• חדש מאיגוד האברכים והקהילות: חוברת בחומרת איסור הגיוס לצבא ובשבח לימוד התורה בישיבות הקדושות, ממרן רשכבה"ג רבינו עובדיה יוסף זיע"א ומנהיג הדור מרן רבינו יצחק יוסף שליט"א. לקריאה והפצה לחצו כאן

שיעור מרן הראש"ל שליט"א

מרן הזכירו עשרות פעמים בשמו.
אתה מוזמן לבוא לציין את "עשרות" פעמים...
פעם אחת תציין
וחוץ מזה, מה אתה מקיש מפעמים קודמות להפעם הזאת?
דברי חז"ל קיימים ועומדים אם ראית ת"ח שעבר וכו'...
בפרט ששוב כפי שאמרתי, בפעם הזאת מרן שליט"א לא הזכירו!!
 
והנה באחרונה אחד האברכים בבני ברק ת"ו הוציא לאור שו"ת דברות יעקב וכתב שם במבוא לחלק א' לחדש כמה כללים בהלכה והוציא מזה כמה וכמה פסקי הלכות בניגוד לדעת מרן השלחן ערוך ומרן אאמו"ר שליט"א כאשר ראה ספר זה ביקש מאתנו לפרסם דברי אמת ולכתוב ולדחות את כל הכללים שהמציא שם.
 
גם לך נא ראה מ"ש הגרא"מ שך זצ"ל הו"ד בספר הזכרון מבקשי תורה על חול המועד עמוד תשלד שלמד הסוגיא ויצא לו שאין להניח תפילין בחוה"מ ודלא כמו שהבין בדברות יעקב
 
והנה באחרונה אחד האברכים בבני ברק ת"ו הוציא לאור שו"ת דברות יעקב וכתב שם במבוא לחלק א' לחדש כמה כללים בהלכה והוציא מזה כמה וכמה פסקי הלכות בניגוד לדעת מרן השלחן ערוך ומרן אאמו"ר שליט"א כאשר ראה ספר זה ביקש מאתנו לפרסם דברי אמת ולכתוב ולדחות את כל הכללים שהמציא שם.
זה חדש?
כבר שנים רבות שדבריו וספריו ידועים,
כשמרן זצ"ל שהסתכל על הכריכה וכתוב שם חלק א', אמר על זה, "עוד יוצא לנו עוד חלקים"?
 
צ"ע מה שאמר מרן שליט"א שהוא כתב בספרו להניח תפילין 'בברכה'. וזה פשוט לא נכון!! כל אחד יפתח בספרו ח"א סוף סי' י' ויראה שכתב להניח 'על תנאי' 'ללא ברכה'.
מה בעיה יש בזה. הוא כתב להניח בביתו בצנעה, עם תנאי וללא ברכה. האם יש בזה איזה חשש?
האם יש מישהו שכתב לענות על כל טענותיו. הוא הרי דן בכל הפרטים, גם בהכרעת הב"י, גם בזוהר גם בראיות מהתלמוד ומהראשונים ולא הניח פינה וזוית בזה, ובסוף כתב בלשון של ענוה ולא חלק בריש גלי להניח בפרהסיא, אז על מה כל החרדה?

וגם צ"ע מה לי אם לרב שך יצא שלא צריך להניח תפילין. אטו בכל הדברים אנו עושים כפי שיצא לרב שך בסוגיא? הרב הנזכר האריך הרבה ויצא לו שכן צריך להניח, ולכן כתב להניח בצינעא וכו'.
 
נערך לאחרונה:
צ"ע מה שאמר מרן שליט"א שהוא כתב בספרו להניח תפילין 'בברכה'. וזה פשוט לא נכון!! כל אחד יפתח בספרו ח"א סוף סי' י' ויראה שכתב להניח 'על תנאי' 'ללא ברכה'.
המעניין שבילקו"י הנדפ"מ באו"ח א' עמ' 19 בהקדמה הביא את הספר הנ"ל ולא כתב שפסק להניח בברכה
1724584255783.png
 
כמו כן יש להצריך עיון טובא על הוראתו של מרן שליט"א לענין ס"ת שיש בו תגין, שסיפר שחכם אחד אמר להחזיר הספר, ומרן שליט"א אמר שא"צ להחזיר ע"פ דברי החיד"א שהכשיר הס"ת כיון שמרן מכשיר והמחלוקת היא במצוה עי"ש.

