• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

מגילה בעשרה בפורים המשולש

וכך הבינו כל האחרונים כאן, שלא כתבו שהם 'חולקים' על השו"ע, אלא כתבו את הפסק שלהם 'בדעת' השו"ע, וכפי שיראה המעיין בדבריהם.
כבר ענה לך חכם אבי:
אף אחד לא פירש כך בדעת מרן.
ולא יעזור שתדגיש מילים ותנסה להיות למדן
אולי החולקים הבינו כדברינו בשלחן ערוך. לא חשבת על זה.
ומ"מ לא על זה עומד הכל, וגם לו יהי ספק, אחר הצירופים, ואחר שכך נהגו והנהיגו [גם אם לא כולם, כמעט ואין מנהג מוסכם וזה לא המדד. ולשיטתך יש לבטל את כל המנהגים בנקל ע"פ המאמר הפותח שציינת לו. ואכמ"ל. ורק דוגמא קטנה למ"ש במאמר הלז, שהביא את הרב חוג הארץ בשתיקה, שלא מצא שום טעם ומקור לברך, וביבי"א השיב עליו כ"כ בטוב טעם ודעת, הפלא ופלא. אבל הוא מביא אותו בשתיקה, ואת אלה שציטטו אותו. אטו רבותא למיחשב גברי?!], יש לצרף גם את כלל הרדב"ז.

על שאר דבריך, ראה מה שהאריך בעין יצחק במקורות להלכה הנזכרת, ומשם תשובה מוצאת.

וכנזכר שאין צורך להאריך איתך ולהגיע לעמק השווה, כי זה לא יקרה. אתה לא באת לשאול, וגם לא באת לקבל תשובה, והבהרת את זה לעיל באופן שאינו משתמע לב' פנים. וחבל על ביטול ביהמ"ד.
 
אולי החולקים הבינו כדברינו בשלחן ערוך. לא חשבת על זה
אכן לא חשבתי על זה כיון שאם היה כן - היו כותבים שכך דעת מרן, ולא כתבו...
ומ"מ לא על זה עומד הכל
על זה עומד הכל. כיון שכללו של הרדב"ז ללא דעת מרן לא נפסק להלכה!
גם לו יהי ספק, אחר הצירופים
אין צירופים וספק ספקא בברכות, לידיעתך.
אחר שכך נהגו והנהיגו
חלק מהפוסקים הנהיגו וחלק לא הנהיגו. זה נקרא בלשון אמיתית 'מחלוקת הפוסקים'. זה בשום אופן לא נקרא 'מנהג', כדי שנאמר 'סב"ל במקום מנהג לא אמרינן'.

גם אם לא כולם, כמעט ואין מנהג מוסכם וזה לא המדד
תלמד קצת. לא יזיק לך. לכתוב משפט כזה חלול, מראה על בורות ורדידות ממש.
ולשיטתך יש לבטל את כל המנהגים בנקל ע"פ המאמר הפותח שציינת לו. ואכמ"ל
כנ"ל. חוסר ידיעה גמור במנהגי ישראל, ומתי אמרינן במקום מנהג לא אמרינן סב"ל. לא כבוד למרן ולפורום תשובות כאלו.

וכנזכר שאין צורך להאריך איתך ולהגיע לעמק השווה, כי זה לא יקרה. אתה לא באת לשאול, וגם לא באת לקבל תשובה, והבהרת את זה לעיל באופן שאינו משתמע לב' פנים. וחבל על ביטול ביהמ"ד.
הרי כל תשובותיך הם בסגנון כזה, שאין בהם שום הכרח, אלא נסיון להצדיק בכח את מי שמקשים עליו, ואז לומר 'הנה ענינו לכם ולא קיבלתם'.
 
כן לא חשבתי על זה כיון שאם היה כן - היו כותבים שכך דעת מרן, ולא כתבו...
ומי כתב שדעת מרן להפך?
לא כבוד למרן ולפורום תשובות כאלו.
אם השאלות לא שאלות, גם התשובות לא תשובות. אם לא שאלת למה שתקבל את התשובה.
תלמד קצת. לא יזיק לך.
מה למדת בינתיים חוץ מלהעתיק השגות על מרן.
 
