• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

תגובה והבהרה לדברי הרב אופיר מלכא מדוע מתקלקלים ילדים רח''ל

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
זה טיעון חדש, ואפשר לתקוף את ה"פסק" הנ"ל, אבל לא להעמיס בדבריו דברים שלא אמר, מחמת שפסק הפסק הנ"ל.
זה לא טיעון חדש, זה גופא כוונת הראשל״צ, שאותו חכם טוען שיש להקפיד על חומרות, כשהוא בעצמו מעודד קולות בהלכה.
וחבל שאני צריך לפרש את הדברים המרומזים בדבריו של הראשל״צ
כמדומה שגם עליו נאמר בצדק תשפוט עמיתך, וחובה לדונו לכף זכות
לדון לכף זכות זה ייש״כ וחזק וברוך רציני, אבל כשזה יכול לגרום לאנשים לשיבוש זה הכרחי. וד״ל.
 
כשאנו אמונים על צורת פסיקה רחבה שלא מתבססת רק על המשנ"ב, והוא 'נעול' רק משנ"ב ולפעמים גם לא יודע אפילו פוסקים אחרים, אז ודאי שצריך לפרסם להודיע ולהיוודע ענין זה שלשמו פתחתי הדיבור
הרב מלכה הי''ו מזכיר הרבה את המשנה ברורה אך גם את שאר הפוסקים דהיינו: חזו''א, מרן זצ''ל, אור לציון, הגריש''א, הגרשז''א, ועוד. הוא מציע לשואל את כל השיטות והדעות ולפי נחיצות השואל הוא מייעץ לו איך אפשר להחמיר את כל השיטות ומתי אפשר להקל לגמרי כשצריך, כך שהוא לא נעול על פוסק מסויים. ומ''מ אם כנים אנו בזה שלא להיות נעולים על פוסק מסויים, זה כולל גם לא להיות נעול על פסקיו וספריו של הרשל''צ שליט''א כי גם על פסקיו ופסקי מרן זצ''ל העירו האחרונים הערות נכונות וחזקות כדוגמת הערה על פתיחת פקקים בשבת שהוא חשש דאורייתא [ולא ראינו שהשיבו על הערה שהבאתי לעיל].

צריך לדעת שבעולם ההלכה ישנם שני דרכים נהוגות. הדרך האחת היא ללקט הלכות ולהשתדל להחמיר אם אפשר כדעה המחמירה ולסמוך להקל בשעת הצורך כדעה המקילה [וכנראה זו דרכו של הרב אופיר מלכה הי''ו]. או להיות צמוד לרב אחד בכל פסקיו הן לקולא והן לחומרא [חסידי מרן זיע''א], אמנם אין זו דרך פסיקה אלא הרחבת ידיעות. אך הדרך השניה היא עיון ההלכה מהמקורות מהתלמוד דרך הראשונים והאחרונים עד פוסקי זמנינו, בירור השיטות איזו נראית אמיתית יותר ולהכריע כמותה. וכמו שאמרו באבות [פרק ה משנה טו] ארבע מדות ביושבי לפני חכמים ספוג ומשפך משמרת ונפה ספוג שהוא סופג את הכל משפך שמכניס בזו ומוציא בזו משמרת שמוציאה את היין וקולטת את השמרים ונפה שמוציאה את הקמח וקולטת את הסולת. ופירש הברטנורא בד''ה נפה, "כך יש מי שיש בו כח לברר וללבן שמועותיו, וקולט האמת מן השקר והבטל". עכ''ל. ובדרך זו אי אפשר להיות צמוד לשום רב.
 
זה לא טיעון חדש, זה גופא כוונת הראשל״צ, שאותו חכם טוען שיש להקפיד על חומרות, כשהוא בעצמו מעודד קולות בהלכה.
וחבל שאני צריך לפרש את הדברים המרומזים בדבריו של הראשל״צ
עולם הפוך קא חזינא, כשכתב להדיא שפסק זה הוא לשיטות הסוברות שמותר לחבוש פא"נ, נעמיס בדבריו שהוא מעודד קולות בהלכה.
וכשלא כתב מילה על "בנים שבבניקים" רח"ל נעמיס בדבריו שכן אמר כן.
ועל זה אני שואל להיכן נעלם ציווי התוה"ק בצדק תשפוט עמיתך?
לדון לכף זכות זה ייש״כ וחזק וברוך רציני, אבל כשזה יכול לגרום לאנשים לשיבוש זה הכרחי. וד״ל.
במחילה, אבל זו שיטת רבי אמנון יצחק הי"ו, שפסל רבים מחכמי ישראל, מחמת טיעון זה.
ולדבריך, כל החכמים החולקים על מו"ר היבי"א זיע"א, אם באיזו שהיא הלכה, או בדרכי ההוראה, אזי מצוה מוטלת עלינו ללחום כנגדם בחרב וחנית, מחמת שזה גורם לשיבוש?
במחילה, דבר זה הוא שיבוש. ולכל חכמי ישראל היראים והשלמים זיע"א ושליט"א יש מקום, ואם יש מה לדון לגוף דבריהם, בכבוד ובבקשה, וכשם שאין פרצופיהן שוין וכו'.
 
