• לחכמי ורבני הפורום הע"י,

    בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר.

    כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים.

    הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות).

    אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

    ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל.

    חזקו ואמצו!

מדוע לא נקבע גבול מצרים - כוש ע"י מכת כינים וברד

גרינפלד

Well-known member
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
במדרש רבה פרשה י׳ סי׳ ב׳, המכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצריים גרם להם שיעשו שלום ביניהם, כיצד היה מחלוקת בין בני כוש ובין בני המצריים, המצריים אומרים עד כאן תחומנו והכושים אומרים ע״כ תחומנו כיון שבאו הצפרדעים עשו שלום ביניהם, הגבול שהיו נכנסות לתוכו הדבר ידוע שאין השדה שלו שנאמר את כל גבולך, גבולך ולא של אחרים. וכן אמרו שם גם במכת ארבה, (פרשת בא פרשה י״ג סי׳ ד׳) הנני מביא מחר ארבה בגבולך, ולא בגבול בני חם, וע״ז נאמר "כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו" וגו׳, שבמכת הארבה הכירו עד היכן גבול מצרים. והקשה בספר זרע שמשון, מדוע לא הוכיחו גם מכת כינים ומכת ברד.
ויש ליישב דרק במכות אלו נאמר "גבולך", שנצטמצמה המכה רק בתוך גבול מצרים, אבל בשאר המכות אמנם עיקר המכה היתה למצרים, אבל היה אפשר שיתפשט כפי דרך הטבע גם למקומות הסמוכים כגון כוש.​
 
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
במדרש רבה פרשה י׳ סי׳ ב׳, המכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצריים גרם להם שיעשו שלום ביניהם, כיצד היה מחלוקת בין בני כוש ובין בני המצריים, המצריים אומרים עד כאן תחומנו והכושים אומרים ע״כ תחומנו כיון שבאו הצפרדעים עשו שלום ביניהם, הגבול שהיו נכנסות לתוכו הדבר ידוע שאין השדה שלו שנאמר את כל גבולך, גבולך ולא של אחרים. וכן אמרו שם גם במכת ארבה, (פרשת בא פרשה י״ג סי׳ ד׳) הנני מביא מחר ארבה בגבולך, ולא בגבול בני חם, וע״ז נאמר "כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו" וגו׳, שבמכת הארבה הכירו עד היכן גבול מצרים. והקשה בספר זרע שמשון, מדוע לא הוכיחו גם מכת כינים ומכת ברד.
ויש ליישב דרק במכות אלו נאמר "גבולך", שנצטמצמה המכה רק בתוך גבול מצרים, אבל בשאר המכות אמנם עיקר המכה היתה למצרים, אבל היה אפשר שיתפשט כפי דרך הטבע גם למקומות הסמוכים כגון כוש.​
מתוך העלון לשבת:
ז, כז. הנה אנכי נוגף כל גבולך בצפרדעים. ובמדרש:
שהיתה מריבה בין מצרים לכוש על הגבול, היכן בדיוק
עובר הגבול, וכעת בצפרדע הקב''ה התריע שיתמלא כל
הגבול בצפרדעים והנה כשזה קרה הוכר הגבול בין
מצרים לכוש לרעת מצרים, ע''כ המדרש. אותו מדרש
בדיוק יש גם במכת ארבה שגם שם כתוב ארבה בגבולך,
וכתוב שם במדרש שזה היה בדיוק על הגבול להוכיח
למצרים שהגבול שרבו עליו שייך ל'כוש'. ויש להבין למה
צריך פעמיים להראות דבר שכבר הוכרע בצפרדע? וי''ל
ע''פ ב''ב נו. שיש צמח שקוראים לו חצב, והוא מיוחד
מאוד בזה שהשורשים שלו חודרים בדיוק ישר עד למטה
ומשמש לסימון גבולות, ובו יהושע סימן את גבולות
השבטים ע''כ. והנה אחר מכת צפרדע שמו את ה'חצב'
הזה להראות הגבול בין כוש למצרים כפי שהתברר ע"י
הצפרדע, כי גדר בלבד לא תועיל שהרי אפשר להזיזה
בלילה, משא''כ צמח א''א להוציא ולהשרישו בין לילה.
אבל לאחר זמן הגיעה מכת ברד שהשחית את כל
הצומח, כולל את החצב שסימן את הגבול, לכן הוצרכו
שוב לראות איפה עובר הגבול ואת זה ניתן היה לראות
במכת ארבה. ולפי''ז מובן מה שדוד המלך אומר
בתהלים קה' וישבר עץ גבולם, דהיינו החצב.
 