אף אחד. כמו שכתבתי לעיל כמה פעמים. מרן 'בשו"ע' לא גילה דעתו בענין זה כלל.
בב"י מפורש שדעתו לאיסורא.
כבר ענה לך חכם אבי:




הצג קובץ מצורף 31255
וע"פ היבי"א שציטטתי לעיל ניתן להבין את ההסתברות הכא, אחר שיש כמה ספקות וכו'. וכאן היה מתבקש שבש"ע יכתוב מפורש מהו שלא בזמנה, כמו שפירש הר"ן שהביא בבית יוסף, ולאור הפוסקים שהביא ביבי"א פשוט שלא פשוט לומר שהיה פשוט בעיני מרן שאין צורך לכתוב דין זה להדיא, ובכל זאת חמק עבר מזה. א"ו דמחוורתא כדשנינן.
ונראה שביבי"א כיוון לכך במילים קצרות: ולא כתב הדין דשלא בזמנה אינה אלא בעשרה, כגון שחל ט"ו אדר בשבת, שבני כרכים מקדימים לערב שבת, א"ו דס"ל כמש"כ די"ד חשיב שפיר בזמנה, והקורא בביתו לנשים שפיר מצי לברוכי
 
בספר נרות אהרן [לר' אברהם פראג] לפני כ100 שנה כתב כדעת הרב עובדיה בזה בדעת מרן
1741084381880.png


אולם הגר"ח ברלין שם השיבו שהם סברות 'חלושות וקלושות'!

1741084429276.png
 
אולם הגר"ח ברלין שם השיבו שהם סברות 'חלושות וקלושות'!
הוא הכליל וכתב שלא נמצא שום חולק על הר"ן, וגם סיים שא"א לחלוק על הר"ן והפר"ח.
אבל אחר שביאר ביביע אומר התמונה השלימה, ובודאי שיש חולקים על הר"ן, ודאי שזה לא נקרא "לחלוק על הר"ן והפר"ח", אחר שיש סימוכין דקשוט לברך.
עליך נאמר ירד להציל ולא להציל. תלמד את תשובת היביע אומר בעיון, ואל תצטט שתי שורות מאיזה ספר שמצאת באוצר החכמה ותעשה מזה כותרות כמו של פוליטיקאי.
 
ובודאי שיש חולקים על הר"ן,
אדרבה תכתוב לנו מתוך היבי"א מי הם החולקים על הר"ן שלא ראה אותם הגר"ח ברלין?
תלמד את תשובת היביע אומר בעיון, ואל תצטט שתי שורות מאיזה ספר שמצאת באוצר החכמה ותעשה מזה כותרות כמו של פוליטיקאי.
תמשיך להשמיץ. כנראה אתה חושב שרק כך יקבלו את דבריך הנרפים.

אסתירה בלגינא קיש קיש קריא...
 
ובודאי שיש חולקים על הר"ן
אדרבה תכתוב לנו מתוך היבי"א מי הם החולקים על הר"ן שלא ראה אותם הגר"ח ברלין?
אני אעזור לך.
פשוט אין.
יש 6 ראשונים 'מפורשים' שי"ד זה לא בזמנה לבני ט"ו והם העיטור, הרז"ה, הרא"ש, הרשב"א, הריטב"א והר"ן.
ואין אף אחד 'מפורש' שכתב לא כך, מלבד דיוק מהרמב"ם, שאותו ראה הרב חיים ברלין וכתב עליו 'סברות חלושות וקלושות'.
 

