ע"כ דברתי שיש להקטין להם הקשר.
יהודה בן דוד - משנת יוסף
Well-known member
לרפואתו, מצו"ב שוב סיכום שיעורו (שפורסם בעבר באחד האשכולות), בתוספת נופך.
א) חיסונים: זריקה סמוך לוושט עלולה להטריף את העוף מדין נקובת הוושט (ש"ע יו"ד סי' לג). הזריקה הראשונה ניתנת לעוף בהיותו בן יום אי. בשחיטה רגילה שאינה מהדרין מזריקים בין הכנפיים ופעולה זאת נעשית ללא משגיח. אמנם הוראות הרבנות היא שבזמן הזריקה יש להזיז את הסימנים כדי שלא ינקבו. אך כשאין משגיח במקום אי אפשר לסמוך על המזריקים. ובשחיטת מהדרין לא מרשים להזריק בכנפיים אלא בחזה, ויש משגיח צמוד ומומחה שתהיה הזרקה תת עורית ולא בעומק. וגם אורך המחט עוברת בדיקה שלא יהיה ארוך מדי[1]. ואחרי כמה ימים נותנים להם זריקה שניה בעורף ובשחיטה רגילה מרשים זאת, אך בשחיטה מהדרין אוסרים זאת מכל וכל מחשש נקובת הוושט. אלא מזריקים בחלק העליון של השוק או החזה, וזה נעשה עם משגיח צמוד.
ב) הובלת העופות: נעשית בתוך כלובים. באים פועלים בלילה וכל פועל מחזיק 5,6 עופות ברגליהם בכל יד כשהם הפוכים. וכיון שכל משקל העוף מוחזק על רגל אחת יש חשש שהירך יצא מחיבורה לגוף ודבר זה נקרא בוקא דאטמא (ש״ע סי' נה ס"ב). ובשחיטה רגילה דורשים שהפועלים יעמיסו את העופות בעדינות. ובשחיטה מהדרין השוחט בודק זאת. כלומר כשמקבל את העוף לשחיטה הוא אוחז אותו בכנפיים והופך אותו על ידו השמאלית כך שהצוואר מונח לפניו ופעולה זאת גורמת שהעוף מכופף את רגליו כלפי גופו. וכשיש לו בעיה בירך הוא לא יוכל לכופף את רגליו וזה נראה לשוחט באופן ברור. בנוסף לכך יש משגיח מיוחד שתפקידו למצוא בעיות בירך, אם השוחט פספס זאת.
ג) בדיקת הסכינים: בשחיטה רגילה אחד השוחטים הוא בודק, ובשחיטה מהדרין רב המשחטה הוא בודק. כי מטבע הדברים יד השוחט עייפה ורטובה.
ד) מהירות השחיטה: בשחיטה רגילה אין הגבלה וכל שוחט שוחט כמה שיוכל ולפעמים מגיע לשעה וחצי ברצף. ובשחיטה מהדרין מהלך השחיטה היא מקסימום חצי שעה והשוחט נח חצי שעה ומקפידים שהשוחט לא יעבוד לילה קודם ובמהלך היום כל שוחט מקבל שעה נוספת של מנוחה.
ה) תנאי סף: בשחיטה רגילה כל שוחט שיש לו תעודה מתקבל. ואילו בשחיטה מהדרין אחר שיש לו תעודה הוא נגש למבחן. וכן פעם בשנה נבחנים מבחן בכתב.
