• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

מדוע לא נקבע גבול מצרים - כוש ע"י מכת כינים וברד

גרינפלד

Well-known member
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
במדרש רבה פרשה י׳ סי׳ ב׳, המכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצריים גרם להם שיעשו שלום ביניהם, כיצד היה מחלוקת בין בני כוש ובין בני המצריים, המצריים אומרים עד כאן תחומנו והכושים אומרים ע״כ תחומנו כיון שבאו הצפרדעים עשו שלום ביניהם, הגבול שהיו נכנסות לתוכו הדבר ידוע שאין השדה שלו שנאמר את כל גבולך, גבולך ולא של אחרים. וכן אמרו שם גם במכת ארבה, (פרשת בא פרשה י״ג סי׳ ד׳) הנני מביא מחר ארבה בגבולך, ולא בגבול בני חם, וע״ז נאמר "כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו" וגו׳, שבמכת הארבה הכירו עד היכן גבול מצרים. והקשה בספר זרע שמשון, מדוע לא הוכיחו גם מכת כינים ומכת ברד.
ויש ליישב דרק במכות אלו נאמר "גבולך", שנצטמצמה המכה רק בתוך גבול מצרים, אבל בשאר המכות אמנם עיקר המכה היתה למצרים, אבל היה אפשר שיתפשט כפי דרך הטבע גם למקומות הסמוכים כגון כוש.​
 
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
במדרש רבה פרשה י׳ סי׳ ב׳, המכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצריים גרם להם שיעשו שלום ביניהם, כיצד היה מחלוקת בין בני כוש ובין בני המצריים, המצריים אומרים עד כאן תחומנו והכושים אומרים ע״כ תחומנו כיון שבאו הצפרדעים עשו שלום ביניהם, הגבול שהיו נכנסות לתוכו הדבר ידוע שאין השדה שלו שנאמר את כל גבולך, גבולך ולא של אחרים. וכן אמרו שם גם במכת ארבה, (פרשת בא פרשה י״ג סי׳ ד׳) הנני מביא מחר ארבה בגבולך, ולא בגבול בני חם, וע״ז נאמר "כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו" וגו׳, שבמכת הארבה הכירו עד היכן גבול מצרים. והקשה בספר זרע שמשון, מדוע לא הוכיחו גם מכת כינים ומכת ברד.
ויש ליישב דרק במכות אלו נאמר "גבולך", שנצטמצמה המכה רק בתוך גבול מצרים, אבל בשאר המכות אמנם עיקר המכה היתה למצרים, אבל היה אפשר שיתפשט כפי דרך הטבע גם למקומות הסמוכים כגון כוש.​
מתוך העלון לשבת:
ז, כז. הנה אנכי נוגף כל גבולך בצפרדעים. ובמדרש:
שהיתה מריבה בין מצרים לכוש על הגבול, היכן בדיוק
עובר הגבול, וכעת בצפרדע הקב''ה התריע שיתמלא כל
הגבול בצפרדעים והנה כשזה קרה הוכר הגבול בין
מצרים לכוש לרעת מצרים, ע''כ המדרש. אותו מדרש
בדיוק יש גם במכת ארבה שגם שם כתוב ארבה בגבולך,
וכתוב שם במדרש שזה היה בדיוק על הגבול להוכיח
למצרים שהגבול שרבו עליו שייך ל'כוש'. ויש להבין למה
צריך פעמיים להראות דבר שכבר הוכרע בצפרדע? וי''ל
ע''פ ב''ב נו. שיש צמח שקוראים לו חצב, והוא מיוחד
מאוד בזה שהשורשים שלו חודרים בדיוק ישר עד למטה
ומשמש לסימון גבולות, ובו יהושע סימן את גבולות
השבטים ע''כ. והנה אחר מכת צפרדע שמו את ה'חצב'
הזה להראות הגבול בין כוש למצרים כפי שהתברר ע"י
הצפרדע, כי גדר בלבד לא תועיל שהרי אפשר להזיזה
בלילה, משא''כ צמח א''א להוציא ולהשרישו בין לילה.
אבל לאחר זמן הגיעה מכת ברד שהשחית את כל
הצומח, כולל את החצב שסימן את הגבול, לכן הוצרכו
שוב לראות איפה עובר הגבול ואת זה ניתן היה לראות
במכת ארבה. ולפי''ז מובן מה שדוד המלך אומר
בתהלים קה' וישבר עץ גבולם, דהיינו החצב.
 
