• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

מדוע נצרך הפסוק "רבוע יהיה המזבח"?

גרינפלד

Well-known member
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב רבוע יהיה המזבח (כז א)

הקשה בהעמק דבר למה לי קרא ד״רבוע יהיה המזבח", הא כיון דכתיב חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב, ממילא הוי ליה רבוע. וכן קשה לקמן בפרשת תצוה לגבי מזבח הזהב.

והנה בזבחים סב. איתא דמדת ארכו ומדת רחבו ומדת גובהו של המזבח אינם מעכבים, ובראבי״ה סי׳ אלף וק״מ בתשובת בעל הרוקח שם מבואר דגם במזבח של משה אין מעכב אם הוסיפו על המדות, אלא דמ״מ למצוה בעינן חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו כדכתיב בקרא [ועי״ש דלכתחילה אין להקריב אם המזבח אינו כמדתו, ואם הקריבו עליו אין הקרבנות פסולים, והוי כמו סמיכה שאינה מעכבת. ולולי דבריו היה מקום לומר דהוי דין לכתחילה רק במצות עשית הכלים, אבל מצד הקרבת הקרבן אין זה דיעבד, דכיון שהוקרב על מזבח כשר אין בזה חסרון].
ולפי זה ניחא היטב, דשפיר איצטריך קרא דמ״מ אם הוסיף על מדות המזבח, אינו רשאי אלא להוסיף על האורך והרוחב בשוה, משום דאית ביה דין "רבוע".
וגם במזבח הזהב מיושב, לפי מש״כ במנ״ח במצוה ק״ג אות א׳ דגם במזבח הזהב מדת ארכו ורחבו אינם מעכבים.​
 
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב רבוע יהיה המזבח (כז א)

הקשה בהעמק דבר למה לי קרא ד״רבוע יהיה המזבח", הא כיון דכתיב חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב, ממילא הוי ליה רבוע. וכן קשה לקמן בפרשת תצוה לגבי מזבח הזהב.

והנה בזבחים סב. איתא דמדת ארכו ומדת רחבו ומדת גובהו של המזבח אינם מעכבים, ובראבי״ה סי׳ אלף וק״מ בתשובת בעל הרוקח שם מבואר דגם במזבח של משה אין מעכב אם הוסיפו על המדות, אלא דמ״מ למצוה בעינן חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו כדכתיב בקרא [ועי״ש דלכתחילה אין להקריב אם המזבח אינו כמדתו, ואם הקריבו עליו אין הקרבנות פסולים, והוי כמו סמיכה שאינה מעכבת. ולולי דבריו היה מקום לומר דהוי דין לכתחילה רק במצות עשית הכלים, אבל מצד הקרבת הקרבן אין זה דיעבד, דכיון שהוקרב על מזבח כשר אין בזה חסרון].
ולפי זה ניחא היטב, דשפיר איצטריך קרא דמ״מ אם הוסיף על מדות המזבח, אינו רשאי אלא להוסיף על האורך והרוחב בשוה, משום דאית ביה דין "רבוע".
וגם במזבח הזהב מיושב, לפי מש״כ במנ״ח במצוה ק״ג אות א׳ דגם במזבח הזהב מדת ארכו ורחבו אינם מעכבים.​
עין תוס' חולין יח וסוכה מט שהביא פלוגתא האם בטפח או בכזית נפסל מדין ריבוע וא''כ יש נפק''מ שאפילו אם יש שיעור אבל יש פגימה
 
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב רבוע יהיה המזבח (כז א)

הקשה בהעמק דבר למה לי קרא ד״רבוע יהיה המזבח", הא כיון דכתיב חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב, ממילא הוי ליה רבוע. וכן קשה לקמן בפרשת תצוה לגבי מזבח הזהב.

והנה בזבחים סב. איתא דמדת ארכו ומדת רחבו ומדת גובהו של המזבח אינם מעכבים, ובראבי״ה סי׳ אלף וק״מ בתשובת בעל הרוקח שם מבואר דגם במזבח של משה אין מעכב אם הוסיפו על המדות, אלא דמ״מ למצוה בעינן חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו כדכתיב בקרא [ועי״ש דלכתחילה אין להקריב אם המזבח אינו כמדתו, ואם הקריבו עליו אין הקרבנות פסולים, והוי כמו סמיכה שאינה מעכבת. ולולי דבריו היה מקום לומר דהוי דין לכתחילה רק במצות עשית הכלים, אבל מצד הקרבת הקרבן אין זה דיעבד, דכיון שהוקרב על מזבח כשר אין בזה חסרון].
ולפי זה ניחא היטב, דשפיר איצטריך קרא דמ״מ אם הוסיף על מדות המזבח, אינו רשאי אלא להוסיף על האורך והרוחב בשוה, משום דאית ביה דין "רבוע".
וגם במזבח הזהב מיושב, לפי מש״כ במנ״ח במצוה ק״ג אות א׳ דגם במזבח הזהב מדת ארכו ורחבו אינם מעכבים.​
שמעתי פעם בשם הגאון [בעל היסורים] רבי חיים סולובייצ'יק [הצעיר, בנו של ר' יצחק זאב מירושלים] שהקשה את הקושיא הזו, ותירץ שישנם שני דינים : א' חמש על חמש, וב' רבוע.

זה נשמע קצת בדיחה על חשבון ה'שני דינים' הבריסקאיים המיתולוגי.

אבל האמת היא שכוונת הדברים היא כמו הרב הגאון בעל מגדלות מרקחים, או שהכוונה יותר פשוטה שהאמות של הכלים הרי יש להם מנעד ארוך מדאורייתא, של אמת חמש ואמת שש, [בגמרא בתחילת עירובין דנו הארוכה מה השיעור, וכתב בערוך השולחן שהכל מדרבנן אבל מה"ת שתיהן אמות] ומצד זה היה אפשר לעשות חמש על חמש בלתי רבוע, ועל זה בא דין 'רבוע', ופשוט.
 
חזור
חלק עליון