נערך לאחרונה:
ז, כז. הנה אנכי נוגף כל גבולך בצפרדעים. ובמדרש:
שהיתה מריבה בין מצרים לכוש על הגבול, היכן בדיוק
עובר הגבול, וכעת בצפרדע הקב''ה התריע שיתמלא כל
הגבול בצפרדעים והנה כשזה קרה הוכר הגבול בין
מצרים לכוש לרעת מצרים, ע''כ המדרש. אותו מדרש
בדיוק יש גם במכת ארבה שגם שם כתוב ארבה בגבולך,
וכתוב שם במדרש שזה היה בדיוק על הגבול להוכיח
למצרים שהגבול שרבו עליו שייך ל'כוש'. ויש להבין למה
צריך פעמיים להראות דבר שכבר הוכרע בצפרדע? וי''ל
ע''פ ב''ב נו. שיש צמח שקוראים לו חצב, והוא מיוחד
מאוד בזה שהשורשים שלו חודרים בדיוק ישר עד למטה
ומשמש לסימון גבולות, ובו יהושע סימן את גבולות
השבטים ע''כ. והנה אחר מכת צפרדע שמו את ה'חצב'
הזה להראות הגבול בין כוש למצרים כפי שהתברר ע"י
הצפרדע, כי גדר בלבד לא תועיל שהרי אפשר להזיזה
בלילה, משא''כ צמח א''א להוציא ולהשרישו בין לילה.
אבל לאחר זמן הגיעה מכת ברד שהשחית את כל
הצומח, כולל את החצב שסימן את הגבול, לכן הוצרכו
שוב לראות איפה עובר הגבול ואת זה ניתן היה לראות
במכת ארבה. ולפי''ז מובן מה שדוד המלך אומר
בתהלים שבר ברד עץ גבולם, דהיינו החצב.
יישר כוח, וכעי"ז כתב הרב מטשיבין.
 
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
במדרש רבה פרשה י׳ סי׳ ב׳, המכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצריים גרם להם שיעשו שלום ביניהם, כיצד היה מחלוקת בין בני כוש ובין בני המצריים, המצריים אומרים עד כאן תחומנו והכושים אומרים ע״כ תחומנו כיון שבאו הצפרדעים עשו שלום ביניהם, הגבול שהיו נכנסות לתוכו הדבר ידוע שאין השדה שלו שנאמר את כל גבולך, גבולך ולא של אחרים. וכן אמרו שם גם במכת ארבה, (פרשת בא פרשה י״ג סי׳ ד׳) הנני מביא מחר ארבה בגבולך, ולא בגבול בני חם, וע״ז נאמר "כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו" וגו׳, שבמכת הארבה הכירו עד היכן גבול מצרים. והקשה בספר זרע שמשון, מדוע לא הוכיחו גם מכת כינים ומכת ברד.
ויש ליישב דרק במכות אלו נאמר "גבולך", שנצטמצמה המכה רק בתוך גבול מצרים, אבל בשאר המכות אמנם עיקר המכה היתה למצרים, אבל היה אפשר שיתפשט כפי דרך הטבע גם למקומות הסמוכים כגון כוש.​
וי"ל:
1737581967560.png
 
נערך לאחרונה:
חזור
חלק עליון