מסכת מכות -כופרא כפרה

[דוד כהנא]

הנה ידוע לבאר מדוע אין עונשין מן הדין משום שיכול להיות שעל העבירה הכביכול קטנה מספיק עונש זה אך על החמור לא מספיק עונש זה
ואם נאמר שניתן לפחות את העונש הקטן ולמה נפטרו בלא כלום
ידוע לבאר שמיתת בית דין וכו' זה לא בתור עונש לעניש אלא כפרה על העון ואם זה לא מכפר מפני שזה לא מספיק לא עושים כלום
והנה יל"ע דבתוס' בעמוד ב ע"א מבואר על פי הגמרא בסנהדרין שאם לא ניתן להרוג אותו במיתה החמורה הרגו בכל מיתה שיש ולכאורה זה סותר את הנ"ל
ועוד יל"ע בדברי הגמרא שעדים זוממים לא משלמים כופרא כיון שזה כפרה והני לאו בני כפרא נינהו
כל העונשין שיש כגון מיתה מלקות זה כפרה והני לאו בני כפרה נינו ומאי שנא
ויל"ע בכל זה

 

[פשוט]

הנה ידוע לבאר מדוע אין עונשין מן הדין משום שיכול להיות שעל העבירה הכביכול קטנה מספיק עונש זה אך על החמור לא מספיק עונש זה
ואם נאמר שניתן לפחות את העונש הקטן ולמה נפטרו בלא כלום
ידוע לבאר שמיתת בית דין וכו' זה לא בתור עונש לעניש אלא כפרה על העון ואם זה לא מכפר מפני שזה לא מספיק לא עושים כלום
והנה יל"ע דבתוס' בעמוד ב ע"א מבואר על פי הגמרא בסנהדרין שאם לא ניתן להרוג אותו במיתה החמורה הרגו בכל מיתה שיש ולכאורה זה סותר את הנ"ל
ועוד יל"ע בדברי הגמרא שעדים זוממים לא משלמים כופרא כיון שזה כפרה והני לאו בני כפרא נינהו
כל העונשין שיש כגון מיתה מלקות זה כפרה והני לאו בני כפרה נינו ומאי שנא
ויל"ע בכל זה

מחילה, להבנתי בכל עונש מיתת בית דין, דבר ראשון ישנו קיום העונש מה שהתחייב. והוא מדין ביעור הרע. ולכן אם אי אפשר להורגו במיתה שהתחייב תהרגהו בכל מיתה שאתה יכול. וחוץ מזה אם התוודה ועשה תשובה יש לו כפרה, אבל הכפרה היא דבר משני.
משא"כ בכופר שהוא אינו עונש, אלא ממש כפרה פדיון נפשו.
ועיין.

 

[דוד כהנא]

מחילה, להבנתי בכל עונש מיתת בית דין, דבר ראשון ישנו קיום העונש מה שהתחייב. והוא מדין ביעור הרע. ולכן אם אי אפשר להורגו במיתה שהתחייב תהרגהו בכל מיתה שאתה יכול. וחוץ מזה אם התוודה ועשה תשובה יש לו כפרה, אבל הכפרה היא דבר משני.
משא"כ בכופר שהוא אינו עונש, אלא ממש כפרה פדיון נפשו.
ועיין.

אלא דלפי זה קשה מדוע לא עונשין מן הדין בעונש מיתה

 

[פשוט]

אלא דלפי זה קשה מדוע לא עונשין מן הדין בעונש מיתה

לענ"ד לא קשה, תתבונן.

 

[דוד כהנא]

לענ"ד לא קשה, תתבונן.

לא כל כך הבנתי נשמח להסבר

 

[פשוט]

לא כל כך הבנתי נשמח להסבר

כי יש שני מרכיבים בעונש מיתת בית דין, האחד העונש עצמו והשני הכפרה, אבל הוא מרכיב משני, כפי שכתב הרמב"ם בהלכות סנהדרין שאומרים לו התוודה וכו'. עיי"ש.
ואמר על כן אי אפשר לתת לו העונש הקל מחמת שלא זה העונש שגזרה עליו ההשגחה העליונה, ובנוסף אם תקיים בו עונש זה מנעת ממנו כפרתו.

 

[מאנ"ש]

ועוד יל"ע בדברי הגמרא שעדים זוממים לא משלמים כופרא כיון שזה כפרה והני לאו בני כפרא נינהו
כל העונשין שיש כגון מיתה מלקות זה כפרה והני לאו בני כפרה נינו ומאי שנא
ויל"ע בכל זה

כמדומה שהראשונים שם אומרים שזה לצאת ידי שמים, ועכ"פ עומדים בזה בוודאות, יעויי"ש.