ו) בדיקת צומת הגידים: כיום יש מיעוט המצוי של טרפות בגיד הנשה ולכן חייב לבדוק אחריהם (עיין ש״ע סי' לט ס"א. וסי' פד ס"ח וש״ך ס״ק כח). וזאת משום אופן הגידול, הפיטום והזריקות נהיה היום טרפות בצומת הגידים. וישנן בדצים שבודקים ברגל למטה ואין זה נחשב בדיקה כלל אלא צריך לבדוק בשוק (כמחפוד, לנדא ורובין). ושחיטה רגילה לא בודקים צומת גידים כי מסתמכים על המשכנות יעקב שסובר שעד 10% אין זה נחשב למיעוט המצוי בעוד שהבדצים מחמירים ב 6%. ויש שמעמידים משגיח שבודק בראיה ובמשמוש. ויש שעושים מדגם בבוקר שמחשב שלא מגיע ל- 10%. ובשחיטה מהדרין יש 3 בודקים שבודקים כל רגל ובמהירות של 36 עופות בדקה (12 עופות לכל בודק, ולמומחים זה זמן מספיק).
ז) מליחה: בשחיטה רגילה לא חותכים את קצה הכנף ובמהדרין חותכים את כל הפרק התחתון[2]. וזאת משום שבמריטת העופות אין הנוצות יוצאות בסוף הכנף.
ח) בזמן מריטת העופות לפני שמכניסים אותם למכונה המורטת את העופות, שוטפים אותם במים שבדרך כלל הם פושרים, אך צריך לתת את הדעת על כך שהם לא חמים, שאם לא כן העוף מבושל לפני המליחה ודבר זה פוסל את המליחה.
ט) בשחיטה רגילה לא פותחים את גב העוף אלא מסתפקים שהוא פתוח מלמטה. ובמהדרין פותחים את כל הגב וזאת ע״פ הש״ע (סי' סט ס"ד) שעופות יש למלחם גם מבפנים.
י) במהדרין יש משגיח מיוחד שבודק שלא נשאר שום אבר בתוך גוף העוף משום שחייב למלוח משני צדדים או בדיעבד מצד אחד. ואם יש שאריות של אברים הם נחשבים לבשר נפרד והמליחה אינה מועילה. ובשחיטה רגילה אין כזה משגיח אלא יש מכונה שמה שמוציאה מוציאה ומה שלא לא.
יא) וכן שואבים את הכליות ע"י ואקום, בשביל שתועיל המליחה. וכנ"ל.
יב) אחר השחיטה העוף חם ומשרד הבריאות מחייב להכניסו לתוך אמבטיה של מים קרים כדי שלא יתרבו חידקים. וברוב הבדצים נוהגים שהמים לא יהיו מתחת ל- 10 עד 8 מעלות כדי שהדם לא יוצמת מחמת הקור. וזה ע״פ הב״י (סי' סט ס"א) בשם המרדכי והראבי״ה שהמים מקשים הבשר וגורמים שהדם לא יצא. וכתב הב״י שזה דוקא במקומות הקרים ובזמן הקור הגדול.
יג) יש בדצי"ם ש"מקפידים" להפריד את העור לפני המליחה, אולם הפר"ח (סי' סט בקונ' אחרון) כ' שהמליחה לא מועילה בכה"ג.
יד) צרירות דם: בשחיטה רבנות מהדרין מהירות הליין הוא מגיע ל-120 עופות לדקה וא״א לבדוק צרירות דם. אך במהדרין יש משגיח שחותך כל צרירות דם, וזאת ע״פ הש״ע (סי' סז ס"ד).
טו) וכן במהדרין חותכים את קצה הגרון שנצרר בו דם מחמת השחיטה, ע״פ הרמ״א שם.
טז) וכן במהדרין חותכים את המשכו של הגרון, משום החוטין שיש בהם דם.
[1] א"ה. הגר"מ ברנדסרופר בשו"ת היכל הוראה ח"ג (עמ' צא) כ' שאורך המחט כיום היא כחצי ס"מ.
שארית בודקים על השולחן.
