבר שגם בשו"ע כך כונתו, שהס"ת כשר ומותר לברך עליו, אבל לא כשיש ס"ת אחר. ועכ"פ למעשה אף אחד לא היקל בזה לכתחלה.

 

[תלמיד מר"ן]

ועכ"פ למעשה אף אחד לא היקל בזה לכתחלה.

ראה למרן זצ"ל בשו"ת יביע אומר ח"י יו"ד סימן כח שדן בזה

 

[יוסף חיים הלוי]

ראה למרן זצ"ל בשו"ת יביע אומר ח"י יו"ד סימן כח שדן בזה

וז"ל
שו"ת יביע אומר חלק י - יורה דעה סימן כח
שבס"ת החסר תגין של שעטנ"ז ג"ץ, כל שיש ספרי תורה אחרים המתוייגים כדת, לכתחלה אין להוציא הס"ת לקרות בו בצבור, כדי לחוש לכתחלה לדעת ר"ת והרא"ש וסיעתם הפוסלים ס"ת כזה, וכמ"ש מרן החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סי' מא) הנ"ל, דלכתחלה כשיש ס"ת אחרים המתוייגים כדת, אין להוציא הס"ת שחסר תגין לקרות בו, עד שיתקנוהו. וכ"כ בספר לדוד אמת (סי' יא). גם הגר"ח פלאג'י בשו"ת לב חיים ח"ב (סי' קסז דף קיד רע"ב) כתב, שאם יש בבית הכנסת ספרי תורה אחרים כשרים עם התגין כדת, אין לכתחלה להוציא הס"ת שחסר תגין של שעטנ"ז ג"ץ, לחוש לסברת ר"ת והרא"ש וסה"ת. ורק אם אין להם ס"ת אחר, יכולים לסמוך על הרמב"ם וסיעתו ומרן הש"ע שמכשירים, ויכולים גם לברך על הקריאה בס"ת הזה. ע"ש. וכ"כ בשו"ת ויאמר יצחק (חאו"ח סי' לט). ובשו"ת תעלומות לב ח"א (חאו"ח סי' ט דף יב סע"ב).

ולא אכחד, שבשו"ת תעלומות לב שציין מרן זצ"ל כתב שאם כבר הוציאו הס"ת - לא יחזירוהו


אולם בדברי היוסף אומץ שהעתקתי לעיל מפורש לא כדבריו [בשם מורו] וכנראה לא ראה דבריו באותו הפרק.

וכן מפורש בדברי הלב חיים, שהשואל כתב לו להדיא כן


והשיב הגרח"פ



הרי שכל עוד יש ס"ת כשר בבהכ"נ אין לקרות בספר שאין בו תגים אף שהוציאוהו כבר, דעדיין הוי 'קום עשה', וכמבואר.

 

[איש חיל]

וז"ל
שו"ת יביע אומר חלק י - יורה דעה סימן כח
שבס"ת החסר תגין של שעטנ"ז ג"ץ, כל שיש ספרי תורה אחרים המתוייגים כדת, לכתחלה אין להוציא הס"ת לקרות בו בצבור, כדי לחוש לכתחלה לדעת ר"ת והרא"ש וסיעתם הפוסלים ס"ת כזה, וכמ"ש מרן החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סי' מא) הנ"ל, דלכתחלה כשיש ס"ת אחרים המתוייגים כדת, אין להוציא הס"ת שחסר תגין לקרות בו, עד שיתקנוהו. וכ"כ בספר לדוד אמת (סי' יא). גם הגר"ח פלאג'י בשו"ת לב חיים ח"ב (סי' קסז דף קיד רע"ב) כתב, שאם יש בבית הכנסת ספרי תורה אחרים כשרים עם התגין כדת, אין לכתחלה להוציא הס"ת שחסר תגין של שעטנ"ז ג"ץ, לחוש לסברת ר"ת והרא"ש וסה"ת. ורק אם אין להם ס"ת אחר, יכולים לסמוך על הרמב"ם וסיעתו ומרן הש"ע שמכשירים, ויכולים גם לברך על הקריאה בס"ת הזה.

הנה תראה כי היבי"א כתב להדיא לכתחילה אין להוציא לקרות בו בציבור, מבואר שאם כבר הוציאו אין להחזיר, שיש לסמוך על הרמב"ם ומרן להכשיר.

וביבי"א הנ"ל למד כן גם מדברי מרן החיד"א שכתב היבי"א הנ"ל ז"ל וכמ"ש מרן החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סי' מא)הנ"ל דלכתחלה כשיש ס"ת אחרים המתוייגים כדת אין להוציא הס"ת שחסר בו תגין לקרות בו, בין תבין שגם היבי"א הבין מהחיד"א שלכתחילה אין להוציא ס"ת בלא תגין אבל אם הוציאהו אין צריך להחזיר, וכמ"ש מרן הראש"ל שליט"א בשיעור, (אני לא שמעתי את השיעור, אני כותב על סמך מה שהביאו כאן משמו)
ובאמת גם בדברי מרן החיד"א נכון לומר כן, שכל שכתב הוא לעניין להוציאו לכתחילה, ומ"ש נכון להחמיר שאם יש ספר תורה אחר שלא יקראו בזה היינו שלא יוציאו הס"ת לקרות בו, ואכמ"ל

 

[איש חיל]

והיותר תמוה, שמרן שליט"א עצמו בילקוט יוסף כתב להדיא שהדין הזה הוא רק כשאין ס"ת אחר

לא הבנתי מה תמוה, אם תקרא את כל דברי הילקוט יוסף תראה, שדבריו הם כמו שאמר בשיעור.
שהרי כתב לכתחילה אין להוציא ס"ת שאין בו תגין, ואם אין ס"ת אחר יכולים לסמוך על הרמב"ם ומרן השו"ע.
כאן הילקו"י לא דיבר אם כבר הוציאו את הס"ת, הנידון הוא לכתחילה, איזה ס"ת יש להוציא לכתחילה. וע"ז כתב אם אין ספר תורה אחר...
אבל אם כבר הוציאו ס"ת שאין בו תגין, אה"נ שיכולים לסמוך על הרמב"ם והשו"ע לכתחילה ולקרות בו.

 

[יוסף חיים הלוי]

הנה תראה כי היבי"א כתב להדיא לכתחילה אין להוציא לקרות בו בציבור, מבואר שאם כבר הוציאו אין להחזיר, שיש לסמוך על הרמב"ם ומרן להכשיר.

וביבי"א הנ"ל למד כן גם מדברי מרן החיד"א שכתב היבי"א הנ"ל ז"ל וכמ"ש מרן החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סי' מא)הנ"ל דלכתחלה כשיש ס"ת אחרים המתוייגים כדת אין להוציא הס"ת שחסר בו תגין לקרות בו, בין תבין שגם היבי"א הבין מהחיד"א שלכתחילה אין להוציא ס"ת בלא תגין אבל אם הוציאהו אין צריך להחזיר, וכמ"ש מרן הראש"ל שליט"א בשיעור, (אני לא שמעתי את השיעור, אני כותב על סמך מה שהביאו כאן משמו)
ובאמת גם בדברי מרן החיד"א נכון לומר כן, שכל שכתב הוא לעניין להוציאו לכתחילה, ומ"ש נכון להחמיר שאם יש ספר תורה אחר שלא יקראו בזה היינו שלא יוציאו הס"ת לקרות בו, ואכמ"ל

לא עיינת במה שכתבתי לעיל מדברי החיד"א ביוסף אומץ שמפורש שאפילו אם הוציאו לא יקראו בו, והודה בזה 'יואל בן מנשה' עי"ש.

 

[יוסף חיים הלוי]

שו"ר שנחלקו עוד אחרונים להדיא האם מוציאים ס"ת אחרת או לא - עי' בשערי אפרים ובשערי רחמים באות ט"ו.


ובשו"ת יביע אומר חלק ט - יורה דעה סימן כ, הביא את דברי החיד"א בלדוד אמת, וכתב: ומשמע שאם נמצא כן בשעת הקריאה יכולים להמשיך לקרות בו בברכות. וכן כתב בשערי אפרים (שער ה' סעיף כה), שאם נמצא כן בשעת הקריאה א"צ להוציא ס"ת אחר עי"ש. ולא הזכיר מדברי השערי רחמים בשם מהרי"א שצריך להוציא ס"ת אחר, וכן מדברי הגרח"פ בשו"ת לב חיים והשואל שם שגם מתבאר כן.

 

[איש חיל]

לא עיינת במה שכתבתי לעיל מדברי החיד"א ביוסף אומץ שמפורש שאפילו אם הוציאו לא יקראו בו, והודה בזה 'יואל בן מנשה' עי"ש.

