• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

השומע מתפלל שמברך על ההלל בראש חודש • דברי מו"ר שליט"א אמש בשיעורו השבועי

ניסן נתיב

Well-known member
אמש בשיעור השבועי הזכיר מו"ר שליט"א את עניין המחלוקת הידועה בעניין השומע אָחֵר הנוהג לברך על ההלל האם יענה.
ומיד נזכרתי כי בשבת האחרונה ראיתי בירחון "אור תורה" (מכתבים למערכת מכתב קנ"ו) מילתא דתמיהה, דברי הרב אלישיב משה הכהן, מישיבת "כסא רחמים", בו ראה להביא ראיה מדברי מו"ר לדברי הפוסקים שדעתם נוטה אחרת. ותמהתי.
אולם בשיעור האחרון שמעתי שהתייחס מו"ר לנושא הנזכר, אך לא הבנתי אם מחמת שראה הדברים קודם השיעור אם לאו. כי סו"ס לא השיב על דברי הה"כ שם.
וכמה מהאברכים אצלנו כבר שאלוני לאמר, אך לא ידעתי השב. אם מישהו יוכל להסביר לי בדברי מו"ר שליט"א אם ענה. ואם לא אשמח אם אחד מהרבנים הנמנים על באי הפורום ישיבני דבר.
תודה רבה!

כבר ראיתי שדנו בנושא זה מהפן ההלכתי כאן בפורום. אך זו אינה שאלתי.

ללא שם (1).png
 
נערך לאחרונה:
אמש בשיעור השבועי הזכיר מו"ר שליט"א את עניין המחלוקת הידועה בעניין השומע אָחֵר הנוהג לברך על ההלל האם יענה.
ומיד נזכרתי כי בשבת האחרונה ראיתי בירחון "אור תורה" (מכתבים למערכת מכתב קנ"ו) מילתא דתמיהה, דברי הרב אלישיב משה הכהן, מישיבת "כסא רחמים", בו ראה להביא ראיה מדברי מו"ר לדברי הפוסקים שדעתם נוטה אחרת. ותמהתי.
אולם בשיעור האחרון שמעתי שהתייחס מו"ר לנושא הנזכר, אך לא הבנתי אם מחמת שראה הדברים קודם השיעור אם לאו. כי סו"ס לא השיב על דברי הה"כ שם.
וכמה מהאברכים אצלנו כבר שאלוני לאמר, אך לא ידעתי השב. אם מישהו יוכל להסביר לי בדברי מו"ר שליט"א אם ענה. ואם לא אשמח אם אחד מהרבנים הנמנים על באי הפורום ישיבני דבר.
תודה רבה!

כבר ראיתי שדנו בנושא זה מהפן ההלכתי. אך זו אינה שאלתי.

הצג קובץ מצורף 22258
מה זה הלשון הזו שכתבו בירחון או"ת "כה דיבר האיש הראש"ל.." לענ"ד זה לא לשון ראויה לדבר כך על גדול הדור.
מישהו מצא ביטוי כזה בפוסקים?

ולעצם הנדון, אין כלל ראיה וק"ו לא ראיה 'אלימתא' משם, החילוק פשוט וברור, הלל בר"ח זה מנהג שנהגו אותו, משא"כ בסוכות דעת כמה ראשונים כן לברך.

וה"ה שיש לדון לענין ברכת חתנים שלא בבית החתן, לספרדי שנמצא בבית של אשכנזי, האם רשאי לענות אמן או לברך ברכה אע"פ שאינו ביתו של החתן.
 
נערך לאחרונה:
למה?
הזכירו בכבוד ובדרך יפה אולי לא בתארים נורמלים (מו"ר, מר וכד') אבל עדיין בסדר גמור ולא כמו מחלקת המרביצי שדיברו מה שאמרו
ואת מרן גדול הדורות רבינו זצוק"ל הזכירו גם בכבוד גדול ובתארים ראויים
די מה אתם רוצים???
 
מה זה הלשון הזו שכתבו בירחון או"ת "כה דיבר האיש הראש"ל.." לענ"ד זה לשון חצופה לדבר כך על גדול הדור. (האם למורו ורבו הוא ג"כ היה כותב כך?!)
מישהו מצא ביטוי כזה בפוסקים?

ולעצם הנדון, אין כלל ראיה וק"ו לא ראיה 'אלימתא' משם, החילוק פשוט וברור, הלל בר"ח זה מנהג שנהגו אותו, משא"כ בסוכות דעת כמה ראשונים כן לברך.

וה"ה שיש לדון לענין ברכת חתנים שלא בבית החתן, לספרדי שנמצא בבית של אשכנזי, האם רשאי לענות אמן או לברך ברכה אע"פ שאינו ביתו של החתן.
צריך לדעת דבר אחד פשוט
כשם שמי שאין לו ידע ברפואה אינו מוסמך להביע דעה על תרופה מסויימת אם היא מועילה או לא
כך מי שאין לו בקיאות בלשונות הפוסקים ורבותינו הקדמונים (בעיקר הספרדים) אינו יכול להביע דעה כלל בענין
וכבר כתב ע"ז מרן זצוק"ל על מה שתפסו אותו על הלשון "לא נגע ולא פגע", ודי בזה למבין.
 