[2] א"ה. זה אחד השינויים שהגר"מ גרוס עשה בהכשר המשותף עם בד"צ ב"י. (ההבדלים הנוספים הם: ב'. שמקפיד שהשוחטים לא יגלחו זקנם, דא"כ הם פסולים לשחיטה דרוב מכונות הגילוח דינם כתער. ושמעתי מהרב אלחנן פרץ שמקפידים בעוד כמה דברים: ג'. שיש עוד שוחט בליין מה שמפחית את כמות העופות הנשחטים בדקה אצל כל שוחט ד'. שי מפקח נוסף שמסתובב כל הזמן ובודק סכינים. ה'. ששטיפת/ניפוץ המלח הם בצורה יותר טובה. ואמר לי שיש להם עוד כמה הידורים, אבל הזדרז להכנס לשיעורו).
כשרות העופות – ההבדלים בין בדצי"ם המהדרין לרבנות ולבדצי"ם שאינם מהדרין
סיכום שיעור של הגאון רבי שלמה מחפוד שליט"א גאב"ד בד"צ "יורה דעה"
סיכום שיעור של הגאון רבי שלמה מחפוד שליט"א גאב"ד בד"צ "יורה דעה"
א) חיסונים: זריקה סמוך לוושט עלולה להטריף את העוף מדין נקובת הוושט (ש"ע יו"ד סי' לג). הזריקה הראשונה ניתנת לעוף בהיותו בן יום אי. בשחיטה רגילה שאינה מהדרין מזריקים בין הכנפיים ופעולה זאת נעשית ללא משגיח. אמנם הוראות הרבנות היא שבזמן הזריקה יש להזיז את הסימנים כדי שלא ינקבו. אך כשאין משגיח במקום אי אפשר לסמוך על המזריקים. ובשחיטת מהדרין לא מרשים להזריק בכנפיים אלא בחזה, ויש משגיח צמוד ומומחה שתהיה הזרקה תת עורית ולא בעומק. וגם אורך המחט עוברת בדיקה שלא יהיה ארוך מדי[1]. ואחרי כמה ימים נותנים להם זריקה שניה בעורף ובשחיטה רגילה מרשים זאת, אך בשחיטה מהדרין אוסרים זאת מכל וכל מחשש נקובת הוושט. אלא מזריקים בחלק העליון של השוק או החזה, וזה נעשה עם משגיח צמוד.
ב) הובלת העופות: נעשית בתוך כלובים. באים פועלים בלילה וכל פועל מחזיק 5,6 עופות ברגליהם בכל יד כשהם הפוכים. וכיון שכל משקל העוף מוחזק על רגל אחת יש חשש שהירך יצא מחיבורה לגוף ודבר זה נקרא בוקא דאטמא (ש״ע סי' נה ס"ב). ובשחיטה רגילה דורשים שהפועלים יעמיסו את העופות בעדינות. ובשחיטה מהדרין השוחט בודק זאת. כלומר כשמקבל את העוף לשחיטה הוא אוחז אותו בכנפיים והופך אותו על ידו השמאלית כך שהצוואר מונח לפניו ופעולה זאת גורמת שהעוף מכופף את רגליו כלפי גופו. וכשיש לו בעיה בירך הוא לא יוכל לכופף את רגליו וזה נראה לשוחט באופן ברור. בנוסף לכך יש משגיח מיוחד שתפקידו למצוא בעיות בירך, אם השוחט פספס זאת.
ג) בדיקת הסכינים: בשחיטה רגילה אחד השוחטים הוא בודק, ובשחיטה מהדרין רב המשחטה הוא בודק. כי מטבע הדברים יד השוחט עייפה ורטובה.
ד) מהירות השחיטה: בשחיטה רגילה אין הגבלה וכל שוחט שוחט כמה שיוכל ולפעמים מגיע לשעה וחצי ברצף. ובשחיטה מהדרין מהלך השחיטה היא מקסימום חצי שעה והשוחט נח חצי שעה ומקפידים שהשוחט לא יעבוד לילה קודם ובמהלך היום כל שוחט מקבל שעה נוספת של מנוחה.