וכן מפורש בדברי החיד"א בשו"ת יוסף אומץ סימן מא
ברם אם יש ס"ת אחר אין לקרות בס"ת זה דנ"ד דצריך לחוש לדעת ס' התרומה ור"ת והרא"ש והטור וסיעתם דפסלי הס"ת בלי תגין. ולדידהו נראה דאם התגין נוגעים זה בזה פסול וכ"ש בנ"ד דבכל הס"ת התג הג' של שי"ן /ש'/ אינו נוגע באות והוא מחובר אל תג אחר דנראה דהס"ת פסול. ונראה מהשאלה דאין לו תקון כי האותיות קטנות והשין לא תוכל שאת הג' שיגעו באות עצמה ולכן הסופר מסיבת הכתיבה דקה ותאלצהו ודישתמש בתג"א לחברו אל האחר.
וראיתי בתשובה למורי הרב ז"ל כתיבת יד דהוה עובדא דהיו קורין בצבור בשבת ובאותה פרשה שהיו קורין נמצאו רוב התגין שאינם נוגעים באותיות והורה מורינו הרב מהר"י הכהן ז"ל שיוציאו ס"ת אחר דהחזן רואה בפרשה דהתגין אינם נוגעים ואתרע חזקתיה דודאי רוב התגין של הס"ת על דרך זה שאינן נוגעים וכן הסכים מורי הרב ז"ל בתשובה כ"י הנז'.

אני לא רואה שום סתירה ותמיהה מדברי מרן החיד"א בספרו יוסף אומץ לדברי היבי"א וילקו"י, כי מה שכתב שיוציאו ס"ת אחר, לא דיבר בס"ת שאין בו תגין, אלא שיש תגין אלא שהם לא כתקנם,
וז"ל מרן החיד"א שם: ס"ת שאותיותיו קטנות ולכן התג האמצעי של שין הוא דבוק עם הב' כי לא תוכל האות שאתו וכו', ואחר שדן בדברי הרמב"ם ומרן השו"ע ושאר הראשונים אם ס"ת בלא תגין כשר.
כתב ועוד וז"ל דאפילו לסברת הגאון והרמב"ם וסיעתם דס"ת בלא תגין כשר היינו דוקא כשלא יש תגין כלל, אבל כשהתגין אינן כתקנן כתב הרמ"ע דפסול...
וכן הם דברי החיד"א בסוף דבריו, בתשובה למורי הרב ז"ל שנמצאו רוב התגין שאינם נוגעים באותיות והורה מורינו הרב מהר"י ז"ל שיוציאו ס"ת אחר. - היינו באופן שיש תגין אלא שהם לא כתקנם דגרע טפי.
אבל כשאין תגין כלל בזה לא דיבר מרן חיד"א שיוציאו ס"ת אחר.
בברכה

 

[יואל בן מנשה]

אמר שבחיד"א מפורש 'שגם' בתגין לא נוגעים באותיות כשר.

אמר כשר בדיעבד, ולא היה בהקשר לס"ת שהוציאו בצריף, אלא בשיעור שמסר בבית אבות, תקשיב שוב לשיעור.
ועיקר סמיכתו על הרמב"ם והשו"ע, שאעע"פ שיש חולקים עליהם לא אמרינן סב"ל, כיון שהמחלוקת במצוה.

 

[פשוט]

ועיקר סמיכתו על הרמב"ם והשו"ע, שאעע"פ שיש חולקים עליהם לא אמרינן סב"ל, כיון שהמחלוקת במצוה.

מי? הגחיד"א ז''ל?

 

[אמיתי]

מי? הגחיד"א ז''ל?

לא, של מרן שליט"א.

 

[יואל בן מנשה]

לא, של מרן שליט"א.

צודק, לכך התכוונתי

 

[העברי]

מרן הזכירו עשרות פעמים בשמו.

ועדיין אין זה ממעט מחומרת העוון בהוצאת שם רע והכפשת שמו של אחד המיוחדים שבגאוני דורינו, שקדן ומתמיד עצום בכל קנה מידה!
מי יעמוד בסוד קדושים ????!!!!!
ולכן אין לנו לא טענות על מרן שליט"א ולא טענות על החכם הנזכר.

ממליץ מאוד לעסוק בספריו רק כדי להבין עומק המושג !

 

[צאלח מנצור]

ועדיין אין זה ממעט מחומרת העוון בהוצאת שם רע והכפשת שמו של אחד המיוחדים שבגאוני דורינו, שקדן ומתמיד עצום בכל קנה מידה!
מי יעמוד בסוד קדושים ????!!!!!
ולכן אין לנו לא טענות על מרן שליט"א ולא טענות על החכם הנזכר.

ממליץ מאוד לעסוק בספריו רק כדי להבין עומק המושג !

מי דיבר איפה ראית שדיברתי? הוא ידיד בית אבא.

 

[צאלח מנצור]

העירוני בענין מה שאמר מרן על ענין תפילין בת"ב. דבספר חיים וחסד מוספיא מבואר להיפך שאין מניחין תפילין בת"ב בשחרית וצ"ע.

כעת ראיתי שזה תוקן בעלון.