יצחק משען
Well-known member
בהיות שהיום נקלע לידי העלון הנ"ל [ולוטה בזה] וראיתי שם לחכם אחד ר' דוד עידן שכתב להשיב על הערת מרן חכם יצחק בכמה עניינים, והציג את הדברים כאילו האמת הפשוטה והברורה דלא כרבינו, ושוייה כמאן דטעי בדבר הלכה ח"ו, התבוננתי מעט במקורי ההלכות ונפליתי לראות איך דברים שכל כך הוא מציג אותם בפשיטות אינם פשוטים כלל ועיקר, אפילו במקורות שהוא הביא. ואני כותב כאן בלשון של זהורית ואשמח לחוות דעת הרבנים שליט"א.
א. בענין אין חותמין בשתים
הנה מקור הדין הזה בבית יוסף סימן רח שכתב בזוה"ל:
אמר ליה אביי לרב דימי ברכה אחת מעין שלש מאי היא א"ל על חמשת המינים הוא אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם על המחיה ועל הכלכלה וכו'. בסוף פרק כיצד מברכין (מד.): כתב סמ"ג (עשין כז קיג ע"ד) ברוך אתה ה' וכו' ברוך אתה ה' על הארץ ועל המחיה לשון זה כתב רבינו משה (פ"ג הי"ג) וכן תופס הלכות גדולות (ברכות ז ע"ג) עיקר לחתום על הארץ ועל המחיה ולא על המחיה ועל הכלכלה: ע"כ.
והנה מפורש בבית יוסף שהדגש הוא האם חותמים רק על המחיה, או מוסיפין גם ועל הכלכלה שכך לשונו "וכן תופס הלכות גדולות (ברכות ז ע"ג) עיקר לחתום על הארץ ועל המחיה ולא על המחיה ועל הכלכלה"
ומה משיב על כך החכם הנ"ל? אני מצטט
זאת אומרת שהרב משה לוי עם כל הכבוד לו מבין שהבית יוסף טעה [ח"ו] בהבנת הבה"ג והסמ"ג, ובאמת הדיון שלהם הוא על מי שהשמיט את המילים "על הארץ" וממילא אין בעיה לחתום בשתים, וכפי שיפה מגדיר זאת הרב הכותב הנ"ל, שאני שוב פעם מצטט:
והנה באמת ובתמים אני רוצה להבין האם הוא חושב שיש צדק בדבריו?
א. הרי הבית יוסף במפורש מבין שהדיון על המילים ועל הכלכלה, אז מה יפה כוחו של הרב משה לוי נגד הבנת הבית יוסף?
ב. התימה הגדולה ביותר איך הוא מתבטא בלי בושה "אין סיבה שלא נוכל לסיים על המחיה ועל הכלכלה וכו'", וממי הוא מסתייע? מרבי מאיר ועקנין זצ"ל שהיה גדול בדורו, אבל כידוע ששמועות רבות צצות בשמו רק בשנים האחרונות אחרי שהוא כנראה בא בחלום למישהו, או שנשמתו התעברה בו.
והוא ממשיך וכותב "אין שום סיבה הלכתית שלא לסיים ככה" וחוזר על זה עוד ועוד.
ועתה בואו נבדוק האם באמת אין "שום סיבה" לחתום ככה, או שלא ראה את הפוסקים שהביא הרב משה לוי בעצמו בברכת ה', שדוקא אותו אני יצטט כעת, ולא את יביע אומר או ילקוט יוסף, כדי שמישהו כאן יסביר לי אם הרב משה לוי בעצמו מביא שכל כך הרבה פוסקים כתבו שלא כהבנתו, איך אפשר להתבטא ולהתעלם מכולם ולומר אין שום סיבה הלכתית? והנה ציטוט מברכת ה' (ובכוונה השארתי את הטור הימיני שזה פוסקים שהזכירו גם על הכלכלה לטענתו [וצריך לבדוק בפנים], ובטור השמאלי מובא הפוסקים שלא להזכיר:
ולבל יחסר המזג אני מעתיק גם את יביע אומר חלק ח' סימן יא אות לא שמבין שכך דעת ג' עמודי הוראה:
בנוסח ברכת על המחיה, יש לחתום בא"י "על הארץ ועל המחיה", ולא יותר, וכדאיתא בברכות (מד א). וכן כתב הרמב"ם (בפ"ג מהל' ברכות הלכה יג). וכ"כ הרי"ף והרא"ש (סוף פרק כיצד מברכין). וכ"כ ראבי"ה ברכות (סימן קכא). והאור זרוע (סימן קפא). ובס' הרוקח (סימן שמא). ובס' פרדס הגדול (סימן עט - פ). וכן בסידור רש"י (סימן קיג). ובפסקי רבי אליהו מלונדריש (עמוד צא). והסמ"ג. ובחידושי הרא"ה (ברכות מד א). וכ"כ בעל המאורות שם. וכ"כ במחזור ויטרי (סימן עא). ובתשב"ץ (ס"ס שכב). ע"ש. ועוד. וכן