• שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

להגיד בשבת לשון "נסיעה" לדבר מצווה

בנימין לוריא

Administrator
חבר צוות
בילקוט יוסף שבת כרך ב' סימן ש"ז (סעיף א') סעיף ט' כתב:
1685821218711.png
וכן כתב שם בסעיף כ"א:
1685821125101.png
והיינו שמותר לומר לחבירו בשבת לשון נסיעה כשזה לדבר מצווה.
והנה בשיעור השבועי (מוצ"ש בהעלותך תשפ"ג) משמע מדברי הרב שגם אם זה לדבר מצווה אז יהיה מותר לומר לשון הליכה, אבל בכל אופן יהיה אסור לומר לשון נסיעה.
וא"כ מה שאמר: "דברים של מצווה מותר לדבר, אני מחר אלך לתת שיעור בקהילה היהודית בלונדון, זה כן יכול להגיד, אבל אסע ללונדון אסע לתל אביב אסע לבני ברק, לשון של נסיעה, לא יהיה דיבורך של שבת כדיבורך של חול". משמע שלדבר מצווה יהיה מותר בכלל לדבר על זה בשבת (ולהגיד לשון הליכה), אבל בכל אופן משמע שאין לומר לשון נסיעה.
 
יתכן שבשיעור רצה להחמיר יותר, אבל מעיקר הדין כדעת המתירים.
וכמש"כ בחזו"ע (שבת ו' עמ' ס'):
1732747322510.png
1732747363151.png
והיינו שיש אוסרים ויש מתירים.
ואמנם בחזו"ע הביא בסתם את דעת האוסרים ורק סיים שיש מתירים, אולם במקורות הביא רק את צד המתירים, וכן הוא צד מסתבר.
 
יתכן שבשיעור רצה להחמיר יותר, אבל מעיקר הדין כדעת המתירים.
וכמש"כ בחזו"ע (שבת ו' עמ' ס'):
הצג קובץ מצורף 28334
הצג קובץ מצורף 28335
והיינו שיש אוסרים ויש מתירים.
ואמנם בחזו"ע הביא בסתם את דעת האוסרים ורק סיים שיש מתירים, אולם במקורות הביא רק את צד המתירים, וכן הוא צד מסתבר.
עיין קצות דרכיו. ודו"ק.
 
הספר לא אצלי. בהשאלה אצל מישהו אחר.
תסתכל לגבי כתיבת חזון עובדיה, ותלמד מה שכתב שם לגבי אופן הכתיבה, בהערות והסעיפים וההבדל ביניהם. בהצלחה!
לכשיהיה הספר בידך כדאי שתכתוב כאן, למען יעמוד ימים רבים וכן יהיה בהישג יד מי שאין באמתחתו הספר.
 
בילקוט יוסף שבת כרך ב' סימן ש"ז (סעיף א') סעיף ט' כתב:
הצג קובץ מצורף 9623
וכן כתב שם בסעיף כ"א:
הצג קובץ מצורף 9622
והיינו שמותר לומר לחבירו בשבת לשון נסיעה כשזה לדבר מצווה.
והנה בשיעור השבועי (מוצ"ש בהעלותך תשפ"ג) משמע מדברי הרב שגם אם זה לדבר מצווה אז יהיה מותר לומר לשון הליכה, אבל בכל אופן יהיה אסור לומר לשון נסיעה.
וא"כ מה שאמר: "דברים של מצווה מותר לדבר, אני מחר אלך לתת שיעור בקהילה היהודית בלונדון, זה כן יכול להגיד, אבל אסע ללונדון אסע לתל אביב אסע לבני ברק, לשון של נסיעה, לא יהיה דיבורך של שבת כדיבורך של חול". משמע שלדבר מצווה יהיה מותר בכלל לדבר על זה בשבת (ולהגיד לשון הליכה), אבל בכל אופן משמע שאין לומר לשון נסיעה.
לא שמעתי את הדברים, אבל ממה שציטטת פשוט שהכוונה
אבל אסע ללונדון אסע לתל אביב אסע לבני ברק
היינו שלא בתוספת לדבר מצווה, ומה שנקט ברישא לאו רבותא אלא מכח שקיעותו בתורה, ונקוט סיפא בידך
 


כתוב את תגובתך
חזור
חלק עליון