בספר הגן מובא בשם הרוקח שמי שאינו נכנס לבית הכנסת או מדבר בבית הכנסת נידון בצואה רותחת (ראה בהערה שם בשם השומר אמונים הטעם)
וכ"כ בחסד לאלפים ובכה"ח (ס' צ ס"ק עו) בשמו על אותם היושבים בעזרה נידונים וכו'.
על בדיוק דברו, על מי שמתפלל מחוץ לבית הכנסת או שרק יושב מחוץ לביה"כ ואינו מתפלל?
ומה הדין כשרוצה להתפלל בעזרה משום דוחק, או ישוב הדעת וכד'?
וכ"כ בחסד לאלפים ובכה"ח (ס' צ ס"ק עו) בשמו על אותם היושבים בעזרה נידונים וכו'.
על בדיוק דברו, על מי שמתפלל מחוץ לבית הכנסת או שרק יושב מחוץ לביה"כ ואינו מתפלל?
ומה הדין כשרוצה להתפלל בעזרה משום דוחק, או ישוב הדעת וכד'?