אולם ז"ל החיד"א במסקנתו
לדוד אמת קונטרס אחרון סימן ב אות טו
ומיהו לענין דינא נכון להחמיר דאם יש ס"ת בתגין לא יקראו בזה לחוש לדברי ר"ת וס' התרומה והרא"ש והטור והאגור וברוך שאמר והפוסקים שהביא כמ"ש ה' אליה רבה. ומה גם דרבי' האר"י זצ"ל היה מחמיר מאד בתגין שעטנז כו' כמ"ש בליקוטי תורה הנדפס סוף וילך ע"ש:

לדוד אמת קונטרס אחרון סימן ב אות כא
דבס"ת שאין בו תגין ואין ס"ת אחר ולא נמצא מי שיתקנו שכתבנו לעיל שיקראו בו נראה בהא ודכוותיה דמרן פסק דהס"ת כשר בדיעבד ואנן קבלנו הוראות מרן ומה גם דבדין ס"ת שאין בו תגין יסודתו בהררי קדש כמש"ל יכולין לברך עליו ואף על גב דכתבנו בכמה מקומות דבענין ברכות אף דמרן פסק לברך שב ואל תעשה עדיף מ"מ מאי דקמן המחלוקת אינו בברכה אלא על הס"ת אי כשר או פסול וכמו שכתבנו לחלק בזה בסמוך ע"ד שחילק הרדב"ז סי' תרכ"ו וכבר אמרו פ"ק דנדה דכיון דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר כדאי ר"א לסמוך עליו בשעת הדחק ואף על גב דמפורש פ' מי שהוציאוהו דה"ד בדרבנן ה"נ רוב הפוסקים סוברים דברכה שאינה צריכה איסורה מדרבנן:

הרי שהחיד"א לא מיירי כשיש ספר אחר ואפשר להוציאו, אלא כשאין ספר אחר שבזה צירף כמה צירופים בזה, אבל עובדא דמרן שליט"א היה כשהיה ספר אחר, ולפי החיד"א גופיה יש להוציא ספר אחר, וכהוראת אותו החכם. וצע"ג.

והיותר תמוה, שמרן שליט"א עצמו בילקוט יוסף כתב להדיא שהדין הזה הוא רק כשאין ס"ת אחר
1724591005632.png

ועוד חזינן מדברי החיד"א הנ"ל שאף במקום שהמחלוקת במצוה ומרן פסק לברך - לא נוקטים כמרן לברך אלא 'בשעת הדחק', אבל לא לכתחלה לעשות את המצוה ולברך עליה.
 
נערך לאחרונה:
לא תמוה! המעשה היה, שכבר הוציאו את הספר, והיה מי שרצה להחזירו ולהוציא אחר, וע"ז טען מרן שליט"א לא לעשות כן משום פגמו של ס"ת.
ומסתבר שגם החיד"א יסכים שאין להחזיר את הספר.
עיין בלשונות החיד"א שהעתקתי 'ואין ס"ת אחר', 'דאם יש ס"ת אחר' לא יקראו בזה. לשונות אלו מורים להדיא שאין לקרוא בס"ת זה, ואין הבדל אם הוציאו או לא, שהרי יש ס"ת אחר.

אנו מוציאים ס"ת אחר גם במקום שהרבה פוסקים מתירים כמו דיבוקים וכדומה ולא חוששים לפגמו של ס"ת במקום שיש צד להחמיר.

וכן מפורש בדברי החיד"א בשו"ת יוסף אומץ סימן מא
ברם אם יש ס"ת אחר אין לקרות בס"ת זה דנ"ד דצריך לחוש לדעת ס' התרומה ור"ת והרא"ש והטור וסיעתם דפסלי הס"ת בלי תגין. ולדידהו נראה דאם התגין נוגעים זה בזה פסול וכ"ש בנ"ד דבכל הס"ת התג הג' של שי"ן /ש'/ אינו נוגע באות והוא מחובר אל תג אחר דנראה דהס"ת פסול. ונראה מהשאלה דאין לו תקון כי האותיות קטנות והשין לא תוכל שאת הג' שיגעו באות עצמה ולכן הסופר מסיבת הכתיבה דקה ותאלצהו ודישתמש בתג"א לחברו אל האחר.
וראיתי בתשובה למורי הרב ז"ל כתיבת יד דהוה עובדא דהיו קורין בצבור בשבת ובאותה פרשה שהיו קורין נמצאו רוב התגין שאינם נוגעים באותיות והורה מורינו הרב מהר"י הכהן ז"ל שיוציאו ס"ת אחר דהחזן רואה בפרשה דהתגין אינם נוגעים ואתרע חזקתיה דודאי רוב התגין של הס"ת על דרך זה שאינן נוגעים וכן הסכים מורי הרב ז"ל בתשובה כ"י הנז'.
 
ובעיקר הדין של כללו של הרדב"ז כשמרן סובר לברך - מצורף מאמרו של הרב היח"ס שהוכיח בצורה נפלאה שגם החיד"א לא סובר כן, וכמעט אין מי שיסבור כן.
 

קבצים מצורפים

  • שלום יעקב תגין בספר תורה דעת החידא.pdf
    1.1 MB · צפיות: 11
  • שלום יעקב.pdf
    543.5 KB · צפיות: 7

נושאים דומים בפורום

חזור
חלק עליון