• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

ספירת העומר בזמן הזה: מדאורייתא או מדרבנן

נ

נשיא מועצת רה"י

Member
ידוע הנידון הגדול בענין סה"ע בזה"ז האם היא מדאורייתא או מדרבנן

והנה. מורנו ורבנו שליט"א בילקוט יוסף ספירת העומר (עמ' נ - סה) דן בזה באריכות נפלאה כדרכו והביא כמה ראשונים לכאן וכמה ראשונים לכאן. מערכה לקראת מערכה

ורציתי לשאול:

א. האם ידוע לאי מי מחו"ר הפורום שליט"א על ספרים נוספים הדנים בזה בצורה של ליבון השיטות [ובעיקר אם יש עוד ראשונים שלא הוזכרו בי"י. אם שייך כזה דבר...] וזכרוני שראיתי קונטרס שלם שנתחבר רק על הענין הזה...

ב. כל דיון בענין זה. אפשר גם בפרטי.אני כותב על כך כעת תשובה...
 
ברוך הבא לנשיא המועצת הנכבד!
ישנו ספר בשם אור חדש, הכולל את שיטות הראשונים שלא הובאו בבית יוסף
אפשר לקבלו במייל: A0583234688@GMAIL.COM
כפי שפורסם בפורום זה באשכולות אחרות
(אין לי כל קשר לזה, וכמובן זה שמרן בב"י לא הביא שיטה מסויימת אין זה אומר שלא ראה אותה)
בהצלחה
 
יש"כ גדול לחו"ר הפורום שליט"א

תוך כדי לומדי ענין זה יש לי כמה נקודות בדברי מו"ר שליט"א בענין זה (שדן בו מרן שליט"א בילקוט יוסף ספירת העומר עמ' נ - סה). ואלו הן:

א. כתב מרן שליט"א בעמ' נא ד"ה וכ"ד התוס' תכ"ד וז"ל: וכ"כ בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס פראג סי' שא) כדברי התוס'. עכ"ל. ובעמ' נב ד"ה ודעת כתב וז"ל: וכן כתבו מהר"ם בתשובה (פראג סי' ש"א). עכ"ל. ולא זכיתי להבין. הן היינו הך. ואמאי מנה זאת רבנו שליט"א ב"פ. וצ"ע.

[וי"ל בדוחק. כי בעמ' נא התכוון רבנו שהמהר"ם מרוטנבורג כתב כת', ולא לעיקר שיטתו בענין. אכן עכ"פ יש להסיר שיטה אחת מהמנין. והבן]

ב. במנין השיטות (עמ' נט ד"ה ועכ"פ) כתב מו"ר שליט"א וז"ל: ועכ"פ נמצא שדעת רוה"פ דספיה"ע מדרבנן, ובהם: ... רש"י. עכ"ל. ולא זכיתי להבין היכן ס"ל לרש"י כן. וגם מו"ר שליט"א לא דן בדעת רש"י בענין זה. ואולי לא שמתי לב...

ואי כוונת מו"ר לדעת רש"י במנחות סו. שהביאו בריש דבריו (בעמ' נ ד"ה ויסוד ע"ש) זה קשה. כי הן לכאורה ברש"י שם לא נתבאר כלל שסה"ע בזה"ז דרבנן, כי רש"י שם בסה"כ פירש את דברי אמימר. והרי לדעת אמימר לית מאן דפליג דס"ל דרבנן, וכמו דקאמר בפירוש. וא"כ אין שום ראיה מרש"י שם האם סה"ע בזה"ז לא לפי אמימר היא מדרבנן או שלא. ולכאורה צ"ע

אודה מאוד לחו"ר הפורום שליט"א על כל משוב...
 
נשיא מועצת רהי אמר:
ב. במנין השיטות (עמ' נט ד"ה ועכ"פ) כתב מו"ר שליט"א וז"ל: ועכ"פ נמצא שדעת רוה"פ דספיה"ע מדרבנן, ובהם: ... רש"י. עכ"ל. ולא זכיתי להבין היכן ס"ל לרש"י כן. וגם מו"ר שליט"א לא דן בדעת רש"י בענין זה. ואולי לא שמתי לב...
לחץ כדי להרחיב...
וביותר קשה לשיטתו דרש"י פרשן ואינו פוסק.
 