קבצים מצורפים

  • 1741092660538.png
    1741092660538.png
    32.2 KB · צפיות: 5
אני אעזור לך.
פשוט אין.
יש 6 ראשונים 'מפורשים' שי"ד זה לא בזמנה לבני ט"ו והם העיטור, הרז"ה, הרא"ש, הרשב"א, הריטב"א והר"ן.
ואין אף אחד 'מפורש' שכתב לא כך, מלבד דיוק מהרמב"ם, שאותו ראה הרב חיים ברלין וכתב עליו 'סברות חלושות וקלושות'.
שו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן מו
וכן מוכח בשו"ת תמים דעים (סי' ק"פ) בשם ס' העתים, שכ', ופירוש זמנה י"ד לכולי עלמא וט"ו למוקפין, ושלא בזמנה י"א וי"ב וי"ג, ואף על פי ששנינו מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג, לאו דכל הני יומי זמנה נינהו, אלא הני יומי תקנתא דתקינו רבנן, ושמעינן להאי מילתא מדקא אמרינן (מגילה ה רע"א) אבל שמחה אינה נוהגת אלא בזמנה, אלמא דזמנה י"ד וט"ו נינהו. ע"ש. אלמא דמוקפים שמקדימים וקוראים בע"ש חשיב שפיר זמנה, ולא משכח שלא בזמנה אלא בי"א וי"ב וי"ג. וכן מוכח בראבי"ה (מגילה סי' תקס). ע"ש. וכ"כ ההשלמה: דהאידנא ליכא שלא בזמנה אלא במפרש והיוצא בשיירה, (והובא בהגהת הרב המו"ל חי' הרשב"א מגילה הנד"מ עמוד מה). וכן המאירי מגילה שם כתב כפרש"י, והוסיף, ובזה"ז כגון המפרש לים והיוצא בשיירה. ע"ש. וכן מוכח להדיא ממ"ש הרמב"ם (פ"א מה' מגילה ה"ז): וכל אלו שמקדימים וקוראים קודם י"ד אין קוראין אותה בפחות מעשרה. אלמא דמוקפין שמקדימין לקרות ביום י"ד עצמו גם היחיד רשאי לקרותה, כיון שהוא זמן קריאה לכל העולם. וכן הוכיח במישור האור שמח בחי' לרמב"ם שם, והביא ראיה לזה מהירושלמי (פ"ק דמגילה ה"ג), א"ר יהודה כל שאמרו ידחה ממקומו ובלבד בעשרה, והא אנן חמיין רבנן דקראי אפי' ביחיד, א"ר אסי כל שאמרו ידחה ליום הכניסה ובלבד בעשרה. ופי' דברי המקשן, דחזינן למוקפין כשחל בשבת מקדימין וקוראים ביחיד בע"ש, דאילו י"ד בשבת אמרינן בירוש' שם דלא אפשר ע"פ החשבון. ומשני דדוקא המקדימין ליום הכניסה חשיב שלא בזמנה, וזהו שדקדק רבינו בלשונו וכל המקדימין וקורין קודם י"ד, הא בני מוקפין שמקדימין וקוראין בי"ד עצמו קוראין ביחיד, כיון שהכל יוצאים בי"ד דזמן קריאה לכל הוא. עכת"ד. וכן הוכיח במישור הגאון החזון איש (סי' קנה אות ב) מדברי הרמב"ם הנ"ל. ע"ש.

ועוד מהפוסקים האחרונים.

צריך לדעת ללמוד ראשונים, לא תמיד האכילו אותך עם כף לפה [וזה מצוי לרוב אם פעם עסקת בהלכה באמת ולא רק העתקת הדבקת השגות כמו שאתה עושה כאן], אבל מוכח להדיא מהנ"ל דפשיטא להו דחשיב בזמנה.
ובל נשכח שזה חוץ מחבל נביאים הסוברים שגם מגילה שלא בזמנה לא מעכב שיהיו עשרה. וכ"ש בפורים משולש.
 
נערך לאחרונה:
צריך לדעת ללמוד ראשונים
חבל שהגר"ח ברלין לא ידע ללמוד ראשונים.
הוא אומר שהדיוק שכתבו כמה אחרונים, שעליו כתב הרב עובדיה הנ"ל שכך מוכח 'להדיא' מדברי הרמב"ם - כותב עליו שזה סברא קלושה וחלושה, ולא עומדת כנגד ראשונים 'מפורשים' שכתבו לא כך.
כל הנ"ל הם 'דיוקים', מדוע לא כתבו 'גם' כרכים בי"ד. יכול להיות על זה כמה תירוצים. אין אף אחד 'להדיא'!!! שחלק על 6 ראשונים 'מפורשים'.

זוהי המציאות המוסכמת לכל. ואידך פירושא זיל גמור.
 
חבל שהגר"ח ברלין לא ידע ללמוד ראשונים.
הוא אומר שהדיוק שכתבו כמה אחרונים, שעליו כתב הרב עובדיה הנ"ל שכך מוכח 'להדיא' מדברי הרמב"ם - כותב עליו שזה סברא קלושה וחלושה, ולא עומדת כנגד ראשונים 'מפורשים' שכתבו לא כך.
כל הנ"ל הם 'דיוקים', מדוע לא כתבו 'גם' כרכים בי"ד. יכול להיות על זה כמה תירוצים. אין אף אחד 'להדיא'!!! שחלק על 6 ראשונים 'מפורשים'.

זוהי המציאות המוסכמת לכל. ואידך פירושא זיל גמור.
צריך לדעת ללמוד ראשונים
הגר"ח ברלין יתכן והבין אחרת [וגם מי אמר שראה את כל הראשונים הנ"ל, ואולי אם היה רואה היה שם לב שהם מדגישים בדוקא אופנים אחרים], וכמה אחרונים לא הבינו כמותו.
אבל אתה יוצא מנקודת הנחה שיש איזה מעלה לכתוב להדיא, על פני מוכח להדיא. ובכללי הפסיקה אין שום מקור לכך [והיינו שאם נבין כך בדברי הראשונים בהחלט זה בגדר מח' ראשונים. ותו לא מידי].

