פשיטא שנחשב למזיד ולא יכול להשלים בתפילת ערבית
בפעם הראשונה בודאי נחשב לשוגג, אבל בפעם השניה והשלישית וכ"ש הרביעית והחמישית וכו', נחשב למזיד לכל דבר וענין
כי בכל פעם ששוכח התביעה שלא היה לו לשכוח הולכת וגודלת עוד יותר... ובודאי שלאחר הפעם הראשונה היה לו לתת את תשומת ליבו לענין ולהתפלל ברצינות, וברור שאם שכח פעם אחר פעם זה נובע מהתרשלותו להתפלל ברצינות ובכוונה, וכנראה המשיך לחלום על דא ועל הא...
וזה לא גרע מאחד שהולך לישן מאוחר ומכיר בעצמו שיקום לאחר זמן תפילה, שאף שבודאי רוצה לקום לפני זמן תפילה, מ"מ עצם העובדה שהולך לישן מאוחר ומכיר בכוחותיו שלא יקום לפני זה, זה נחשב למזיד...
מזיד מובא בפוסקים שזה דווקא בשאט נפש
ברור שגם זה נחשב לשאט נפש!!
הוא הרי רואה שפעם אחר פעם הוא שוכח, אז איך הוא ממשיך לשכוח עוד פעם???
בודאי שממשיך לחלום בתפילה וזה הגורם לו לשכוח!!! וזה ברור נחשב "שאט נפש"
וברור שלא מדברים על אדם שבדוקא לא מתפלל, אטו ברשיעי עסקינן?!!!
ברור שהלכות תשלומין לא נאמרו על אדם רשע שלא רוצה להתפלל, השו"ע לא מיועד בשבילו, הוא בלא"ה לא ישמע למה שכתוב בו...
וראיתי לרבים שטועים בהגדרה של "מזיד"...