ה) תנאי סף: בשחיטה רגילה כל שוחט שיש לו תעודה מתקבל. ואילו בשחיטה מהדרין אחר שיש לו תעודה הוא נגש למבחן. וכן פעם בשנה נבחנים מבחן בכתב.
ו) בדיקת צומת הגידים: כיום יש מיעוט המצוי של טרפות בגיד הנשה ולכן חייב לבדוק אחריהם (עיין ש״ע סי' לט ס"א. וסי' פד ס"ח וש״ך ס״ק כח). וזאת משום אופן הגידול, הפיטום והזריקות נהיה היום טרפות בצומת הגידים. וישנן בדצים שבודקים ברגל למטה ואין זה נחשב בדיקה כלל אלא צריך לבדוק בשוק (כמחפוד, לנדא ורובין). ושחיטה רגילה לא בודקים צומת גידים כי מסתמכים על המשכנות יעקב שסובר שעד 10% אין זה נחשב למיעוט המצוי בעוד שהבדצים מחמירים ב 6%. ויש שמעמידים משגיח שבודק בראיה ובמשמוש. ויש שעושים מדגם בבוקר שמחשב שלא מגיע ל- 10%. ובשחיטה מהדרין יש 3 בודקים שבודקים כל רגל ובמהירות של 36 עופות בדקה (12 עופות לכל בודק, ולמומחים זה זמן מספיק).
ז) מליחה: בשחיטה רגילה לא חותכים את קצה הכנף ובמהדרין חותכים את כל הפרק התחתון[2]. וזאת משום שבמריטת העופות אין הנוצות יוצאות בסוף הכנף.
ח) בזמן מריטת העופות לפני שמכניסים אותם למכונה המורטת את העופות, שוטפים אותם במים שבדרך כלל הם פושרים, אך צריך לתת את הדעת על כך שהם לא חמים, שאם לא כן העוף מבושל לפני המליחה ודבר זה פוסל את המליחה.
ט) בשחיטה רגילה לא פותחים את גב העוף אלא מסתפקים שהוא פתוח מלמטה. ובמהדרין פותחים את כל הגב וזאת ע״פ הש״ע (סי' סט ס"ד) שעופות יש למלחם גם מבפנים.
י) במהדרין יש משגיח מיוחד שבודק שלא נשאר שום אבר בתוך גוף העוף משום שחייב למלוח משני צדדים או בדיעבד מצד אחד. ואם יש שאריות של אברים הם נחשבים לבשר נפרד והמליחה אינה מועילה. ובשחיטה רגילה אין כזה משגיח אלא יש מכונה שמה שמוציאה מוציאה ומה שלא לא.
יא) וכן שואבים את הכליות ע"י ואקום, בשביל שתועיל המליחה. וכנ"ל.
יב) אחר השחיטה העוף חם ומשרד הבריאות מחייב להכניסו לתוך אמבטיה של מים קרים כדי שלא יתרבו חידקים. וברוב הבדצים נוהגים שהמים לא יהיו מתחת ל- 10 עד 8 מעלות כדי שהדם לא יוצמת מחמת הקור. וזה ע״פ הב״י (סי' סט ס"א) בשם המרדכי והראבי״ה שהמים מקשים הבשר וגורמים שהדם לא יצא. וכתב הב״י שזה דוקא במקומות הקרים ובזמן הקור הגדול.
יג) יש בדצי"ם ש"מקפידים" להפריד את העור לפני המליחה, אולם הפר"ח (סי' סט בקונ' אחרון) כ' שהמליחה לא מועילה בכה"ג.
יד) צרירות דם: בשחיטה רבנות מהדרין מהירות הליין הוא מגיע ל-120 עופות לדקה וא״א לבדוק צרירות דם. אך במהדרין יש משגיח שחותך כל צרירות דם, וזאת ע״פ הש״ע (סי' סז ס"ד).
טו) וכן במהדרין חותכים את קצה הגרון שנצרר בו דם מחמת השחיטה, ע״פ הרמ״א שם.
