• ל"מרכז למורשת מרן" דרוש מפעיל לתכנית על מרן בתלמודי תורה, וכן מפעילה בבתי ספר לבנות. דרישות התפקיד: א. גישה לילדים חובה. ב. כושר רטורי. ג. פנוי/ה בשעות הבוקר לפחות בחלק מימות השבוע. יצירת קשר במייל: office@moreshet-maran.com

תגלית מפתיעה - בספרד נהגו להוציא את השבת כדעת הגאונים.

דעת תורה

Active member
פעילות

8%

אֲרִיכוּת יָמִים

5%

כנודע, הרמב"ן ותלמידיו כתבו כדעת ר"ת בענין השקיעה וצה"כ.
המקום בו אנו יודעים בודאות שנהגו מקדמת דנא כדעת הגאונים הוא בארצות המזרח, וכעדות מהר"ם אלאשקר הידועה.
אולם מתברר שגם בספרד נהגו כדעת הגאונים.
מצורף קטע מ'בתוך המשפחה' של חג הפסח, בכתבה על האנוסים בספרד, ובין היתר נכתב שם כך:
IMG_20220505_074210.jpg
רואים שהיו מסתכלים כפשוטו בשמים ומחפשים ג' כוכבים כדי להוציא את השבת.
לסברת ר"ת הדבר לא יתכן, שהרי השמים מלאים בכוכבים בזמן יציאת השבת, והקובע הוא החשכה מוחלטת של השמים, וצריך להסתכל בצד המערבי ולראות שכולו חשוך ואין שום אדמומית. או לחילופין לספור 4 מיל מזמן השקיעה.
מדברי חז"ל אין קושיא, שהרי הם גם אמרו ג' כוכבים, משום שיתכן לומר [בדוחק] שהיו בקיאים בדיוק באיזה כוכבים להסתכל, אולם המנהג הנ"ל בספרד היה נחלת הכלל ולא נחלת חכמים גדולים, והציבור הפשוט לא יכול להבחין בג' כוכבים בינוניים בזמן ר"ת, כמו שהיום 'אף אדם בעולם' לא יכול להבחין בזה.
וא"כ מוכח מיניה שהיו נוהגים כדעת הגאונים.
ואפשר לבאר ב' ביאורים.
או שהמנהג הקדום היה כדעת הגאונים, ולא שעו לדברי הרמב"ן וסיעתו שכתבו כדעת ר"ת
או שגם בדעת הרמב"ן וסיעתו הפירוש הוא כמו הגאונים, וכמו שכתבו ת"ח רבים בדור האחרון, והביאו לכך סימוכין, וזוהי ראיה עצומה לשיטתם.
 
פותח הדיון
פותח הדיון
ד

דעת תורה

Active member
פעילות

8%

אֲרִיכוּת יָמִים

5%

אתה בונה בניינים מאיזה סיפור בעיתון אחד?
העיתון הביא חוקרת שחקרה את ענין האנוסים והגיעה עד לארכיון האינקוציה ושם ראתה את הדברים הנ"ל. זהו דברים שנכתבו בתור מסיח לפי תומו, אין להם ענין לר"ת או לגאונים, הם רק מספרים מה היה.
אין ענין לא להאמין לזה בדוקא בגלל שזה סותר את מה שהאחרונים הבינו בדעת ר"ת.
 

מנשה

Member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

11%

אני הביא ראיה שבארצות אשכנז נהגו כהגאונים שבשו"ת מהרי"ל החדשות ס' ל"א שאלו אותו שאלה - יש רק שאלה ואין את התשובה
וזה לשון השאלה הורנו מורנו כי באטליה של רומי אורה אחד מן המורים שלאחר שקיעת החמה, ר"ל לאחר (שנסת) [שנסתר] כל החמה מעיני', אפי' שעומד בראש הכרמל, אני קרי תחילת שקיעת החמה ושיעורו עד סוף שקיעה ג' מילין או שליש או רביע (לפר"ת) [ולפר"ת] הוי יום גמור ומתיר במלאכה בע"ש ובמכילת' ערב י"ה ור"ל זה לפי הרמב"ן בחידושו ולפי הר' גאון. ואני תמהתי על זה מאד שמקל באיסור מיתת ב"ד. וקצת הי' נ"ל ראיי' (מגמ) [מגמרא] פ"ב דשבת ופסחים דרכו' תלו שיעור שקיעת החמה בראות העין כשהחמה מתחלת שקיע' ולהחסר מעט מעט מראות עינינו. לכן מו' תוא' עינינו בדבר זה כי ע"פ התכונה אי איפשר לגמ' שתחיל' השקיעה היינו לאחר שכל גוף החמה נסתר מעינינו, ושו'. עכ"ל
הרי שבאטליה של רומי הורה אחד מן המורים כן אבל בארצות אשכנז שהם שלחו את השאלה למהרי"ל נהגו כהגאונים
 

הלוי

Active member
פעילות

5%

אֲרִיכוּת יָמִים

39%

אני הביא ראיה שבארצות אשכנז נהגו כהגאונים
חזק וברוך, [אף שכבר קדמוך אחרים בראיה זו].
ישנה עוד ראיה שכך נהגו באשכנז ממש''כ הב''י ביו''ד סימן רסב [סעיף ה-ו] וז''ל: כתב המרדכי (שבת סי' רצב) על בן הנולד סמוך לחשכה והיה נראה יום אך היו נראים ברקיע כוכבים קטנים מאוד והורה ר''י כי יש לסמוך על הכוכבים לספק לכל הפחות ולמול למחרת... ואע"פ שהיה הרקיע מזהיר כעין אורה של יום פעמים שאין מתחיל להחשיך כ''כ אע''פ שלילה הוא כבר. עכ''ל. וכ''פ בשו''ע. ורקיע מזהיר כאורה של יום הוי רק בשקיעה באופק כידוע, שהוא תחילת ביה''ש של הגאונים, ונמצא שגם דעת מרן כהגאונים.
 

דוד יוסף

Member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

22%

חזק וברוך ידועים הדברים כי רבי עזרא עטיה אמר לתלמידיו קודם פטירתו על ג' דברים שלא ישנו ואחד מהם להוציא שבת כדעת הגאונים
 
חלק עליון