• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

אדוננו בר יוחאי - לכבוד התנא האלוקי

אושרי רביב

Well-known member
שלום רב לאוהבי תורתך
הסתפקתי, על אודות אם מבטאים את המשפט "הוא ימליץ טוב בעדנו, אדוננו בר יוחאי" בהברה חסידית (...נייני), שלכאורה זה נשמע לשיטתנו כאמירת הוי"ה ב"ה, האם מותר לשיר כך לדידן?
 
נערך לאחרונה:
שלום רב לאוהבי תורתך
הסתפקתי, על אודות אם מבטאים את המשפט "הוא ימליץ טוב בעדנו, אדוננו בר יוחאי" בהבהרה חסידית (...נייני), שלכאורה זה נשמע לשיטתנו כאמירת הוי"ה ב"ה, האם מותר לשיר כך לדידן?
ממה נפשך, אם משובש לגמרי [שבשתא כיון דעל על,, (כבתרא כ"א ע"א)], אזי אומר אדויינייני, ואין בזה בעיה כי מוסיף שם את היודין הנוספין... [וגם לפי מבטא האשכנזים אומרים שם השם בקמץ, ולא כמנהג הספרדים, ומשא"כ באדויינייני זה בפתח, כנודע.
ואם ספרדי למה יאמר אדוייניניי...?
אלא אי איכא לאסתפוקי הוא דמספקינן בכוי שהוא ספק חיה ספק בהמה (שגם מצד הבהמות והחיות הם לא משייכים אותו אליהם... ודו"ק).
וע"ז יאות להליץ דברי המשנה במסכת נזיר (פ"ה מ"ז) "הרואה את הכוי ואמר הריני נזיר"... דהרואה וכו', יזיר עצמו...וכו'.... וק"ל.
 
ממה נפשך, אם משובש לגמרי [שבשתא כיון דעל על,, (כבתרא כ"א ע"א)], אזי אומר אדויינייני
ואם אומר אדונייני? לשיטתנו יהיה בעיה? אני לא מדבר השקפה אם זה ראוי להתשכנז, הרי מרן הרב יצחק אמר שזה מרגשי נחיתות... אלא שזו מציאות חיה וקיימת בחתונות, והשאלה שנשאלה האם זה מותר או לא
 
ויֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא אֶל בֵּית עַבְדְּכֶם (בראשית יט, ב) ושם זה שם חול מלשון אדונים, ובכל זאת מנהגינו לאומרו בדיוק כמו שם ה' (על זה קאי התשובה ביבי"א על ר' בחיי)
וגם כאן כוונתו לאדון ולא לשם ה'
 
ויֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא אֶל בֵּית עַבְדְּכֶם (בראשית יט, ב) ושם זה שם חול מלשון אדונים, ובכל זאת מנהגינו לאומרו בדיוק כמו שם ה' (על זה קאי התשובה ביבי"א על ר' בחיי)
וגם כאן כוונתו לאדון ולא לשם ה'
מחילה מכבוד הרב קורסיה
אני זוכר (לא זוכר היכן) שיש מחלוקת בפסוק הזה, האם הכוונה מלשון אדונים, או מלשון ה', שאומר "הנה נא ה' (לשון בקשה מהקב"ה), סורו נא אל בית עבדכם (פונה אליהם)"
 
הגמרא בשבועות (לה ע"ב) וכן נפסק הרמב"ם (יסודי התורה פ"ו, ט) שכל השמות האמורים באברהם הם קודש אף זה שנאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך. ואילו השמות האמורים בלוט הם חול חוץ מזה שנאמר ויאמר אליהם אל נא אדני.

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) - כל אדני שנאמר באברהם קודש, ושנאמר בלוט חול.

שכל טוב (ע פסוק ב') - אדני. לשון חול הוא, כלומר אדון שלי, והכרת אותותיו שהנו"ן פתוחה ואינה נקמצת, כגון אימרי בני גבורי דברי ודומיהן.

אבן עזרא בראשית - הנה נא אדוני רבותי, לשון חול. רד"ק - אדני - בפתח לשון חול וכן מוכח מרש"י ורמב"ן

אמנם לקמן בפסוק י"ח ויאמר לוט אליהם אל נא אדני, בזה יש מחלוקת. שדעת הגמ' הנ"ל שהוא קודש. אך במדרש שכל טוב - אל נא אדוני. בקשה מכם רבות, ואף על פי שהנו"ן נקמצת לשון חול הוא, אלא דרך האתנחתא וסוף פסוק להקמיץ אותותם. וכן דעת האבן עזרא, רד"ק (היתה לו גרסת אחרת באונקלוס).