פסק מרן בש"ע (סימן רח סעיף יב). ע"ש. וכתב החסד לאלפים (סימן רח ס"ק יא) שיש נוהגים לומר בחתימה "בא"י על המחיה ועל הכלכלה", ונ"ל שאין לחתום "על הכלכלה", שהרי אמרו בברכות (מט א) אין חותמין בשתים. וכן מפורש בבית יוסף בשם גדולי הפוסקים שהחתימה "על המחיה" בלבד, ולכן אין לחתום על הכלכלה. ע"כ. וכ"כ הרה"ג מהר"י סופר בכף החיים (סימן רח ס"ק נז) ושכן כתבו הגר"א והחיי אדם ועוד. ע"ש. ובסידורים האחרונים נדפס "על המחיה ועל הכלכלה". ונמשכו אחר מ"ש בספר בן איש חי. ולא צדקו בזה, שאין להניח הנוסח של כל רבותינו הראשונים ועמודי ההוראה ומרן הש"ע, ולתפוס נוסחא שיש לפקפק בה משום אין חותמין בשתים. וראיתי בשו"ת מעשה אברהם (סימן מא) שהביא דעת רובא דרבוותא שיש לחתום "על המחיה" בלבד, ותמה על מה שראה נוהגים לחתום על המחיה ועל הכלכלה, והרי אין חותמים בשתים, ומה ראו על ככה לעשות נגד כל הראשונים. ושוב נדחק מאד ליישב מנהגם, מפני שיש פוסקים אחרונים דס"ל שהחתימה על הארץ ועל מזונותיה וכו'. וכיון ששגור בפיהם לחתום "על המחיה ועל הכלכלה", וקשה להם לשנות מהרגלם, יש להניחם במנהגם. ע"ש. ואין דבריו מחוורים. והעיקר כמש"כ שיש לומר "על המחיה" בלבד, כדברי רבותינו הראשונים והאחרונים. ואין לשנות. וכן העלה בס' צלותא דאברהם (ויעש אברהם עמוד תקעו). ע"ש. וע"ע בשו"ת ישמח לבב (סימן ה אות טז). ע"ש.
ועל זה אני עומד מרעיד ותמה באמת ובתמים איך אפשר לכתוב שאין שום מניעה הלכתית לחתום על הכלכלה?
עוד הייתי רוצה לעמוד על המשך דבריו בענין הלוח, שדבריו בדעת מרן רבינו עובדיה הינם שקר גמור הניכר לעין כל, אבל מכיון שאין בידי לוח שלהם לבדוק אם זה באמת הפרש רק של 2 דקות אניח לכך עתה, על אף שבזמן ר"ת שהובא בעלון יש הפרש של כמעט 10 דקות בינם לאור החיים
א. בענין אין חותמין בשתים
הנה מקור הדין הזה בבית יוסף סימן רח שכתב בזוה"ל:
אמר ליה אביי לרב דימי ברכה אחת מעין שלש מאי היא א"ל על חמשת המינים הוא אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם על המחיה ועל הכלכלה וכו'. בסוף פרק כיצד מברכין (מד.): כתב סמ"ג (עשין כז קיג ע"ד) ברוך אתה ה' וכו' ברוך אתה ה' על הארץ ועל המחיה לשון זה כתב רבינו משה (פ"ג הי"ג) וכן תופס הלכות גדולות (ברכות ז ע"ג) עיקר לחתום על הארץ ועל המחיה ולא על המחיה ועל הכלכלה: ע"כ.
והנה מפורש בבית יוסף שהדגש הוא האם חותמים רק על המחיה, או מוסיפין גם ועל הכלכלה שכך לשונו "וכן תופס הלכות גדולות (ברכות ז ע"ג) עיקר לחתום על הארץ ועל המחיה ולא על המחיה ועל הכלכלה"
ומה משיב על כך החכם הנ"ל? אני מצטט
זאת אומרת שהרב משה לוי עם כל הכבוד לו מבין שהבית יוסף טעה [ח"ו] בהבנת הבה"ג והסמ"ג, ובאמת הדיון שלהם הוא על מי שהשמיט את המילים "על הארץ" וממילא אין בעיה לחתום בשתים, וכפי שיפה מגדיר זאת הרב הכותב הנ"ל, שאני שוב פעם מצטט:
והנה באמת ובתמים אני רוצה להבין האם הוא חושב שיש צדק בדבריו?
א. הרי הבית יוסף במפורש מבין שהדיון על המילים ועל הכלכלה, אז מה יפה כוחו של הרב משה לוי נגד הבנת הבית יוסף?
ב. התימה הגדולה ביותר איך הוא מתבטא בלי בושה "אין סיבה שלא נוכל לסיים על המחיה ועל הכלכלה וכו'", וממי הוא מסתייע? מרבי מאיר ועקנין זצ"ל שהיה גדול בדורו, אבל כידוע ששמועות רבות צצות בשמו רק בשנים האחרונות אחרי שהוא כנראה בא בחלום למישהו, או שנשמתו התעברה בו.