פשוט אמר:
וביותר קשה לשיטתו דרש"י פרשן ואינו פוסק.
לחץ כדי להרחיב...
אה"נ

אני מסכים [רק אני עיקר עניני בזה היה שרש"י בכלל לא דיבר בענין זה האם סה"ע בזה"ז מדאורייתא או מדרבנן. וא"כ גם לו היה פוסק. הרי בכלל לא איירי בהא]

ואולי יש לומר. דלעולם אין בכאן ריעותא של פרשן ולא פוסק, כי אין זו פסיקה ממש, אלא הבנה בענין מהו: מדאורייתא או מדרבנן [והן אמת כי כל שזה כך, הרי יש נ"מ למעשה ממש, ואכ"מ. אך עכ"פ אין זה נידון בהלכה ממש וזיל בתר טעמא. הן כמדומה הטעם שרש"י פרשן ולא פוסק זה כי אמרינן שלא נתכוון לפסוק ההלכה. אך אם זה ענין של פירוש שפירש ומאליו יוצא שההלכה כך וכך, שמא בהא לא אמרינן הכי, כי הרי לפירוש כן נתכוון. וע']

ושמא חדא מתורצת בחברתה (היינו גם מה ששאלת שרש"י פרשן ואינו פוסק) כי לעולם לא התכוון רבנו אלא שיש משמעות בדברי רש"י שזה דרבנן וכו'. אכן זה קשה מאוד כי באמת לכאורה אין שום משמעות כזו ורש"י בסה"כ מפרש את דברי אמימר, ואמימר הא בלאו הכי ודאי לכ"ע ס"ל שזה לא מדאורייתא.

אגב. כל כמה שאנו דנים בכאן מצד פרשן ולא פוסק. הרי לכאורה יש לדון כן אף לעוד כמה וכמה מהראשונים שהביא מרן שליט"א (ושהובאו בכלל בעלמא) בענין זה. וכי כולהו ממש הוו פוסקים. וצריך בירור

ואולי רק לגבי רש"י יש לנו ממש כלל שהוא פרשן ולא פוסק. ואילו לגבי שאר הראשונים, אף כי אה"נ יתכן על אחד או חלק מהם גם כן, מ"מ אין לנו כלל חתוך על כך

​
 
נשיא מועצת רהי אמר:
לכבוד הרב @אליהו חיים יוסף שליט"א

יש"כ גדול על המאמר נפלא ביותר

האם כבודו כותב המאמר, כי יש לי כמה הערות עליו...

ואם לא... האם כבודו יכול לכתוב לי מי כותב המאמר (מייל שלו וכו')
לחץ כדי להרחיב...
המחבר הוא הרב עמנואל מולקנדוב, ת"ח חשוב חו"ב טובא, בעמח"ס תורת הקדמונים ג"ח אבל נקרא חדשן. יש דורשין... אבל אני דורשו לשבח.
 
הרב מולקנדוב - א.png
ולא זכיתי להבין:

א. מש"כ הרב שליט"א המחלוקת בראשונים היא שקולה. עכ"ל. בפשטות זהו פלא גדול. כי במנין השיטות כפי שעכ"פ יצא לי. הרי שיש כעשרים ושבעה ראשונים דס"ל שסה"ע בזה"ז מדרבנן. ואילו רק כתשעה ראשונים דס"ל שסה"ע בזה"ז מדרבנן. וא"כ הרי אין המחלוקת בראשונים שקולה. [ובאמת כי הרב שליט"א גופיה כ"כ בהערה ה שיש מעט יותר ראשונים דס"ל שהוא מדרבנן טען כנגד זה מ"מ בכה"ג חשיב מחלוקת שקולה דאין אנו סופרים ממש אחד כנגד אחד אלא אם יש רבים ממש מול מעטים. אכן. לבד מה שיש לדון שכן אנו סופרים אחד כנגד אחד. ואכ"מ. בעיקר יש לתמוה הרי זה יותר מפי שנים בכמות של הראשונים דס"ל מדרבנן. וגם לו נסיר כמה וכמה מינייהו בטענות שונות וכש"כ בהערה שם. הן מ"מ אכתי רוב מובהק ביותר הוי]. וצ"ע.

