נעימות בימינך
Member
בספר כללי הגיור עמ' לד' כתב הרב שליט"א שלדעת אביו זצ"ל אין מבטלין גיור למפרע אלא א"כ נתברר שהיה אומדנא דמוכח בשעת הגיור לדיינים עצמם שאינו מקבל על עצמו עול מצוות באמת, אבל אם הדיינים עצמם סברו שהוא מתכוון לקבל על עצמו עול מצוות, אף שנתברר לנו בוודאות שלא היתה כוונתו לכך, הגיור חל בדיעבד.
והנה בלשון הציטוט שהביא הרב בשם אביו זצ"ל, לא מבואר כלל שהדבר תלוי בדיינים, אלא משמע שזה תלוי במציאות אם הגר קיבל בלבו באמת עול מצוות או לא, ואולי הרב שמע כך מאביו זצ"ל בע"פ, וצ"ע.
אך באמת הדין הזה צע"ג, שהרי אחד המקורות העיקריים שהביאו האחרונים לכך שהגיור בטל למפרע אם הגר לא התכוון לקבל באמת עול מצוות, הוא ממה דקי"ל דכותים גירי אריות הן ואינן ישראל, וביארו הראשונים ז"ל (עיין תוס' חולין ג' ב', רשב"א וריטב"א יבמות כ"ד ב', ועוד) שאף דקי"ל שגירי אריות בדיעבד הוו גרים, דמחמת אונסא קבילו עלייהו לקיים מצוות, כותים שאני, שהתברר שהיו עובדים ע"ז בסתר, ולכן הגיור שלהם בטל למפרע, ומכך הוכיחו האחרונים שאפילו אם הדיינים סברו שהגר מתכוון לקבל על עצמו עול מצוות, אם נתברר אח"כ שהוא הטעה את הדיינים והמשיך לעבור עבירות בסתר, הרי הגיור בטל למפרע, ואין הדבר תלוי בדיינים אלא בגר עצמו.
ונציין כעת את דברי האחיעזר ח"ג ס' כ"ו, ושו"ת אבני צדק אה"ע ס' כ"ז, שהוכיחו כן מכותים, ועוד הרבה אחרונים ז"ל.
ומאחר ובכל דברי היביע אומר שבאו בכתובים לא מצינו חידוש זה, ובאחרונים מפורש לא כך, הרי היה על הרב שליט"א להביא ראיה ומקור לחידוש עצום זה, מה גם שמסברא הוא קשה מאוד, דמה מוסיף לנו שהדיינים הוטעו על ידי אותו גוי רמאי ונוכל, מאחר שיש אומדנא דמוכח שלא קיבל על עצמו בלבו מעולם לשמור מצוות?
וצע"ג
והנה בלשון הציטוט שהביא הרב בשם אביו זצ"ל, לא מבואר כלל שהדבר תלוי בדיינים, אלא משמע שזה תלוי במציאות אם הגר קיבל בלבו באמת עול מצוות או לא, ואולי הרב שמע כך מאביו זצ"ל בע"פ, וצ"ע.
אך באמת הדין הזה צע"ג, שהרי אחד המקורות העיקריים שהביאו האחרונים לכך שהגיור בטל למפרע אם הגר לא התכוון לקבל באמת עול מצוות, הוא ממה דקי"ל דכותים גירי אריות הן ואינן ישראל, וביארו הראשונים ז"ל (עיין תוס' חולין ג' ב', רשב"א וריטב"א יבמות כ"ד ב', ועוד) שאף דקי"ל שגירי אריות בדיעבד הוו גרים, דמחמת אונסא קבילו עלייהו לקיים מצוות, כותים שאני, שהתברר שהיו עובדים ע"ז בסתר, ולכן הגיור שלהם בטל למפרע, ומכך הוכיחו האחרונים שאפילו אם הדיינים סברו שהגר מתכוון לקבל על עצמו עול מצוות, אם נתברר אח"כ שהוא הטעה את הדיינים והמשיך לעבור עבירות בסתר, הרי הגיור בטל למפרע, ואין הדבר תלוי בדיינים אלא בגר עצמו.
ונציין כעת את דברי האחיעזר ח"ג ס' כ"ו, ושו"ת אבני צדק אה"ע ס' כ"ז, שהוכיחו כן מכותים, ועוד הרבה אחרונים ז"ל.
ומאחר ובכל דברי היביע אומר שבאו בכתובים לא מצינו חידוש זה, ובאחרונים מפורש לא כך, הרי היה על הרב שליט"א להביא ראיה ומקור לחידוש עצום זה, מה גם שמסברא הוא קשה מאוד, דמה מוסיף לנו שהדיינים הוטעו על ידי אותו גוי רמאי ונוכל, מאחר שיש אומדנא דמוכח שלא קיבל על עצמו בלבו מעולם לשמור מצוות?
וצע"ג
נערך לאחרונה:
