תוספת יו"ט בשמיני עצרת - שמחת תורה

[מרן שר התורה]

בט"ז (או"ח תרס"ח) מצינו דבר חידוש,

שמי שקיבל עליו קדושת החג של שמיני עצרת מבעוד יום, הרי זה עליו כעצם יום שמיני עצרת, ויכול לאכול בסוכה בלא ברכת 'לישב בסוכה',

והוא משום דאזלא מיניה חיוב הברכה כמו בשיני עצרת גופיה, דיתובי יתבינן ביה בסוכה אך ברכה לא מברכינן,

(והוא דלא כהרש"ל בשו"ת (סי' ס"ח), האוסר לאכול עד הלילה).

וצ"ע, מהא דקיי"ל (או"ח תע"ב, א') שאין יוצא ממצות עשה דאכילת מצה עד שתשחך ויהיה ודאי לילה,

והכי איתא נמי ברמ"א (תרל"ט, ג') דלא יאכל בליה ראשונה של סוכות עד שיהיה ודאי לילה, דילפי' לה ממצה, ע"ש.

הרי דאף ע"י שקיבל עליו תוספת קדושת יו"ט לא הוי עי"ז כעצם היו"ט, ואיך כתב הט"ז דע"י קבלתו פקעה מיניה חיוב סוכה, והוי כעצם היו"ט,

(ועיי' במ"ב (שם) שהשיג ע"ד הט"ז מכמה אחרונים, אך לא זכר שר מהנ"ל).