הרב מלכה הי''ו מזכיר הרבה את המשנה ברורה אך גם את שאר הפוסקים דהיינו: חזו''א, מרן זצ''ל, אור לציון, הגריש''א, הגרשז''א, ועוד. הוא מציע לשואל את כל השיטות והדעות ולפי נחיצות השואל הוא מייעץ לו איך אפשר להחמיר את כל השיטות ומתי אפשר להקל לגמרי כשצריך, כך שהוא לא נעול על פוסק מסויים. ומ''מ אם כנים אנו בזה שלא להיות נעולים על פוסק מסויים, זה כולל גם לא להיות נעול על פסקיו וספריו של הרשל''צ שליט''א כי גם על פסקיו ופסקי מרן זצ''ל העירו האחרונים הערות נכונות וחזקות כדוגמת הערה על פתיחת פקקים בשבת שהוא חשש דאורייתא [ולא ראינו שהשיבו על הערה שהבאתי לעיל].
ובכ״ז לרוב שיטתו בהלכה היא שונה לגמרי מכל פוסק אחר.
וכן הוא נסמך יותר על פסקי המשנ״ב יותר מפסקים אחרים.
זה נכון שיש להעיר על מרן זצ״ל והראשל״צ, אך כשהרב מלכה הופך את זה לשיטה זה כבר נידון אחר.

וכבר מובא בקובץ בית יוסף האחרון במאמר של @הרב אושרי אזולאי כי כשאמר שאין לסמוך על פסק הראשל״צ בעניין זמן הגר״א הביאו לו את דברי מרן זצ״ל בארוכה, ולא הראה שום שמץ של הזדהות בפסק ההוא אלא בפסק בסכינא חריפתא שאין לסמוך בשום שמץ על הפסק הזה.
כך, כשזה הופך לשיטה, זה מראה לך למה הראשל״צ כל כך מתנגד לפסקיו בנסתר ובגלוי.
 
עולם הפוך קא חזינא, כשכתב להדיא שפסק זה הוא לשיטות הסוברות שמותר לחבוש פא"נ, נעמיס בדבריו שהוא מעודד קולות בהלכה.
וכשלא כתב מילה על "בנים שבבניקים" רח"ל נעמיס בדבריו שכן אמר כן.
ועל זה אני שואל להיכן נעלם ציווי התוה"ק בצדק תשפוט עמיתך?
כן, אבל על דרך אגב אתה מתגלה את שיטתו ההלכתית שיש להקל בכך. שהרי לא כותב זאת לליטאי אלא לספרדי, ואני מכיר רק ספרדים מסויימים שסומכים על הפסקים הללו. למה הרב מזדהה עם אותם שיטות? וד״ל.
ויש לי בנידון זה להאריך עוד אך לא אפרט מפאת כבודו של אותו חכם וחכמים אחרים.
במחילה, אבל זו שיטת רבי אמנון יצחק הי"ו, שפסל רבים מחכמי ישראל, מחמת טיעון זה.
ולדבריך, כל החכמים החולקים על מו"ר היבי"א זיע"א, אם באיזו שהיא הלכה, או בדרכי ההוראה, אזי מצוה מוטלת עלינו ללחום כנגדם בחרב וחנית, מחמת שזה גורם לשיבוש?
במחילה, דבר זה הוא שיבוש. ולכל חכמי ישראל היראים והשלמים זיע"א ושליט"א יש מקום, ואם יש מה לדון לגוף דבריהם, בכבוד ובבקשה, וכשם שאין פרצופיהן שוין וכו'.
ולכן אם יש דעה פסולה בדעתו של חכם מסוים, אין מצווה לראשל״צ להפריש אותנו מאותו שיבוש, אלא להשאיר לאנשים להחליט בעצמם?
וודאי לא, זה התפקיד שלו להראות לנו מה נכון בהשקפה או מה לא.
ושיטת אמנון יצחק היא חסרת רסן ומעצורים וכידוע לכל מבין.
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חזור
חלק עליון