ומזה התעלמת:
ובל נשכח שזה חוץ מחבל נביאים הסוברים שגם מגילה שלא בזמנה לא מעכב שיהיו עשרה. וכ"ש בפורים משולש.
 
וכן מוכח להדיא ממ"ש הרמב"ם (פ"א מה' מגילה ה"ז): וכל אלו שמקדימים וקוראים קודם י"ד אין קוראין אותה בפחות מעשרה. אלמא דמוקפין שמקדימין לקרות ביום י"ד עצמו גם היחיד רשאי לקרותה, כיון שהוא זמן קריאה לכל העולם
צע"ג שלא זכר שר את דברי המ"מ על אתר שכתב להדיא לא כך:
מגיד משנה הלכות מגילה וחנוכה פרק א הלכה ז
ופי' זמנה בי"ד או ט"ו לבני כרכין. שלא בזמנה קודם לכן מחמת אי זו סבה שיהיה ע"כ.
ומפורש 'להדיא' בדבריו שכל הקדמה לבני כרכין קודם ט"ו הוי שלא בזמנה.
וידוע שהמ"מ הוא נאמן ביתו של הרמב"ם יותר מכל.
ולפחות הו"ל למרן זצ"ל להזכיר את דברי המ"מ ולדון בדבריו, אולם לא הזכירו כלל.
וכן מוכח בשו"ת תמים דעים (סי' ק"פ) בשם ס' העתים, שכ', ופירוש זמנה י"ד לכולי עלמא וט"ו למוקפין, ושלא בזמנה י"א וי"ב וי"ג, ואף על פי ששנינו מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג, לאו דכל הני יומי זמנה נינהו, אלא הני יומי תקנתא דתקינו רבנן, ושמעינן להאי מילתא מדקא אמרינן (מגילה ה רע"א) אבל שמחה אינה נוהגת אלא בזמנה, אלמא דזמנה י"ד וט"ו נינהו. ע"ש. אלמא דמוקפים שמקדימים וקוראים בע"ש חשיב שפיר זמנה, ולא משכח שלא בזמנה אלא בי"א וי"ב וי"ג.
גם זה צע"ג, שהרי בקטע המודגש מפורש בדבריו 'שזמנה' נקבע לפי 'השמחה', והרי כשחל ט"ו בשבת - אין שמחה אלא או בשבת או ביום ראשון, אבל לכו"ע לא ביום שישי, וא"כ אדרבה מפורש בדבריו שי"ד בשישי אינו נקרא זמנה לבני הכרכין.
 
צע"ג שלא זכר שר את דברי המ"מ על אתר שכתב להדיא לא כך:
מגיד משנה הלכות מגילה וחנוכה פרק א הלכה ז
ופי' זמנה בי"ד או ט"ו לבני כרכין. שלא בזמנה קודם לכן מחמת אי זו סבה שיהיה ע"כ.
ומפורש 'להדיא' בדבריו שכל הקדמה לבני כרכין קודם ט"ו הוי שלא בזמנה.
וידוע שהמ"מ הוא נאמן ביתו של הרמב"ם יותר מכל.
ולפחות הו"ל למרן זצ"ל להזכיר את דברי המ"מ ולדון בדבריו, אולם לא הזכירו כלל.
לא מפורש ולא להדיא. דיבר בכלליות, וגם לא הביא שום דוגמא מה זה שלא בזמנה. תלמד את החזו"א ללמוד רמב"ם.
גם זה צע"ג, שהרי בקטע המודגש מפורש בדבריו 'שזמנה' נקבע לפי 'השמחה', והרי כשחל ט"ו בשבת - אין שמחה אלא או בשבת או ביום ראשון, אבל לכו"ע לא ביום שישי, וא"כ אדרבה מפורש בדבריו שי"ד בשישי אינו נקרא זמנה לבני הכרכין.
לדבריך איך עושים שמחה דהיינו סעודה - ביום ראשון ט"ז, הרי אין שמחה נוהגת אלא בזמנה, ושמחה היא סעודה, וזמנה הוא ט"ו.
ע"כ א, שפורים משולש יוצא מן הכלל שתדייק ממשפט זה בגמ' דיוקים ודקדוקים, ולעולם אפשר לומר שגם י"ד חשיב זמנה בש"ז. ב, גם להבנתך משום מה שהשמחה בט"ו, זה לא סותר שבשנה זו גם י"ד חשיב זמנה, והסעודה תהיה אפילו לא בט"ו אלא בט"ז. דהיינו שזה שקבעו בש"ז שהסעודה לא תהיה בי"ד בירושלים, כבכל שנה, לא משום כך י"ד לא נחשב זמנה. וזה מתחיל הפוך "אין שמחה נוהגת אלא בזמנה" - שאת הסעודה תקבע בזמנה, ולא שהסעודה היא המדד מה נחשב זמנה, ולעולם גם י"ד נחשב זמנה. וכבר הדגיש הראב"ד "להדיא" ששלא בזמנה הוא רק י"א, י"ב, י"ג. ותל"מ.