כך מי שאין לו בקיאות בלשונות הפוסקים ורבותינו הקדמונים (בעיקר הספרדים) אינו יכול להביע דעה כלל בענין
וכבר כתב ע"ז מרן זצוק"ל על מה שתפסו אותו על הלשון "לא נגע ולא פגע", ודי בזה למבין.
אין לך ידיעה על חברי הפורום ומי הם, ולכן אתה ג"כ לא יכול להביע דעה בזה מי בקי בפוסקים ומי לא.
ולעצם הנדון, כתבתי שלענ"ד זה לשון לא ראויה לכתוב כך על גדול הדור, וביקשתי שמי שיש לו מקור בפוסקים לביטוי זה, שיביא.
 
מה זה הלשון הזו שכתבו בירחון או"ת "כה דיבר האיש הראש"ל.." לענ"ד זה לא לשון ראויה לדבר כך על גדול הדור.
מישהו מצא ביטוי כזה בפוסקים?
לעצם הנדון, כתבתי שלענ"ד זה לשון לא ראויה לכתוב כך על גדול הדור, וביקשתי שמי שיש לו מקור בפוסקים לביטוי זה, שיביא.
צריך חיפוש נרחב בתוכנת "אוצר החכמה", מ"מ מרפרוף קל ראיתי שמובא רבות בספרי הגאון רבי חיים פלאג'י​
 
לעצם הנדון, אין כלל ראיה וק"ו לא ראיה 'אלימתא' משם, החילוק פשוט וברור, הלל בר"ח זה מנהג שנהגו אותו, משא"כ בסוכות דעת כמה ראשונים כן לברך.​
לא זכיתי להבין, מה זאת אומרת "הלל בר"ח זה מנהג שנהגו אותו"? הרי זו דעת הרי"ף והרא"ש, אלא שמרן פסק כדעת הרמב"ם משום שכן המנהג בארץ ישראל. ולכאורה ה"ה גם גבי ברכת הסוכה דדעת הרי"ף והרמב"ם לברך, אלא שמרן פסק כדעת הרא"ש משום שכן המנהג. וכ"ז מבואר במכתב הנזכר.​
 
נערך לאחרונה:
וה"ה שיש לדון לענין ברכת חתנים שלא בבית החתן, לספרדי שנמצא בבית של אשכנזי, האם רשאי לענות אמן או לברך ברכה אע"פ שאינו ביתו של החתן.​
גבי זה, כתב מו"ר שליט"א (בספרו "שובע שמחות"), שלא. ומ"מ אזיל בזה לשיטתיה דדעת מרן הש"ע שאין לברך אלא בבית החתן, וכן צריך לנהוג היום.
אולם משא"כ אליבא דהגר"מ מאזוז שאפשר לברך אף שלא בבית החתן ובדעת מרן אין הכרע (כן הראוני שכתב בהערה בשו"ת בית נאמן ח"א חאה"ע סי' ג'), ודאי שאפשר לענות אמן. ובפרט שכן דעתו גבי הלל בר"ח וכיו"ב.​
 
מה זה הלשון הזו שכתבו בירחון או"ת "כה דיבר האיש הראש"ל.." לענ"ד זה לא לשון ראויה לדבר כך על גדול הדור.
מישהו מצא ביטוי כזה בפוסקים?

ולעצם הנדון, אין כלל ראיה וק"ו לא ראיה 'אלימתא' משם, החילוק פשוט וברור, הלל בר"ח זה מנהג שנהגו אותו, משא"כ בסוכות דעת כמה ראשונים כן לברך.

וה"ה שיש לדון לענין ברכת חתנים שלא בבית החתן, לספרדי שנמצא בבית של אשכנזי, האם רשאי לענות אמן או לברך ברכה אע"פ שאינו ביתו של החתן.
"והאיש משה וגו"
 
כבר ראיתי שדנו בנושא זה מהפן ההלכתי כאן בפורום. אך זו אינה שאלתי.

ללא שם (1).png
מישהו יכול לעלות כאן את המקום המדוייק שמרן שליט"א ישב את מרן זצ"ל כפי שמובא שם
 
אמש בשיעור השבועי הזכיר מו"ר שליט"א את עניין המחלוקת הידועה בעניין השומע אָחֵר הנוהג לברך על ההלל האם יענה.
ומיד נזכרתי כי בשבת האחרונה ראיתי בירחון "אור תורה" (מכתבים למערכת מכתב קנ"ו) מילתא דתמיהה, דברי הרב אלישיב משה הכהן, מישיבת "כסא רחמים", בו ראה להביא ראיה מדברי מו"ר לדברי הפוסקים שדעתם נוטה אחרת. ותמהתי.
אולם בשיעור האחרון שמעתי שהתייחס מו"ר לנושא הנזכר, אך לא הבנתי אם מחמת שראה הדברים קודם השיעור אם לאו. כי סו"ס לא השיב על דברי הה"כ שם.
וכמה מהאברכים אצלנו כבר שאלוני לאמר, אך לא ידעתי השב. אם מישהו יוכל להסביר לי בדברי מו"ר שליט"א אם ענה. ואם לא אשמח אם אחד מהרבנים הנמנים על באי הפורום ישיבני דבר.
תודה רבה!

כבר ראיתי שדנו בנושא זה מהפן ההלכתי כאן בפורום. אך זו אינה שאלתי.

הצג קובץ מצורף 22258
ל"נ ול"פ.
פשוט, התם זו דעת הרי"ף והרמב"ם, שני עמודי הוראה, והיה למרן לפסוק לברך, ורק לענין הברכה חשש מרן לסב"ל ולא לעניית אמן. (כיו"ב אין עושים ס"ס לברך אבל עושים עניית אמן).

וכאן דעת הרמב"ם שאין לברך.
 
חזור
חלק עליון