והוא ממשיך וכותב "אין שום סיבה הלכתית שלא לסיים ככה" וחוזר על זה עוד ועוד.
ועתה בואו נבדוק האם באמת אין "שום סיבה" לחתום ככה, או שלא ראה את הפוסקים שהביא הרב משה לוי בעצמו בברכת ה', שדוקא אותו אני יצטט כעת, ולא את יביע אומר או ילקוט יוסף, כדי שמישהו כאן יסביר לי אם הרב משה לוי בעצמו מביא שכל כך הרבה פוסקים כתבו שלא כהבנתו, איך אפשר להתבטא ולהתעלם מכולם ולומר אין שום סיבה הלכתית? והנה ציטוט מברכת ה' (ובכוונה השארתי את הטור הימיני שזה פוסקים שהזכירו גם על הכלכלה לטענתו [וצריך לבדוק בפנים], ובטור השמאלי מובא הפוסקים שלא להזכיר:
ולבל יחסר המזג אני מעתיק גם את יביע אומר חלק ח' סימן יא אות לא שמבין שכך דעת ג' עמודי הוראה:
בנוסח ברכת על המחיה, יש לחתום בא"י "על הארץ ועל המחיה", ולא יותר, וכדאיתא בברכות (מד א). וכן כתב הרמב"ם (בפ"ג מהל' ברכות הלכה יג). וכ"כ הרי"ף והרא"ש (סוף פרק כיצד מברכין). וכ"כ ראבי"ה ברכות (סימן קכא). והאור זרוע (סימן קפא). ובס' הרוקח (סימן שמא). ובס' פרדס הגדול (סימן עט - פ). וכן בסידור רש"י (סימן קיג). ובפסקי רבי אליהו מלונדריש (עמוד צא). והסמ"ג. ובחידושי הרא"ה (ברכות מד א). וכ"כ בעל המאורות שם. וכ"כ במחזור ויטרי (סימן עא). ובתשב"ץ (ס"ס שכב). ע"ש. ועוד. וכן פסק מרן בש"ע (סימן רח סעיף יב). ע"ש. וכתב החסד לאלפים (סימן רח ס"ק יא) שיש נוהגים לומר בחתימה "בא"י על המחיה ועל הכלכלה", ונ"ל שאין לחתום "על הכלכלה", שהרי אמרו בברכות (מט א) אין חותמין בשתים. וכן מפורש בבית יוסף בשם גדולי הפוסקים שהחתימה "על המחיה" בלבד, ולכן אין לחתום על הכלכלה. ע"כ. וכ"כ הרה"ג מהר"י סופר בכף החיים (סימן רח ס"ק נז) ושכן כתבו הגר"א והחיי אדם ועוד. ע"ש. ובסידורים האחרונים נדפס "על המחיה ועל הכלכלה". ונמשכו אחר מ"ש בספר בן איש חי. ולא צדקו בזה, שאין להניח הנוסח של כל רבותינו הראשונים ועמודי ההוראה ומרן הש"ע, ולתפוס נוסחא שיש לפקפק בה משום אין חותמין בשתים. וראיתי בשו"ת מעשה אברהם (סימן מא) שהביא דעת רובא דרבוותא שיש לחתום "על המחיה" בלבד, ותמה על מה שראה נוהגים לחתום על המחיה ועל הכלכלה, והרי אין חותמים בשתים, ומה ראו על ככה לעשות נגד כל הראשונים. ושוב נדחק מאד ליישב מנהגם, מפני שיש פוסקים אחרונים דס"ל שהחתימה על הארץ ועל מזונותיה וכו'. וכיון ששגור בפיהם לחתום "על המחיה ועל הכלכלה", וקשה להם לשנות מהרגלם, יש להניחם במנהגם. ע"ש. ואין דבריו מחוורים. והעיקר כמש"כ שיש לומר "על המחיה" בלבד, כדברי רבותינו הראשונים והאחרונים. ואין לשנות. וכן העלה בס' צלותא דאברהם (ויעש אברהם עמוד תקעו). ע"ש. וע"ע בשו"ת ישמח לבב (סימן ה אות טז). ע"ש.
ועל זה אני עומד מרעיד ותמה באמת ובתמים איך אפשר לכתוב שאין שום מניעה הלכתית לחתום על הכלכלה?
עוד הייתי רוצה לעמוד על המשך דבריו בענין הלוח, שדבריו בדעת מרן רבינו עובדיה הינם שקר גמור הניכר לעין כל, אבל מכיון שאין בידי לוח שלהם לבדוק אם זה באמת הפרש רק של 2 דקות אניח לכך עתה, על אף שבזמן ר"ת שהובא בעלון יש הפרש של כמעט 10 דקות בינם לאור החיים
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
