מים שחקו אבנים דרבי עקיבא
שמעתי בשם הגאון מוילנא (אאל"ט) שמה שאמרו שהלומד 5 שנים ולא ראה סימן ברכה וכו', זה באדם רגיל, אבל "העיקש יצליח".
חוץ מהסיפורים והתובנות וכו' כדאי להדגיש את הדרך להגיע לעקביות על ידי חלוקה פשוטה לגורמים קטנים של המטרה גם אם על פניו לא נחשב לדוג' לכוון בברכה אחת ביום, לא להפסיד יום בלי דקה בלימוד (תחשבו על חזרה מיום טיול ארוך כשמגיע למיטה...) ואז אופס נזכר שהוא לא למד כלום היום אם הוא ייקח על עצמו משהו שישאר לנצח ולא יהיה קשה לשמר את זה זה יהיה קבוע ופשוט יצליח וישמר את ההשגים.
פותח הדיון
פותח הדיון
טהרת הבית
Member
אם מישהו יכול להעלות את זה אשמח!!
יצחק משען
Well-known member
רוב החוברת באידיש וסגנון קבוע [שלימדו אותנו הרבה מגדולי הדורות ומונה 20 או 30 שמות, ובסוף כל סיפור כותב שאמנם לא שייך לחקות נאכמען אבל רצון ה' הייליגע שניקח מהסיפור מה שאפשר וכו'] ואיני מאמין שזה עולה לאיזה אתר כי הרב הנ"ל קיצוני מאוד נגד הטעכנאלאגיאע
אספר סיפור אחד משם שמי ששמע אותו לא האמין
היה בטבריא ר' מוטל שאשתו היתה חולנית כל ימיה, והיה נשוא אליה משנת תרפ ועד שנת תש"כ 40 שנה, והיא רצתה שיהיה שפיגעל [ראי] על הארון בסלון מול איפה שהיה יושב ר' מוטל ולומד, ואחרי פטירתה סילק ר' מוטל את השפיגעל משם
אחרי פטירתה אחד הנכדים הראה לר' מוטל תמונה שלו עם אחד מגדולי הדור, ור' מוטל הצביע בתמימות על עצמו בתמונה ואמר מי זה הצדיק הזה הוא נראה אדם גדול. הנכד התפלא ואמר לו זיידע זה אתה! ור' מוטל ביטל את האמירה שאם כן זה לא אדם גדול וכו'
ולמפרע התברר שכל הארבעים שנה שהוא למד מול השפיגעל הוא לא ראה בו את עצמו, כי איך יתכן שהוא לא ידע איך הוא נראה?
והאריך שם לספר עוד סיפורים מרתיתים [או מרטיטים] על עבודת ה' של ר' מוטל הזה וצריך לראות איך משיגים החוברת.
