• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

עדים בחופה של מי שאינו שומר תו"מ

דודי

Active member
כידוע, לדאבון ליבנו, בהרבה חופות של אחינו הרחוקים מתו"מ, שיתכן והכלה אינה שמרה עצמה כראוי רק לבעלה, ובדר"כ הרבנים מסדרי הקידושין משמיטים את תיבת "בתולתא שפירתא" מהכתובה, ובמקום זה כותבים "יעלת חן" וכו' כל אחד וסגנונו שלו.
שמעתי מאחד מידידי שכשניגש לסדר קידושין, החתן התעקש שיכתבו בכתובה "בתולה". וכך הוה. [וביררתי שדבר זה קורה לא פעם ולא פעמיים].
וצ"ע איך העדים יכולים לחתום על שטר זה, הרי בכך נעשים עדי שקר.
כמו כן, כתובה כזו חיובה הוא מנה ולא מאתים.

ובחוט השני (הל' נדה עמ' רטז) כתב שעדים המעידים בזה ה"ה עדי שקר.

האם יש הסבר הלכתי, שיכול להניח את הדעת בנושא זה?
 
לכאו' הם חותמים על כללות הכתובה ועל הדברים הנצרכים לפום דינא שיהיה עדים, ועל ניסוח כזה או אחר.
תדע שאל"כ וכי אם ימצאו שהיחוס הכתוב אינו מדוקדק הם יהיו עדי שקר, אלא שחתימתם הוא על עיקר הדין הנצרך להם.
 
לכאו' הם חותמים על כללות הכתובה ועל הדברים הנצרכים לפום דינא שיהיה עדים, ועל ניסוח כזה או אחר.
תדע שאל"כ וכי אם ימצאו שהיחוס הכתוב אינו מדוקדק הם יהיו עדי שקר, אלא שחתימתם הוא על עיקר הדין הנצרך להם.
לשיטתכם, גם אם המסדר קידושין יודע במאה אחוז שאיננה בתולה, יוכלו העדים להעיד בכללות?
 
כמדומני שיש תשובה ביבי״א על זאת, כשאזכור איזה חלק ואיזה סימן אביא פה. בינתיים אלו שיש להם את ספר המפתח עדיף שיבדקו.
ומזיכרוני הוא מתיר מסברא דומה שכתב רבי @ראובן יוסף מיארה , אך צריך לבדוק בפנים.
 
לפום ריהטא כל שהחתן דורש זאת איך חשש, דלכאורה תואר זה ד"בתולה" היינו לענין חיוב מאתיים זוז בלבד, (לולא כשמדובר בחתן שהוא כהן גדול...), ובזה אם החתן רוצה לחייב עצמו לחיי, דהודאת בע"ד כמאה עדים. ועדיין יל"ע.
 
לפום ריהטא כל שהחתן דורש זאת איך חשש, דלכאורה תואר זה ד"בתולה" היינו לענין חיוב מאתיים זוז בלבד
אכן, באגרות משה (או"ח ח"ד סי' קיח) כתב כסברא זו, מחמת דלא גרע מתוספת כתובה, אך מ"מ אין להקל כן אם לא בשעת הדחק. וכעי"ז כתב בשו"ת הרשב"ץ (ח"ג סי' קעח). אולם רוב ככל האחרונים חלקו עליהם, ראה יד אהרון (סי' סו בהגה"ט ס"ק טו).
ועיקר הנידון הוא על חתימת העדים בזה...
 
לאחר תפילת ליל שבת שאלתי את רבי (ספרדי שהולך בדעת מרן כמובן, וכמו״כ דיין בשכונה) במספר שניות זעומות בנידון, ואמר לי שהכתובה פסולה מחמת שכותב שנותן לה 200 מאנה, והרי היא לא בתולה.
(וצ״ע לי מעט)
 
ואמר לי שהכתובה פסולה מחמת שכותב שנותן לה 200 מאנה, והרי היא לא בתולה.
אכן, זו מחלוקת גדולה: יעויין באגרות משה (שם) שכתב שלכתוב 200 מנה אי"ז שקר מכיון שנותן לה על השעה שהיתה בתולה. (אולם קצת צ"ב דלגבי התואר "בתולה: כתב באהע"ז סי' קא שמן הנכון להשמיטו, אולם בחאו"ח ח"ד סי' קיח כתב שאפשר לכתוב "בתולה" כיון שדעתו על השעה שהיתה בתולה וכנ"ל.
וחלק ע"ז בשו"ת מלמד להועיל (ח"ג סי' כג) ע"ש.
ובאמת שמצינו לשו"ת שמש צדקה (סו"ס ה) שהפליג וכתב, דאפי' אם הרתה ממנו וילדה בן וכעת נישאים, יכול לכתוב לה "בתולתא" וכן "מוהר בתולייכי", דמה שלעת עתה אינה בתולה, לא איכפת לן, דדוקא בגרושה וחלוצה יש לחוש שאם ימות בעלה תבוא להנשא לכהן, משא"כ בזו יש לנו לחפות עליה כל כמה שאפשר. עכת"ד.
אולם כבר העירו בזה דכ"ז דווקא בזמנם שחריגות כאלו היו נדירות, אולי שייך לחפות, משא"כ בזמנינו. וכבר כתב בזה בספר חופת חתנים (ח"א עמ' רי בהערה).
ואכתי צ"ע!
 
מכיון שנותן לה על השעה שהיתה בתולה
לא מובן לי תרוץ זה, וכי הכתובה הולכת על העבר ולא על הווה?
דדוקא בגרושה וחלוצה יש לחוש שאם ימות בעלה תבוא להנשא לכהן, משא"כ בזו יש לנו לחפות עליה כל כמה שאפשר
גם זה אינו מובן לי, דמה קשור דיני כהונה וייחוס לדיני שטרות וכתובה? מה לי שמיטה להר סיני?

(יש לציין שאינני בקיא בדיני כתובות ושטר, וכותב זאת לפי הבנתי הדלה והמצוצמת)
 
לא מובן לי תרוץ זה, וכי הכתובה הולכת על העבר ולא על הווה?
הבעל יכול לטעון שנותן מאתיים בגלל שבעבר היתה בתולה וזה כוונתו, וסבור וקיבל (ובפרט אם כעת אינה בתולה מחמתו). ומשו"ה יכול לכתוב: "מוהר בתולייכי". אולם על התואר "בתולתא" שהוא תואר עכשווי, לכאו' הרי"ז שקר, והאיך כותבים וחותמים העדים על זה???
 
חזור
חלק עליון