בכ"א למה הכל אצלך צע"ג.
וצע"ג.
 
בכ"א למה הכל אצלך צע"ג.
וצע"ג.
לכתוב תשובה ולהביא ראיה מרמב"ם בלי להתייחס למ"מ במקום שלפחות יש 'לדון' בדבריו שנראה לא כך - זה לא צע"ג??
לא מפורש ולא להדיא. דיבר בכלליות, וגם לא הביא שום דוגמא מה זה שלא בזמנה. תלמד את החזו"א ללמוד רמב"ם
מי שמתכחש להבין כך במ"מ - אין לי מה לדון עמו יותר.
לדבריך איך עושים שמחה דהיינו סעודה - ביום ראשון ט"ז, הרי אין שמחה נוהגת אלא בזמנה, ושמחה היא סעודה, וזמנה הוא ט"ו.
אה"נ, דעת רוב הראשונים שלפי הבבלי עושים סעודה בט"ו, ודלא כהירושלמי וכפסק השו"ע שעושים ביום ראשון.
בכל אופן, שישי זה ודאי לא זמנה.
ולעולם גם י"ד נחשב זמנה
אז למה הסעודה לא ביום שישי אם זה זמנה, הרי זה ודאי יותר זמנה מיום ראשון ומיום שבת, שהרי קוראים בה את המגילה?
 
מי שמתכחש להבין כך במ"מ - אין לי מה לדון עמו יותר.
כ"כ פשוט לך שהחזו"א והיבי"א לא ראו מגיד משנה על המקום.
הבנתך בדבריו הבנה מוטעת, ואתה כ"כ בטוח בה עד שאין לך אפילו מה לדון בזה יותר.
אז למה באת?

אז למה הסעודה לא ביום שישי אם זה זמנה, הרי זה ודאי יותר זמנה מיום ראשון ומיום שבת, שהרי קוראים בה את המגילה?
לדבריך איך עושים שמחה דהיינו סעודה - ביום ראשון ט"ז, הרי אין שמחה נוהגת אלא בזמנה, ושמחה היא סעודה, וזמנה הוא ט"ו.
ע"כ א, שפורים משולש יוצא מן הכלל שתדייק ממשפט זה בגמ' דיוקים ודקדוקים, ולעולם אפשר לומר שגם י"ד חשיב זמנה בש"ז.....
ולפי מה שענית, פשוט וברור לכו"ע שאנחנו עושים בזה נגד הבבלי. שתהיה בריא.

לסיכום, יום שישי בפורים משולש לדעת כמה ראשונים חשיב זמנה, וגם א"ת כהחולקים, שמא גם בשלא בזמנה א"צ עשרה. ויש עדות על מנהג שכזה, שאף שלא נהג אצל כולם, חשיב מנהג ואין לחוש לספק ברכות. ומה גם דמשמע שכן דעת מרן הש"ע, וביארנו הדק היטב ע"פ העין יצחק הנ"ל שהאריך שם בטוב טעם במקורות. ע"ש. ואחר שהמח' במצוה, אין לחוש לספק ברכות בזה.
כל טוב, ואולי חכם @אבי רביבו שנעלם מהרדר ימשיך.
 
הבנתך בדבריו הבנה מוטעת
מעניין מה תענה על זה? [מהר"ש גרמיזאן, לפני כ350 שנה].
1741171050568.png


מי שהולך עם שכל ישר ב"ה לא טועה. הקושיא היא עליהם מדוע לא הביאו את המ"מ. במ"מ מפורש כהבנתי, וב"ה שלא השבית לנו גואל.

ועכ"פ גם אם תרצה לומר שאפשר להבין אחרת - הקושיא ש'צריכה עיון גדול וענק' היא איך מרן זצ"ל לא הזכיר מדברי המ"מ הנ"ל שהם כנגד דבריו לפחות בהשקפה ראשונה.
 
חזור
חלק עליון