בחזו"ע ארבע תעניות כתב:
"ובערב ר"ח, וביום ר"ח אב וכן בערבי שבתות אין לומר תיקון רחל, וכן בכל יום שאין אומרים בו תחנון אין לומר תיקון רחל. ולכן המוהל והסנדק ואבי הבן אין אומרים תיקון רחל, שכל היום יו"ט שלהם הוא. שו"ת הרמ"ז (סוף סי' יז), וכף החיים (סי' תקנא ס"ק רכג), ובספר זכר דוד הנד"מ (עמוד רצג ורצד)".
וכן כתב בילקו"י עמ' קצ"ט:
ואמנם בכה"ח סי' תקנ"א ס"ק רכ"ג כתב:
"ובר"ח אב אין נוהגין בא"י לומר תיקון חצות לילה ולא שום קינה וכן בכל יום שאין אומרים תחנון אין אומרים שום דבר ולא הוידוי, אגרות הרמ"ז ססי' י"ז, וכ"כ א"א או' מ"ה דבע"ש אחר חצות אין עושין חצות וכ"ש בר"ח אב אלא דמ"ש שם דבערב ט"ב נמי אין עושין אחר חצות כתב עליו בס' יוסף אומץ שם דעמו הסליחה דשאני ר"ח וע"ש אחר חצות שאסור לבכות ולהתאבל משא"כ בערב ט"ב יעו"ש"
ומישהו רצה לדייק מכאן מזה שכתב דווקא ערב שבת ור"ח אב ולא כתב ערב ר"ח אב משמע שסובר שבער"ח אב יש לומר.
אולם לי נראה שכתב כן לאפוקי דווקא ערב תשעה באב שזה שונה מכל יום שלא אומרים בו תחנון, שכל יום שלא אומרים בו תחנון אין אומרים תיקון חצות (ביום) מכיון שאבוא לבכות להתאבל, בשונה מערב תשעה באב שמותר.
ומש"כ "שאני ר"ח וערב שבת אחר חצות שאסור לבכות ולהתאבל" הוא לאו דווקא, והיינו לא דווקא ב' זמנים אלו, אלא ה"ה לכל זמן שלא אומרים בו תחנון שאין לבכות ולהתאבל, לאפוקי ערב תשעה באב שכן בוכים ומתאבלים שאז אומרים תיקון חצות. וא"כ בערב ר"ח אב אין לומר תיקון חצות כלל וכמש"כ בחזו"ע ובילקו"י הנ"ל.
"ובערב ר"ח, וביום ר"ח אב וכן בערבי שבתות אין לומר תיקון רחל, וכן בכל יום שאין אומרים בו תחנון אין לומר תיקון רחל. ולכן המוהל והסנדק ואבי הבן אין אומרים תיקון רחל, שכל היום יו"ט שלהם הוא. שו"ת הרמ"ז (סוף סי' יז), וכף החיים (סי' תקנא ס"ק רכג), ובספר זכר דוד הנד"מ (עמוד רצג ורצד)".
וכן כתב בילקו"י עמ' קצ"ט:
ואמנם בכה"ח סי' תקנ"א ס"ק רכ"ג כתב:
"ובר"ח אב אין נוהגין בא"י לומר תיקון חצות לילה ולא שום קינה וכן בכל יום שאין אומרים תחנון אין אומרים שום דבר ולא הוידוי, אגרות הרמ"ז ססי' י"ז, וכ"כ א"א או' מ"ה דבע"ש אחר חצות אין עושין חצות וכ"ש בר"ח אב אלא דמ"ש שם דבערב ט"ב נמי אין עושין אחר חצות כתב עליו בס' יוסף אומץ שם דעמו הסליחה דשאני ר"ח וע"ש אחר חצות שאסור לבכות ולהתאבל משא"כ בערב ט"ב יעו"ש"
ומישהו רצה לדייק מכאן מזה שכתב דווקא ערב שבת ור"ח אב ולא כתב ערב ר"ח אב משמע שסובר שבער"ח אב יש לומר.
אולם לי נראה שכתב כן לאפוקי דווקא ערב תשעה באב שזה שונה מכל יום שלא אומרים בו תחנון, שכל יום שלא אומרים בו תחנון אין אומרים תיקון חצות (ביום) מכיון שאבוא לבכות להתאבל, בשונה מערב תשעה באב שמותר.
ומש"כ "שאני ר"ח וערב שבת אחר חצות שאסור לבכות ולהתאבל" הוא לאו דווקא, והיינו לא דווקא ב' זמנים אלו, אלא ה"ה לכל זמן שלא אומרים בו תחנון שאין לבכות ולהתאבל, לאפוקי ערב תשעה באב שכן בוכים ומתאבלים שאז אומרים תיקון חצות. וא"כ בערב ר"ח אב אין לומר תיקון חצות כלל וכמש"כ בחזו"ע ובילקו"י הנ"ל.
