בשו"ת יביע אומר (ח"ו או"ח סי' ז)
כתב בציפורן שמיר אות ק"י: "השומע קול שיר שאינו של קדושה מטמא אזניו, אזן ששמעה תרשע ויבוא לידי קרי". רח"ל.
עי' בשו"ת ציץ אליעזר חלק יג סימן יב
כתב מרן החיד"א בשם מהר"ם די לונזאנו:
"ולפי שהשיר והשבח לה' יתברך ראוי שיהיה בתכלית השלמות, לכן נאמר (תהלים לג ב) "בְּנֵבֶל עָשׂוֹר [עשר מיני נעימה] זַמְּרוּ לוֹ", כלומר בכל מאמצי הכח. ובדברי הימים (ב כ יט) נאמר: "לְהַלֵּל לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּקוֹל גָּדוֹל לְמָעְלָה".
זאת הייתה לי לסיבה גורמת לחבר רוב שירי על פי ניגוני הישמעאלים, שהם מגביהים קולם בשירתם ונעימתם יותר מזולתם. וראיתי קצת חכמים כמתאוננים רע על המחברים שירים ותשבחות להשם יתברך על ניגונים אשר לא מבני ישראל המה, ואין הדין עמם, כי אין בכך כלום." עכ"ל.