טז) וכן במהדרין חותכים את המשכו של הגרון, משום החוטין שיש בהם דם.
[1] א"ה. הגר"מ ברנדסרופר בשו"ת היכל הוראה ח"ג (עמ' צא) כ' שאורך המחט כיום היא כחצי ס"מ.
שארית בודקים על השולחן.
[2] א"ה. זה אחד השינויים שהגר"מ גרוס עשה בהכשר המשותף עם בד"צ ב"י. (ההבדלים הנוספים הם: ב'. שמקפיד שהשוחטים לא יגלחו זקנם, דא"כ הם פסולים לשחיטה דרוב מכונות הגילוח דינם כתער. ושמעתי מהרב אלחנן פרץ שמקפידים בעוד כמה דברים: ג'. שיש עוד שוחט בליין מה שמפחית את כמות העופות הנשחטים בדקה אצל כל שוחט ד'. שי מפקח נוסף שמסתובב כל הזמן ובודק סכינים. ה'. ששטיפת/ניפוץ המלח הם בצורה יותר טובה. ואמר לי שיש להם עוד כמה הידורים, אבל הזדרז להכנס לשיעורו).
מרן הראש"ל שליט"א בא לבקרו בשבוע שעבר.
ב"ה בתחילת השבוע התקבל עדכון כי חל שיפור והטבה משמעותית במצבו של הרב והרב משוחח עם הנוכחים עמו. אך עדיין הרב זקוק לתפילות לחזרתו לאיתנו הראשון כבתחילה.
כמו כן, הציבור מתבקש להתפלל גם עבור אחיו, ראש הישיבה, הרב אהרן בן חממה יונה מחפוד שליט"א.
לעדכונים על מצבו של הרב ניתן לחייג למספר *8416 שלוחה 2/1
kav.meorot.net
ב"ה בתחילת השבוע התקבל עדכון כי חל שיפור והטבה משמעותית במצבו של הרב והרב משוחח עם הנוכחים עמו. אך עדיין הרב זקוק לתפילות לחזרתו לאיתנו הראשון כבתחילה.
כמו כן, הציבור מתבקש להתפלל גם עבור אחיו, ראש הישיבה, הרב אהרן בן חממה יונה מחפוד שליט"א.
לעדכונים על מצבו של הרב ניתן לחייג למספר *8416 שלוחה 2/1
הודות לתפילות הרבים בארץ ובעולם: חל שיפור במצבו של הגאב"ד | הציבור נקרא להעתיר לרפואת אחיו ראש הישיבה שליט"א - אתר המאורות
עדכון על מצבו של הגאב"ד: לאור תפילות הרבים ובס"ד גדולה, חל שיפור והטבה משמעותית במצבו של מרן הגר"ש מחפוד. הרב משוחח עם הנוכחים עמו, אך עם זאת הציבור נקרא
kav.meorot.net
נערך לאחרונה:
שמו הוא הרב שלמה יוסף? כי ראיתי שכתוב בתפילות לרפואתו ששמו הוא הרב שלמה בן הרב יוסף וחממה יונה מחפוד.
איזה ישיבה יש לאחיו?
לא שמעתי שיש לו אח ת"ח בלתי היום.
ישיבת תורה ושלום בבני ברק
חבל שגם לו אין אתר, אני בטוח שהיו רצים לשאול אותו חחחח
יש לו פל' שזמין לציבור.
זה היה בדרך צחות שישאלו אותו על הקניות....
יש אשכול מיוחד.
תפילות - הגאון הרב בעדני שליט"א
לקיים בנו חכמי ישראל: הציבור מתבקש להעתיר בתפילה לרפואתו של זקן חברי מועצת חכמי התורה הגאון הרב שמעון בן חביבה בעדני. לרפואה שלמה בתושא"י
forum.moreshet-maran.com
נושאים דומים בפורום
