שהמציאות שם אינה נראית לעין כמו שנראית כאן בארה"ק.מה הוא יסביר?
שהמציאות שם אינה נראית לעין כמו שנראית כאן בארה"ק.מה הוא יסביר?
ודאי אני כבר יודע זאת.שהמציאות שם אינה נראית לעין כמו שנראית כאן בארה"ק.
אשמח לקבל בקובץ את הדברים שכתבת, כשיהיה לי זמן פנוי אשתדל להכנס שוב בעובי הקורה. ואשמח כמו כן לשלוח לך את הדברים שנתחדשו לי, וכמו ת''ח המנעימים זה לזה בהלכה נשב ונשתעשע בדברי תורה מתוך כבוד הדדי.ודאי שבזמן הראשונים נהגו כר"ת.. (גאונים זה עוד סיפור בפני עצמו)
כתבתי ברור מאז ומדורות וגם בזמנו של מרן השו"ע נהגו כר"ת וכן בכל גלילות אשכנז ועוד כפי ד' מיל אחר השקיעה באופק, (היסטוריה היא דבר מאוד שצריך להתחשב בו ולהבין מה קרה בהיסטוריה מה היה נהוג קודם וכו'.)
גם לי יש הרבה הוכחות ששיטה הנ"ל מפורכת.
כמו שהתחלתי לשאול לר"ת האדמומית במערב?
אני לא כתבתי מסודר מספיק.אשמח לקבל בקובץ את הדברים שכתבת, כשיהיה לי זמן פנוי אשתדל להכנס שוב בעובי הקורה. ואשמח כמו כן לשלוח לך את הדברים שנתחדשו לי, וכמו ת''ח המנעימים זה לזה בהלכה נשב ונשתעשע בדברי תורה מתוך כבוד הדדי.
לא צריך להיות צרפתי.שהמציאות שם אינה נראית לעין כמו שנראית כאן בארה"ק.
לא צריך להיות צרפתי.
כל מי שביקר באירופה רואה שיש שינוי עצום בין השקיעה שבארץ הקדש לשקיעה שם.
בארצות אירופה זמן רב אחר השקיעה עדיין יש אור על פני הארץ.
יש במקומות כמו וילנא קייב וכדומה ששם האור ממשיך כשעתיים.ודאי אני כבר יודע זאת.
בצרפת ההבדל מארה"ק הוא 18 דקות
במקומו של המאירי הוא כ-6 דקות.
אין הבדל, היסוד הוא על דברי הגמרא בפסחים שר' יהודה היה גר בא"י.
איפה?והאר"י
אבל אין שם ג' כוכבים 20 דקות אחרי השקיעה של הגאונים, אלא רק בזמן ר"ת.יש במקומות כמו וילנא קייב וכדומה ששם האור ממשיך כשעתיים.
אבל כמו שאמרתי אין שום הבדל. ר"ת פירש את דבריו על ר"י שהיה דר בארץ ישראל.
וכן השו"ע והרדב"ז והאר"י ספר חרדים מהרי"ף וכו' שהיו דרים בארץ ישראל וסביבותיה שהלכה כר"ת.
לא הבנתי כוונתך?אבל אין שם ג' כוכבים 20 דקות אחרי השקיעה של הגאונים, אלא רק בזמן ר"ת.
רבנו האר"י שער הכוונות דף סד:, וז"ל וזה סדר עליתם הנה קיצור סדר קב"ש הוא שתצא לשדה ותאמר בואו ונצא לקרא שבת מלכתא לחקל תפוחין קדישין ובכלל דברינו ובפרט בענין הקידוש של ליל שבת יתבאר לך כונת תי' אלו שהם חקל תפוחין קדשין ותעמוד מעומד במקו' א' בשדה ואם יהיה ע"ג הר א' גבוה הוא יותר טוב ויהיה המקום נקי כפי מה שצריך מלפניו כמלוא עיניו ומאחריו ד אמות כו' ותחזור פניך כנגד רוח מערב ששם החמה שוקעת ובעת שקיעתה ממש אז תסגור עיניך ותשים ידך השמאלית על החזה ויד ימינך על גבי שמאל ותכוין באימה וביראה כעומד לפני המלך לקבל תוס' קדושת שבת ותתחיל ותאמר מזמור הבו לה בני אלים כו' כולו בנעימה ואח"כ תאמר ג פעמים בא כלה באי כלה באי כלה שבת מלכתא ואח"כ תאמר מזמור שיר ליום השבת וכו'.איפה?
לדעת מרן הש"ע הגאונים סוברים כר"ת, וכן משמע מה"אבן עזרא" שדעת ר' סעדיה גאון כר"ת.שוב 'מאז ומעולם'??? גם בזמן הראשונים??? ושיטת הגאונים להיכן הלכה. חוץ מזה, נא להיות רציניים. למי שמבקש לדעת - יש לי חומר רב שכתבתי, אשמח לקבל תגובות עליו בדרך של לומדי תורה המכבדים זה את זה. בפורום הזה לא מתאים לשלוח קובץ ענק של ראיות ודיונים מדקדוקי לשון וכו'.
בר מן דין, חושבני שצריך לפתוח דיון על דבר שחוזר על עצמו פעמים רבות בפורום הזה, והוא חידושי תורה מתוך לימוד עמוק ואמיתי המביאים לבחינה חדשה של מסקנות הלכתיות.