נערך לאחרונה:
ז, כז. הנה אנכי נוגף כל גבולך בצפרדעים. ובמדרש:
שהיתה מריבה בין מצרים לכוש על הגבול, היכן בדיוק
עובר הגבול, וכעת בצפרדע הקב''ה התריע שיתמלא כל
הגבול בצפרדעים והנה כשזה קרה הוכר הגבול בין
מצרים לכוש לרעת מצרים, ע''כ המדרש. אותו מדרש
בדיוק יש גם במכת ארבה שגם שם כתוב ארבה בגבולך,
וכתוב שם במדרש שזה היה בדיוק על הגבול להוכיח
למצרים שהגבול שרבו עליו שייך ל'כוש'. ויש להבין למה
צריך פעמיים להראות דבר שכבר הוכרע בצפרדע? וי''ל
ע''פ ב''ב נו. שיש צמח שקוראים לו חצב, והוא מיוחד
מאוד בזה שהשורשים שלו חודרים בדיוק ישר עד למטה
ומשמש לסימון גבולות, ובו יהושע סימן את גבולות
השבטים ע''כ. והנה אחר מכת צפרדע שמו את ה'חצב'
הזה להראות הגבול בין כוש למצרים כפי שהתברר ע"י
הצפרדע, כי גדר בלבד לא תועיל שהרי אפשר להזיזה
בלילה, משא''כ צמח א''א להוציא ולהשרישו בין לילה.
אבל לאחר זמן הגיעה מכת ברד שהשחית את כל
הצומח, כולל את החצב שסימן את הגבול, לכן הוצרכו
שוב לראות איפה עובר הגבול ואת זה ניתן היה לראות
במכת ארבה. ולפי''ז מובן מה שדוד המלך אומר
בתהלים שבר ברד עץ גבולם, דהיינו החצב.
יישר כוח, וכעי"ז כתב הרב מטשיבין.
 
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
במדרש רבה פרשה י׳ סי׳ ב׳, המכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצריים גרם להם שיעשו שלום ביניהם, כיצד היה מחלוקת בין בני כוש ובין בני המצריים, המצריים אומרים עד כאן תחומנו והכושים אומרים ע״כ תחומנו כיון שבאו הצפרדעים עשו שלום ביניהם, הגבול שהיו נכנסות לתוכו הדבר ידוע שאין השדה שלו שנאמר את כל גבולך, גבולך ולא של אחרים. וכן אמרו שם גם במכת ארבה, (פרשת בא פרשה י״ג סי׳ ד׳) הנני מביא מחר ארבה בגבולך, ולא בגבול בני חם, וע״ז נאמר "כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו" וגו׳, שבמכת הארבה הכירו עד היכן גבול מצרים. והקשה בספר זרע שמשון, מדוע לא הוכיחו גם מכת כינים ומכת ברד.
ויש ליישב דרק במכות אלו נאמר "גבולך", שנצטמצמה המכה רק בתוך גבול מצרים, אבל בשאר המכות אמנם עיקר המכה היתה למצרים, אבל היה אפשר שיתפשט כפי דרך הטבע גם למקומות הסמוכים כגון כוש.​
וי"ל:
1737581967560.png
 
נערך לאחרונה:
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נוגף את כל גבולך בצפרדעים (ז כז)

במדרש רבה פרשה י' סי' ב', המכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצריים גרם להם שיעשו שלום ביניהם, כיצד, היה מחלוקת בין בני כוש ובין בני המצריים, המצריים אומרים עד כאן תחומנו והכושים אומרים עד כאן תחומנו, כיון שבאו הצפרדעים עשו שלום ביניהם, הגבול שהיו נכנסות לתוכו הדבר ידוע שאין השדה שלו שנאמר את כל גבולך, גבולך ולא של אחרים. וכן אמרו שם גם במכת ארבה, (פרשת בא פרשה י"ג סי' ד') הנני מביא מחר ארבה בגבולך, ולא בגבול בני חם, וע"ז נאמר "כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו" וגו', שבמכת הארבה הכירו עד היכן גבול מצרים. והקשה בספר זרע שמשון, מדוע לא הוכיחו גם מכת כינים ומכת ברד.

ויש ליישב דרק במכות אלו נאמר "גבולך", שנצטמצמה המכה רק בתוך גבול מצרים, אבל בשאר המכות אמנם עיקר המכה היתה למצרים, אבל היה אפשר שיתפשט כפי דרך הטבע גם למקומות הסמוכים כגון כוש.
◆ ◆ ◆

