שמיעת שירים בעשירי באב תשובה מאת הגר"י אביטבול שליט"א

[סופר אליהו]

שמיעת שירים בעשירי באב תשובה מאת הגר"י אביטבול שליט"א

 

[ניר כהן]

שמיעת שירים בעשירי באב תשובה מאת הגר"י אביטבול שליט"א

הרב בנימין חותה שליטא מסר שיעור בבן זכאי והביא בשם מרן זצוק'ל שדין שמיעת שירים ושהחיינו כמו בשר , עד ליל יא'

 

[צאלח מנצור]

הרב בנימין חותה שליטא מסר שיעור בבן זכאי והביא בשם מרן זצוק'ל שדין שמיעת שירים ושהחיינו כמו בשר , עד ליל יא'

בשר כתוב. שירים מנ"ל?

 

[צאלח מנצור]

האם מותר לשמוע מוזיקה במוצאי תשעה באב?

שמיעת שירים במוצאי תשעה באב מותר לספרדים ועדות המזרח לשמוע שירי קודש המלווים בכלי נגינה במוצאי תשעה באב, ולבני אשכנז יש להחמיר. הנה פסקו הטור והשלחן ערוך...

kavhalacha.co.il

 

[אמיתי]

בילקו"י כתב שמעיקר הדין אי אפשר לאסור, אך כיון שההיתר בכל השנה חלש, לכן כדאי להחמיר.

 

[צאלח מנצור]

בילקו"י כתב שמעיקר הדין אי אפשר לאסור, אך כיון שההיתר בכל השנה חלש, לכן כדאי להחמיר.

חביבי ההיתר בכל השנה דרך רדיו או רשמקול לא חלש לדת מרן הרב ע"ה.

 

[שלמה נ]

חביבי ההיתר בכל השנה דרך רדיו או רשמקול לא חלש לדת מרן הרב ע"ה.

מרן שליט"א כתב ע"ז בילקו"י שזה היתר 'דחוק'. ולכן המחמיר יחמיר לעצמו בעשירי באב. שאיך יערב לו לשמוע כלי זמר ביון שנחרב ונשרף בית אלוקינו. עכ"ד.

 

[מרפסן איגרי]

חביבי ההיתר בכל השנה דרך רדיו או רשמקול לא חלש לדת מרן הרב ע"ה.

בחזוע כתב במפורש שיש להם על מה שיסמוכו לא היתר גורף, למעיין

 

[צאלח מנצור]

הדרנא בי.
שו”ת יחוה דעת (ח”א סי’ מה) האריך בענין, ובסיום דבריו כתב: “לסיכום: המקילים לשמוע מהרדיו או מהרשם קול שירות ותשבחות והודאות להשי”ת, כל שאינם דרך קלות ראש והוללות, יש להם על מה שיסמוכו, ואע”פ שהם מלווים בכלי נגינה, והנח להם לישראל. והמחמיר תבוא עליו ברכה. ולצורך מצוה כגון לשמה חתן וכלה, או מילה או פדיון הבן, או סיום מסכתא, מותר לכתחילה, ומצוה נמי איכא. וכן בחול המועד שיש מצוה לשמוח ברגל, וכן בפורים שהוא יום משתה ושמחה, מותר לנגן בכלי שיר. והשי”ת יחיש לגאלינו גאולה שלמה, אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה אמן”.

 

[יואל בן מנשה]

.

 

[נשיא מועצת רה"י]

יותר נכון

בשר

ויין

(והאמת היא כי בכותרת הסימן איתא: במוצאי תשעה באב אין אוכלין בשר. ולא איתא (עכ"פ גם) יין. אכן, בתוך הסימן מפורש כי גם יין... וצ"ב ובכלל, זה שייך לנידון מי כתב את הכותרות לסימנים בשלחן ערוך, ואכ"מ [והאמת היא, כי בכלל צ"ב כל ענינה של כותרת זו, כי איתא בה: במוצאי תשעה באב, ואילו בתוך הסימן מפורש בליל עשירי ויום עשירי (וכ"ה מיניה וביה מצד עיקר הטעם, שהרי ההיכל נשרף עד שקיעת החמה ביום עשירי, וא"כ ברור כי הענין בכל יום עשירי - עד שקיעת החמה ביום עשירי...), וא"כ יש בה שתי נקודות הט"ב: במוצאי תשעה באב, ולא (גם) ביום עשירי, וכן, אין אוכלין בשר, ולא איתא מאומה לגבי יין), ואכ"מ]​

כתוב. שירים מנ"ל?

ויש להוסיף שהרי זה ברור כי (עכ"פ לשלחן ערוך) אין זה ענין גורף (שהאבלות היא גם במוצאי תשעה באב - ליל עשירי ויום עשירי. כי הרי מפורש תקנא ד : לאחר התענית מתר לספר ולכבס מיד (ע"ש, ואכ"מ). וא"כ הרי לכאורה זה ענין מיוחד בבשר ויין ואולי כי אין שמחה אלא בבשר ויין (ע' פסחים קט. ואכ"מ)

וביחוד כי לכאורה כל עיקר הענין של שירים צ"ב איסורו (כי לכאורה יש כמה סיבות להתר שאין אלה כלי נגינה חיים, שאין זה על היין, ולכאורה עוד, ואכ"מ), וממילא ק"ו (או עכ"פ היינו הך, וע') במוצאי תשעה באב - בליל עשירי ויום עשירי ואילך...

ספוילר

אכן, כמובן לדברי הרב @ניר כהן בשם ר"ב חותה בשם מרן (הגר"ע) הרי ודאי כ"ה ההלכה... ופשוט (והכל לפלפולא בעלמא)