זו השאלה ששאלו את מרן הרשל"צ שליט"א
אנו גרים באופקים בדרום. ולפעמים מקבלים יבול שנקטף באופקים או מאזור (תפרח או מהמושבים שסביב לאופקים או נתיבות) ולא הופרשו בהם תרומות ומעשרות.
השאלה היא האם לברך על ההפרשה.
באור לציון (שביעית עמ' עט) פסק שאופקים ונתיבות הם ספק ארץ ישראל. ובעמ' פא' כתב שיפרישו מעשרות מספק בלא ברכה.
והגרש"ז רווח שליט"א בספריו שו"ת חלקת השדה (ח"ב סימן ד) שביתת הארץ (עמ' נ') וגבולות הארץ (עמ' קמח) ותבואת השדה (עמ' עח') פסק שדינם כארץ ישראל ודאי ויפרישו בברכה. והאריך בזה בהרבה מקורות היכן עובר גבול אר"י. וגם כתב (גבולות השדה עמ' קסה) שבבדיקות מדויקות גם לדעת האדמת קודש שהאורל"צ חשש לו, אופקים ונתיבות למעלה מהקו ונחשבת אר"י.
אמנם בשו"ת מעין אומר (ח"ה עמ' ה) שאל את מרן זיע"א האם באופקים יכולים להפריש מעשרות בברכה ומרן ענה לו –
לא בקי בזה ומכל מקום אם אין מנהג מבורר לברך יותר סביר שאין צריך לברך שאשקלון לדרום ואשקלון כדרום.
ואכן בחזון עובדיה תרומות ומעשרות לא מצאתי שמרן התייחס לגבול הדרומי.
ובילקוט יוסף שביעית (עמ' עד) הרב הביא דעות פסוקי זמנינו בגבול הדרומי, אך לא הבנתי מה ההכרעה.
ולכן נשאלת השאלה הלכה למעשה, האם לברך בערי צפון הנגב הנ"ל על הפרשת תרומות או להפריש בלא ברכה.
ומוצרף התשובה שמרן ענה
אך לא ברור לי מדוע הרב כתב שהשאלה אינה מוסברת
וכן לא הבנתי מה למעשה, יש לברך בערים אלו או לא?
לכבוד מרן רבינו הגאון הרב יצחק יוסף שליט"א
אנו גרים באופקים בדרום. ולפעמים מקבלים יבול שנקטף באופקים או מאזור (תפרח או מהמושבים שסביב לאופקים או נתיבות) ולא הופרשו בהם תרומות ומעשרות.
השאלה היא האם לברך על ההפרשה.
באור לציון (שביעית עמ' עט) פסק שאופקים ונתיבות הם ספק ארץ ישראל. ובעמ' פא' כתב שיפרישו מעשרות מספק בלא ברכה.
והגרש"ז רווח שליט"א בספריו שו"ת חלקת השדה (ח"ב סימן ד) שביתת הארץ (עמ' נ') וגבולות הארץ (עמ' קמח) ותבואת השדה (עמ' עח') פסק שדינם כארץ ישראל ודאי ויפרישו בברכה. והאריך בזה בהרבה מקורות היכן עובר גבול אר"י. וגם כתב (גבולות השדה עמ' קסה) שבבדיקות מדויקות גם לדעת האדמת קודש שהאורל"צ חשש לו, אופקים ונתיבות למעלה מהקו ונחשבת אר"י.
אמנם בשו"ת מעין אומר (ח"ה עמ' ה) שאל את מרן זיע"א האם באופקים יכולים להפריש מעשרות בברכה ומרן ענה לו –
לא בקי בזה ומכל מקום אם אין מנהג מבורר לברך יותר סביר שאין צריך לברך שאשקלון לדרום ואשקלון כדרום.
ואכן בחזון עובדיה תרומות ומעשרות לא מצאתי שמרן התייחס לגבול הדרומי.
ובילקוט יוסף שביעית (עמ' עד) הרב הביא דעות פסוקי זמנינו בגבול הדרומי, אך לא הבנתי מה ההכרעה.
ולכן נשאלת השאלה הלכה למעשה, האם לברך בערי צפון הנגב הנ"ל על הפרשת תרומות או להפריש בלא ברכה.
ומוצרף התשובה שמרן ענה
אך לא ברור לי מדוע הרב כתב שהשאלה אינה מוסברת
וכן לא הבנתי מה למעשה, יש לברך בערים אלו או לא?