ובמדרש הגדול בראשית איתא כמו הגמ' - תנו רבנן כל השמות האמורות באברהם קדש וכל השמות האמורות בלוט חול. חוץ מזה אל נא אדני, מי שיש בידו להמית ולהחיות, זה הקדוש ברוך הוא. וכן הוא דעת האנקלוס, תרגום יונתן, רש"י ועוד.

וביב"א ח"ו (ס' יא אות ד) דן במנהגינו שלא מבדילים בין קמץ לפתח. והביא שר' בחיי (ריש פרשת וירא) אע"פ שכתב שיש הפרש גדול בין קמץ לפתח כהפרש שיש בין אור לחשך ובין קדש לחול. זה דווקא במשמעות המילה כפי שהאריך בזה ר' בחיי. אך בצורת המבטא אין הבדל כ"כ שכתב - ואף על פי שנראה שהקמ"ץ והפת"ח הכל דבר אחד ותנועה אחת, אין הדבר כן, אלא שיש הפרש ביניהן במבטא, שהרי תנועת הקמ"ץ גבוהה ועליונה, ותנועת הפת"ח למטה ממנה. (ואכן מי ששמע מזקני הפרסיים יכול לשמוע הבדל קטן בין קמץ לפתח).

ואפשר לומר גם כאן, שאף אם זה נחשב לשם ה' אין בו חשש, כיוון שהוא מתכוון לחול.
 
הסתפקתי, על אודות אם מבטאים את המשפט "הוא ימליץ טוב בעדנו, אדוננו בר יוחאי" בהבהרה חסידית (...נייני), שלכאורה זה נשמע לשיטתנו כאמירת הוי"ה ב"ה, האם מותר לשיר כך לדידן?
אם אפילו על שם הוי"ה עצמו שיוצא מהמילים "אביי הוה" מרן זצ"ל ביבי"א ח"ח סי' י"א כתב להקל בזה, נראה בוודאי שבמילה "אדוננו" גם אם נשמע בתוכה שם אדנות, לכאורה לא יהיה בעיה שכן אינו מתכוון לכך (והוא גם רק כינוי).
 
אותה השאלה אפשר לשאול על השירים לכבוד התנא האלוקי משמע כביכול אומר האדם ששר הנא הוא אלוהי
??????..
אני באמת לא מבין למה הם אומרים את זה ככה (אלוקי בפתח) גם לפי מנהגם בביטוי
התשובה פשוטה, זה בא לרמוז לנו שעשו מרשב''י ול''ג בעומר אלילות.

ודרך אגב, קראתי פעם מאמר של רב חסיד בנזר התורה שהעלה שם שהמבטא שלהם משובש והביא כל מיני השערות יפות להסביר שהולדת השיבוש היתה מהשפעת שפת הלע''ז שהיו נוהגים במדינות מסויימות. ובאמת שהמבטא שלהם ממש נורא, שמעתי פעם קריאה בתורה שאמר החזן שקץ תשקצייני [במקום שקץ תשקצנו] ה''י. והקשה ביותר הוא שכיום שהם חיים בא''י והם יודעים לדבר בצורה נכונה, אך כשמגיעים לתפלה משבשים את לשונם, וא''כ קשה להבין היאך הם יוצאים יד''ח בברכות ותפלה ומגילה וכו', דבשלמה אם לא היו יכולים לבטאות אחרת י''ל שיוצאים כך יד''ח כי זה הוא דיבורם ויש לזה ראיות כידוע, אך כאשר יודעים לבטאות נכון ומשבשים בכונה, לכאורה אין להם על מה שיסמוכו.
ובאמת שאנו הספרדים קל לנו לומר כן עליהם אך האמת היא שמי שרוצה למתוח עליהם ביקורת צריך שיהיה לו שלימות בלבו שאם היה נולד חסיד היה משנה את מבטאו למבטא ספרדי נגד כל החברה בה הוא חי. בזאת נבחן.
 
נערך לאחרונה:
גם אם יאמר אדונייני הרי לא מזכיר רק שם ה' אלא מוסיף נייני ובזה ודאי אין בעיה כי לא סיים התיבה במילת הוי"ה.

ואגב, ראיה יש להברה שלנו הספרדים מפיוט קדמון שאומרים קודם ברכת המזון
צור משלו אכלנו ברכו אמוני
שבענו והותרנו כדבר הוי-"ה

ואם תמצי לומר הדוינוי כהברת האשכנזים צורת החריזה אבדה
 
שלום רב לאוהבי תורתך
הסתפקתי, על אודות אם מבטאים את המשפט "הוא ימליץ טוב בעדנו, אדוננו בר יוחאי" בהבהרה חסידית (...נייני), שלכאורה זה נשמע לשיטתנו כאמירת הוי"ה ב"ה, האם מותר לשיר כך לדידן?
ואולי מכאן ראיה לנוסח החסידים והליטאים שאינם עושים ניקוד צירה בפתח/קמץ...... :LOL:
 
חזור
חלק עליון