המנהג כבר מי"ז בתמוז שלא לשמוע מוזיקה גם לספרדים כמו שכתבו האחרונים ובכלל מרן רבינו הגר"ע זצ"ל בחזו"ע תעניות עמ' קנא)
לענ"ד ההיתר בנישואין עד ר"ח, מלבד שהמנהג רק מר"ח וכדעת מרן השו"ע, מ"מ אחד הנימוקים הגדולים שכתב מרן זצ"ל בחזו"ע שם עמ' קמ והלאה בארוכה, הוא כדי לא לדחות נישואין לבחור בפרט בדורנו עם הניסיונות וכו', ולפי"ז טעם זה ל"ש בסתם שמיעת מוזיקה ובכה"ג יש להחמיר אף יותר מנישואין, ודו"ק.
הרי גם שמיעת מוזיקה בימי בין המצרים [ובימי הספירה] אינו אלא חומרא ולא ממש איסור, וכלשונו הזהורית של מרן זצ"ל "יש להימנע"... ולכן ל"ש לדון כאן אם מותר או אסור, זה לא הנושא, אלא מנהג שראוי ונכון מאד לעשותו אחר שכל רבותינו האחרונים בדור האחרון נמנו וגמרו להחמיר בו. וכ"ש בין המצרים דחמיר טפי מימי ספירת העומר שהוא אבלות על חורבן בית מקדשנו ותפארתנו, וראוי הוא בית אלוקינו שנתאבל עליו.
ומ"מ אם קשה לו, בודאי לא כל הרגשת קושי מועטת מתירה את המנהג של לשמוע, ואם מרגיש קרירות בעבודת השם או דיכאון וכדו' בזה יש להתיר כמ"ש הפוסקים. ועצה טובה שבכה"ג שקשה לו יסמוך על הפוסקים הרבים שמתירים לשמוע שירה שקטה אפילו בליווי כלי נגינה (הגרש"ז, אבני ישפה, הגרח"פ שיינברג, שו"ת שואלין ודורשין ועוד)