ב. מש"כ הרב שליט"א שדעת הגאונים שסה"ע בזה"ז מדאורייתא. לא זכיתי להבין. הרי הגאונים דאיירו בהאי ענינא הוו שנים: רב האי גאון (שהובא ברבנו ירוחם נתיב ה ח"ד). ואיהו כתב דווקא שסה"ע בזה"ז מדרבנן. ורב אחאי גאון (שאלתות אמור קיז). שדעתו אינה ברורה כלל דס"ל שסה"ע בזה"ז מדאורייתא. כי אפשר והיא מדרבנן. וכש"כ מו"ר מרן שליט"א בילקוט יוסף סה"ע (עמ' סד ד"ה ומ"ש) ע"ש. וא"כ: או ששני הגאונים הללו ס"ל שסה"ע בזה"ז מדרבנן. או שגאון אחד ודאי ס"ל כן. וגאון אחד לא ברורה דעתו. או שגאון אחד ס"ל דמדרבנן וגאון אחד ס"ל דמדאורייתא. אכן. מה שיהא עכ"פ לכאורה אין זה נכון שדעת הגאונים שסה"ע בזה"ז מדאורייתא. ואף אדרבה ואדרבה בפשוטו ההפך הגמור הוא הנכון. וצ"ע.
​
ג. מש"כ הרב שליט"א שדעת הרי"ף שסה"ע בזה"ז מדאורייתא. לא זכיתי להבין. דהן אמת שכ"כ הבית הלוי (שו"ת א לט) וכן הנצי"ב במרומי שדה בשני מקומות (ר"ה כח: סוכה מז.) - כפי שציין מו"ר מרן שליט"א בילקוט יוסף סה"ע (עמ' נז ד"ה והנה. וכתב שם: [וגם בחזו"ע על הלכות יום טוב עמוד ריג, רלח, וכן ביבי"א (ח"ט או"ח סי' קה אות ב) העתיק כן בדעת הרי"ף]. עכ"ל. וכוונתו לכאורה שלא דן בכך מרן בצורה מיוחדת. אלא כ"כ בפשיטות כפי שכתבו האחרונים האלה). אמנם. אין מוכרח כן כלל וכלל. וכפי שכבר כתב שם מו"ר מרן שליט"א. ויש לי בזה אריכות דברים. ואכ"מ. ואם כן היאך כתב בפשיטות ברורה שדעת הרי"ף שסה"ע בזה"ז מדאורייתא. וקצ"ע

[ואינו צ"ע כ"כ. כי שמא אה"נ כתב כפי שכתבו האחרונים ובכללם מרנא ורבנא זיע"א. אמנם עכ"פ הן כל הענין שם זה לגבי סה"ע בבין השמשות וכו' כפי שיעוין שם. ושמא אף מרן לא היה נוקט כן עד כדי כך. כי היאך שיהא דעת הרי"ף אינה ברורה כלל וכלל]

ובעיקר דעת הרי"ף בענין זה יש מה להרחיב. ואכ"מ. (היינו. ואין זה פשוט כלל שאכן דעתו שסה"ע בזה"ז מדאורייתא. ולכאורה נראה ביותר ההפך...)
 
אליהו חיים יוסף אמר:
אם כבודו באמת רוצה תשובות - תשלח לו למייל (הנ"ל), ואח"כ תעלה את תשובותיו ותשובותיך לפורום.
לחץ כדי להרחיב...
אה"נ

רק הרב @פשוט שליט"א [שהוא אם יורשה לי מגלם בדמותו את הביטוי לא פשוט להיות פשוט...] כתב לי: אדרבא. אז אמרתי אכתוב השאלות גם בכאן...

(ובכך רציתי להרוויח גם מו"מ עם הרב @פשוט ועם שאר חו"ר הפורום שליט"א בהאי ענינא. מעבר להיות הנידון כשאלות על מאמרו של הרב מולקנדוב שליט"א... ולכן כתבתי זאת כאן... וכמובן לא חלילה בשביל להראות שיש שאלות עליו... אני מאוד מאוד מעריכו...)

אגב. יש"כ גדול על כל המו"מ והענין בדברי... ושכמ"ה...
 

נושאים דומים בפורום

NKC
תיקון חצות-ספירת העומר
תגובות
3
צפיות
206
פשוט
פ
יוסף דהן
אכילת עוגה קודם ספירת העומר
תגובות
8
צפיות
221
שלום 2111
ש
ב
חוברת טריוויה על ספירת העומר
תגובות
3
צפיות
352
בנימין לוריא
ב
א
איך יספור ספירת העומר אדם שמתפלל ערבית בפלג ?
תגובות
4
צפיות
209
בנימין לוריא
ב
ל
ספירת העומר בתפילת ערבית בשקיעה
תגובות
12
צפיות
405
בנימין לוריא
ב
חזור
חלק עליון