בספר אמרות ה'
לרבי משה ליטש רוזנבוים זצ"ל דיין דפרשבורג, כתב לפרש לאיזה צורך גילה הקב"ה הגבול שבין ארץ מצרים לארץ כוש, אלא כיון דעתיד להיות איסור לשוב מצרימה, וא"כ צריכים להכיר היטב עד היכן הוא גבול מצרים שיש איסור לגור שם, ומהיכן הוא גבול כוש, שמותר. ויש לדון דאי"ז תלוי בגבולי מצרים האמתיים שהיו בזמן יציאת מצרים, אלא בשלטון מצרים וכוש באותה העת שחוזר לשם, כמו לגבי האיסור אל תצר את מואב וגו' שהדין הוא שעמון ומואב טהרו בסיחון ואין בזה איסור לקיחת ארצם מידם, הכא נמי על ידי כיבוש של כוש נפקע מיניה שם ארץ מצרים לגבי איסור שיבה, וא"כ אין נפק"מ לידע גבולי מצרים האמתיים, דתלוי בכיבוש בפועל. אמנם היראים בסי' ש"ט כתב דגם לאחר שסנחריב בלבל את כל האומות מ"מ אסור לשוב למצרים, דאינו תלוי ב"מצרים" אלא ב"דרך מצרים", עי"ש, ולפי"ז באמת תלוי בגבולי מצרים שהיו באותה שעה, ועי'.

עוד היה מקום לומר דנפק"מ בידיעת גבול מצרים וכוש, מצד ארץ כוש, דקי"ל בסוכה לו. שאתרוג הכושי כשר, ודוקא כשגדל בכוש ולא כשגדל במקום אחר ונדמה לכושי, וכן כשר רק לבני כוש. א"כ נפק"מ לידע היכן הוא ארץ כוש דאתרוג הכושי כשר שם. אך באמת זה אינו, דהא אתרוג הכושי כשר גם בבבל משום שהם סמוכים לכוש כמבואר בסוגיא שם, ואמנם אכתי י"ל דלענין מקום הגידול בעינן אתרוג הגדל בכוש ממש, אכן מ"מ נראה דאינו תלוי בגבול מצרים וכוש בדיני ממונות אלא בטבע הארץ, ופשוט.​
 
בספר אמרות ה' לרבי משה ליטש רוזנבוים זצ"ל דיין דפרשבורג, כתב לפרש לאיזה צורך גילה הקב"ה הגבול שבין ארץ מצרים לארץ כוש, אלא כיון דעתיד להיות איסור לשוב מצרימה, וא"כ צריכים להכיר היטב עד היכן הוא גבול מצרים שיש איסור לגור שם, ומהיכן הוא גבול כוש, שמותר. ויש לדון דאי"ז תלוי בגבולי מצרים האמתיים שהיו בזמן יציאת מצרים, אלא בשלטון מצרים וכוש באותה העת שחוזר לשם, כמו לגבי האיסור אל תצר את מואב וגו' שהדין הוא שעמון ומואב טהרו בסיחון ואין בזה איסור לקיחת ארצם מידם, הכא נמי על ידי כיבוש של כוש נפקע מיניה שם ארץ מצרים לגבי איסור שיבה, וא"כ אין נפק"מ לידע גבולי מצרים האמתיים, דתלוי בכיבוש בפועל. אמנם היראים בסי' ש"ט כתב דגם לאחר שסנחריב בלבל את כל האומות מ"מ אסור לשוב למצרים, דאינו תלוי ב"מצרים" אלא ב"דרך מצרים", עי"ש, ולפי"ז באמת תלוי בגבולי מצרים שהיו באותה שעה, ועי'.​
והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
ובספר שבות יעקב (לרבי חיים אבולעפיה זצ"ל) קידושין סי' ג' הביא בשם ספר שמע שלמה, שאע"פ שנאמר "כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם לכם יהיה", מ"מ מצרים אינה בכלל זה משום דאסור לשוב מצרימה, ובשבות יעקב שם נחלק עליו וכתב דזה ליתא, שגם מצרים אם כבשה מלך ישראל על פי בית דין יש לה דין א"י, כמו שכתב הרמב"ם (מלכים פ"ה ה"ו) "כל הארצות שכובשין ישראל במלך על פי בית דין, הרי זה כבוש רבים והרי היא כארץ ישראל שכבש יהושע לכל דבר", ולא הזהירה התורה אלא עודה ביד גוים, עכ"ד. וכעי"ז כתב בספרו עץ החיים סו"פ בהר.

ולכאורה היה נראה דזה תלוי בהנ"ל, דאם האיסור תלוי בארץ של מצרים, א"כ כשכבשו ישראל והוי ארץ ישראל שוב אין זה מצרים, ואף כשכבשו אומות אחרות מועיל כמו עמון ומואב טהרו בסיחון, אך אם מה שהמצרים הלכו משם ובאו אומה אחרת אינו מועיל משום דהדרך עצמה נאסרה, א"כ לכאורה לא יועיל גם כיבוש של ישראל.

אך מדברי השבות יעקב נראה דס"ל דכיבוש של בני ישראל עדיפא, דכיון שנעשה א"י, אין שייך בו האיסור לשוב מצרימה, וצ"ע.​
 

הודעות אחרונות

חזור
חלק עליון