כיום ישנם שירים רבים שמילותיהם הם פסוקים מהתנ"ך. האם אסור לשיר שירים אלו קודם תפילת שחרית וברכות התורה, או שמפני שהוא לא מתכוון ללימוד ולפסוק אלא רק לשיר, הדבר מותר?
נערך לאחרונה:
שירי פסוקים קודם התפילה
- Thread starter בנימין לוריא
- תאריך התחלה
- צופים 3
ב"ה
שלום וברכה,
עיין ש"ע סי' מו ס"ט, וחזו"ע ימי"נ עמ' ה, שלכתחילה צריך לברך ברכות התורה גם בכה"ג,
אולם מעיקר הדין המשורר לעצמו כך בלא ברכות התורה לא עשה איסור, ע"ש.
בברכה רבה
שלום וברכה,
עיין ש"ע סי' מו ס"ט, וחזו"ע ימי"נ עמ' ה, שלכתחילה צריך לברך ברכות התורה גם בכה"ג,
אולם מעיקר הדין המשורר לעצמו כך בלא ברכות התורה לא עשה איסור, ע"ש.
בברכה רבה
שאלה: כיום ישנם שירים רבים שמילותיהם הם פסוקים מהתנ"ך. האם מותר לשיר שירים אלו קודם תפילת שחרית וברכות התורה, או שמפני שהוא לא מתכוון ללימוד ולפסוק אלא רק לשיר, הדבר מותר?
תשובה: נחלקו הראשונים האם האומר פסוקים דרך תחנונים צריך לברך ברכות התורה (דעת הטור סי' מו ס"ט והאגור סי' א בשם הראב"ד וספר ארחות חיים, הו"ד בב"י ד"ה והוקשה) שאין לומר פסוקים אף דרך תחנונים קודם ברכות התורה. ודעת מהר"י (סי' צה ושכן הוא מנהג אשכנז) שאין לחוש כיון שאומרם דרך תחנונים. ובש"ע (סי' מו ס"ט) הביא ב' הדעות וכתב שנכון לחוש לסברא ראשונה ולא לומר פסוקים דרך תחנונים מבלי לברך ברכת התורה. ואילו הרמ"א התם כתב שהמנהג כסברא אחרונה, ע"ש ובמ"ב (שם ס"ק כז). ועי' בשו"ת יביע אומר (ח"ד חאו"ח סי' ח אות כד) שכתב דהשומע קדושה לפני ברכת התורה מותר לו לענות הפסוקים שבקדושה קדוש וברוך, (ומכ"ש שאר נוסח הקדושה) כיון שאין כוונתו בקריאתם לשם לימוד תורה רק לשבח ותהילה להקדיש את קדוש יעקב. והרי רבו הפוסקים המתירים לומר פסוקי תפלה ותחנה וריצוי לפני ברכות התורה. ובעניותנו גם מרן בש"ע סובר כן מעיקר הדין. ואף על פי שנכון לחוש להמחמירים, וכמ"ש מרן בש"ע, בכה"ג דהוי מצוה עוברת יש לסמוך על עיקר ההלכה ולענות הקדושה עם הצבור. ורק פסוק ימלוך שדעת רוה"פ שאינו מכלל הקדושה יהרהר בלבו ודיו. וכיו"ב פסק המשנה ברורה (סי' סה סק"ח), שאם נכנס לבהכ"נ ושמע שהצבור קוראים ק"ש, ועדיין לא בירך ברכת התורה, יאמר פסוק ראשון עם הצבור, כיון שאינו אומר הפסוק לשם לימוד וכו', ע"ש. וכ"כ בשו"ת אור לציון (ח"ב פ"ד ס"ד בבאו'). ואף שהרב כה"ח (שם ס"ק נה) כתב לאסור לומר פסוקים קודם ברכות התורה, אף שהם דרך תחנונים. וכ"כ בשו"ת יוסף אומץ להחיד"א (סי' סו). וע"ע מש"כ שם. וע"ע בפלא יועץ (ערך בית כנסת). מ"מ נראה שהכא לכולי עלמא מכיון שאינו אומר את הפסוקים דרך תחנונים אלא דרך שירה בעלמא, אין צורך לברך ברכות התורה קודם לכן.
תשובה: נחלקו הראשונים האם האומר פסוקים דרך תחנונים צריך לברך ברכות התורה (דעת הטור סי' מו ס"ט והאגור סי' א בשם הראב"ד וספר ארחות חיים, הו"ד בב"י ד"ה והוקשה) שאין לומר פסוקים אף דרך תחנונים קודם ברכות התורה. ודעת מהר"י (סי' צה ושכן הוא מנהג אשכנז) שאין לחוש כיון שאומרם דרך תחנונים. ובש"ע (סי' מו ס"ט) הביא ב' הדעות וכתב שנכון לחוש לסברא ראשונה ולא לומר פסוקים דרך תחנונים מבלי לברך ברכת התורה. ואילו הרמ"א התם כתב שהמנהג כסברא אחרונה, ע"ש ובמ"ב (שם ס"ק כז). ועי' בשו"ת יביע אומר (ח"ד חאו"ח סי' ח אות כד) שכתב דהשומע קדושה לפני ברכת התורה מותר לו לענות הפסוקים שבקדושה קדוש וברוך, (ומכ"ש שאר נוסח הקדושה) כיון שאין כוונתו בקריאתם לשם לימוד תורה רק לשבח ותהילה להקדיש את קדוש יעקב. והרי רבו הפוסקים המתירים לומר פסוקי תפלה ותחנה וריצוי לפני ברכות התורה. ובעניותנו גם מרן בש"ע סובר כן מעיקר הדין. ואף על פי שנכון לחוש להמחמירים, וכמ"ש מרן בש"ע, בכה"ג דהוי מצוה עוברת יש לסמוך על עיקר ההלכה ולענות הקדושה עם הצבור. ורק פסוק ימלוך שדעת רוה"פ שאינו מכלל הקדושה יהרהר בלבו ודיו. וכיו"ב פסק המשנה ברורה (סי' סה סק"ח), שאם נכנס לבהכ"נ ושמע שהצבור קוראים ק"ש, ועדיין לא בירך ברכת התורה, יאמר פסוק ראשון עם הצבור, כיון שאינו אומר הפסוק לשם לימוד וכו', ע"ש. וכ"כ בשו"ת אור לציון (ח"ב פ"ד ס"ד בבאו'). ואף שהרב כה"ח (שם ס"ק נה) כתב לאסור לומר פסוקים קודם ברכות התורה, אף שהם דרך תחנונים. וכ"כ בשו"ת יוסף אומץ להחיד"א (סי' סו). וע"ע מש"כ שם. וע"ע בפלא יועץ (ערך בית כנסת). מ"מ נראה שהכא לכולי עלמא מכיון שאינו אומר את הפסוקים דרך תחנונים אלא דרך שירה בעלמא, אין צורך לברך ברכות התורה קודם לכן.