הזכות משמים לכל יהודי ללמוד ולחדש דברים כפי מה שחננו השי''ת. כמובן שהוא לאחר עיון וכו' אבל לבטל כל חידוש בגלל שגדול כזה או אחר כתבו לא כן - זוהי 'חסידות' ולא תורה. וגם לאחר החידוש, לא כל הרוצה ליטול את השם לשנות הלכה נהוגה יבוא ויטול. אמת. אבל לעצם הדברים המחודשים כדברי תורה - זו בודאי ובודאי נמסר לכל אחד מנשמות ישראל לחדש ולהוסיף כהנה וכהנה. וזו לא זכות בלבד אלא חובה! אני אישית גם לאחר שהגעתי למסקנה שהגעתי - לא שיניתי מאומה והוצאתי שבת בזמן ר''ת. וכי מפני שאדמה דבר לדבר אעשה מעשה? ודאי שלא. אבל לבטל מחמת כך את החידוש שיצא לי בסוגיא - בשום פנים ואופן לא!!! אכן, אהיה פתוח לשמוע דעות נוספות או השגות על הלך הדברים שלי, ואשתדל לבקש את האמת, ואם אראה שטעיתי - אחזור בי לגמרי.
הפורום הזה מלא מתגובות של כותבים על מישהו שהביא דעה החולקת על מרן זיע''א או על בנו ממשיך דרכו, והם מלאים בטענות 'וכי מרן לא ידע מכך' וכן הלאה. זו לא טענה של ת''ח אמיתי. סליחה. אם יש משהו שיכול לשנות את דעתו של הכותב מתוך המקורות שעליהם כלל ישראל נשען - שיביאו אותם. מקוה שהדברים הובהרו דיים.
גם דעת הרב עובדיה שרב האי גאון ס"ל כרבינו תםגם בשו"ת יבי"א חלק ב' הוכיח שגם דעת הרמב"ם כר"ת לדעת הרבה אחרונים ודלא כמהר"ם אלאשקר כמ"ש מרן זצ"ל בחזו"ע ימים נוראים (עמוד שפט)
וכן דעת מהר"י פראג'י והרדב''ז
לא כי אלא, כי היציאה היא בערב שבת.ולמה בימי אבלו לא יצא לשדה? משום דס"ל שאחר השקיעה הוא יום גמור ועדיין דברים שבפרהסיא נוהגים בו.
המצוה היא בשקיעה ולא הליכה לשדה..לא כי אלא, כי היציאה היא בערב שבת.
תענה על הדברים אסור לדעת האר"י להניח טלית גדול בלילה.ובמחכ"ת כל אלו דקדוקים שאין בהם ממש.
ועוד לימדנו חכם בן ציון נ"ע שלא קבלנו דקדוקים בדעת רבינו האר"י ז"ל.
ועוד, אילו כך דעת רבינו האר"י ז"ל למה רבים רבים מן המקובלים לא שמרו ר"ת.
בצרפת אחרי 20 דקות משקיעת הגאונים רואים 3 כוכבים?לא הבנתי כוונתך?
כן, אולי חצי שעה.בצרפת אחרי 20 דקות משקיעת הגאונים רואים 3 כוכבים?
בתור אחד שגר עשרות שנים בצרפת אני אומר בבירור ש3 כוכבים קטנים רצופים כמו שנפסק בש"ע רואים רק כעבור 50 דקות מהשקיעה לפחותכן, אולי חצי שעה.
רצופים. כוכבים שאינם רצופים?בתור אחד שגר עשרות שנים בצרפת אני אומר בבירור ש3 כוכבים קטנים רצופים כמו שנפסק בש"ע רואים רק כעבור 50 דקות מהשקיעה לפחות
אגב בדיקת הכוכבים צריכה להיות במקום נטול אור לגמרי.בתור אחד שגר עשרות שנים בצרפת אני אומר בבירור ש3 כוכבים קטנים רצופים כמו שנפסק בש"ע רואים רק כעבור 50 דקות מהשקיעה לפחות
אני לא יודע מה הגדר של כוכבים קטנים באמת, כי לפי מרן הש"ע גם בארץ 3 כוכבים בינוניים יוצאים רק אחרי 72 דקות, כך שגם אם יש כוכבים שנראים קטנים יכול להיות שבאמת הם גדולים כמ"ש בשו"ת מהרי"ף שהכוכבים הנראים לפני זמן ר"ת הם כוכבים גדולים הנראים ביוםרצופים. כוכבים שאינם רצופים
מה שהם עשו בצרפת זה פשוט הערכה לפי מעלות השמש. נגיד צאה"כ בארץ ישראל לחומרא הוא 35-40 דקות נגיד שזה 7 מעלות לקחו כמו זמן לוקח לשמש להגיע ל-7 מעלות בצרפתאני לא יודע מה הגדר של כוכבים קטנים באמת, כי לפי מרן הש"ע גם בארץ 3 כוכבים בינוניים יוצאים רק אחרי 72 דקות, כך שגם אם יש כוכבים שנראים קטנים יכול להיות שבאמת הם גדולים כמ"ש בשו"ת מהרי"ף שהכוכבים הנראים לפני זמן ר"ת הם כוכבים גדולים הנראים ביום
עורכי הלוחות בצרפת חשבו את זמן צאת השבת כ50-65 דקות אחר השקיעה, ובארץ אלו שאוחזים באותה שיטה מוציאים את השבת 35-40 דקות אחר השקיעה.