אני אעזור לך.
פשוט אין.
יש 6 ראשונים 'מפורשים' שי"ד זה לא בזמנה לבני ט"ו והם העיטור, הרז"ה, הרא"ש, הרשב"א, הריטב"א והר"ן.
ואין אף אחד 'מפורש' שכתב לא כך, מלבד דיוק מהרמב"ם, שאותו ראה הרב חיים ברלין וכתב עליו 'סברות חלושות וקלושות'.
שו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן מו
וכן מוכח בשו"ת
תמים דעים (סי' ק"פ) בשם ס' העתים, שכ', ופירוש זמנה י"ד לכולי עלמא וט"ו למוקפין, ושלא בזמנה י"א וי"ב וי"ג, ואף על פי ששנינו מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג, לאו דכל הני יומי זמנה נינהו, אלא הני יומי תקנתא דתקינו רבנן, ושמעינן להאי מילתא מדקא אמרינן (מגילה ה רע"א) אבל שמחה אינה נוהגת אלא בזמנה, אלמא דזמנה י"ד וט"ו נינהו. ע"ש. אלמא דמוקפים שמקדימים וקוראים בע"ש חשיב שפיר זמנה, ולא משכח שלא בזמנה אלא בי"א וי"ב וי"ג. וכן מוכח
בראבי"ה (מגילה סי' תקס). ע"ש. וכ"כ
ההשלמה: דהאידנא ליכא שלא בזמנה אלא במפרש והיוצא בשיירה, (והובא בהגהת הרב המו"ל חי' הרשב"א מגילה הנד"מ עמוד מה). וכן
המאירי מגילה שם כתב כפרש"י, והוסיף, ובזה"ז כגון המפרש לים והיוצא בשיירה. ע"ש. וכן מוכח להדיא ממ"ש
הרמב"ם (פ"א מה' מגילה ה"ז): וכל אלו שמקדימים וקוראים קודם י"ד אין קוראין אותה בפחות מעשרה. אלמא דמוקפין שמקדימין לקרות ביום י"ד עצמו גם היחיד רשאי לקרותה, כיון שהוא זמן קריאה לכל העולם. וכן הוכיח במישור האור שמח בחי' לרמב"ם שם,
והביא ראיה לזה מהירושלמי (פ"ק דמגילה ה"ג), א"ר יהודה כל שאמרו ידחה ממקומו ובלבד בעשרה, והא אנן חמיין רבנן דקראי אפי' ביחיד, א"ר אסי כל שאמרו ידחה ליום הכניסה ובלבד בעשרה. ופי' דברי המקשן, דחזינן למוקפין כשחל בשבת מקדימין וקוראים ביחיד בע"ש, דאילו י"ד בשבת אמרינן בירוש' שם דלא אפשר ע"פ החשבון. ומשני דדוקא המקדימין ליום הכניסה חשיב שלא בזמנה, וזהו שדקדק רבינו בלשונו וכל המקדימין וקורין קודם י"ד, הא בני מוקפין שמקדימין וקוראין בי"ד עצמו קוראין ביחיד, כיון שהכל יוצאים בי"ד דזמן קריאה לכל הוא. עכת"ד. וכן הוכיח במישור הגאון
החזון איש (סי' קנה אות ב) מדברי הרמב"ם הנ"ל. ע"ש.
ועוד מהפוסקים האחרונים.
צריך לדעת ללמוד ראשונים, לא תמיד האכילו אותך עם כף לפה [וזה מצוי לרוב אם פעם עסקת בהלכה באמת ולא רק העתקת הדבקת השגות כמו שאתה עושה כאן], אבל מוכח להדיא מהנ"ל דפשיטא להו דחשיב בזמנה.
ובל נשכח שזה חוץ מחבל נביאים הסוברים שגם מגילה שלא בזמנה לא מעכב שיהיו עשרה. וכ"ש בפורים משולש.
