אושרי רביב
Well-known member
פעם אחת כשכתבתי את שפתי מלך, היה לי דבר שלא מצאתי את המקור למה שאמר מרן זיע"א. התקשרתי לרבים מגדולי ישראל (לא אפרט שמות!) ולא ידעו איך לפתוח את הפה, מאיפה להביא את המקור לדברים אלו. ויש שדחו אותי ואמרו שאין דבר כזה, ומה שמרן אמר לא מדויק, אגב הדברים... עד שנזכרתי שאולי אם יהיה לי מזל אצליח לשאול אותו. התקשרתי לעוזר שלו, ושאלתי אותו שיעביר לרב. הוא שאל את הרב שהיה על ידו, והרב לא הבין את השאלה כל כך. ומיד אמר לו תביא לי את הטלפון. ופתאום אני שומע את הרב בעצמו איתי על הקו, ושואל אותי מה השאלה, ומיד הייתי בהלם, ואמרתי את השאלה, וענה לי רמב"ם מפורש! וציין. ובירך אותי לשלום לאחר מכן. בפשטות כזו גדולה, אין לתאר. הרחבתי את הדברים בדף האחרון בספר.
ואף פעם אחת נזרקה בי ילדות, ורציתי ברכה ליום ההולדת, ושאלתי את העוזר אם אפשר ברכה. ולאחר כמה דקות קבלתי הקלטה בקולו של הרב שבירך אותי לזיווג הגון ומזל טוב ליום ההולדת... לא יישכח ממני לעד.
מה גם שזכיתי במשך קרוב לעשור לשמוע שיעורים מידי יום ביומו מאחד מבכירי תלמידיו. ברוך ה', ורבות הפעמים סיפר לנו דברים מקודש פנימה.
אמר לנו פעם אחת, שהרב אמר להם פעם בשיעור שיש מסכת אחת שהוא למד אותה כל החיים. והיא מסכת ייסורים. וכשהוא בא ללמוד, הוא פושט את החליפה של הייסורים מעליו, ותולה אותה, ולומד בחשק. מבהיל למי שמתבונן.
באחת מהפעמים שזכיתי לראות אותו, ראיתי איך היה נאנק מכאבים כשקם ממקומו והיה יושב על כסא גלגלים ונטלו אותו מהכיסא עד ביתו, וכל הזמן היו נשמעות קולות נאקה מפיו. כמה ייסורים סבל, וכמה תורה לימד.
חיזוק גדול ניתן לקבל מי שיקרא את מה שכתב בהקדמתו בספר ה' נסי חלק א.
ואף פעם אחת נזרקה בי ילדות, ורציתי ברכה ליום ההולדת, ושאלתי את העוזר אם אפשר ברכה. ולאחר כמה דקות קבלתי הקלטה בקולו של הרב שבירך אותי לזיווג הגון ומזל טוב ליום ההולדת... לא יישכח ממני לעד.
מה גם שזכיתי במשך קרוב לעשור לשמוע שיעורים מידי יום ביומו מאחד מבכירי תלמידיו. ברוך ה', ורבות הפעמים סיפר לנו דברים מקודש פנימה.
אמר לנו פעם אחת, שהרב אמר להם פעם בשיעור שיש מסכת אחת שהוא למד אותה כל החיים. והיא מסכת ייסורים. וכשהוא בא ללמוד, הוא פושט את החליפה של הייסורים מעליו, ותולה אותה, ולומד בחשק. מבהיל למי שמתבונן.
באחת מהפעמים שזכיתי לראות אותו, ראיתי איך היה נאנק מכאבים כשקם ממקומו והיה יושב על כסא גלגלים ונטלו אותו מהכיסא עד ביתו, וכל הזמן היו נשמעות קולות נאקה מפיו. כמה ייסורים סבל, וכמה תורה לימד.
חיזוק גדול ניתן לקבל מי שיקרא את מה שכתב בהקדמתו בספר ה' נסי חלק א.
נערך לאחרונה:
ע"ה ס"ט
Well-known member
תוכל להעלות את הקטע המדובר?
אושרי רביב
Well-known member
שאלה: במה חמורה יותר נבלה מטרפה?
תשובה: אמר מרן רבנו עובדיה יוסף זיע"א בהלכה היומית (ו תשרי) שנבלה גרועה יותר מטרפה.
ביאור דברי קודשו, הובא ברש"י ביצה (כה. ד"ה: לאפוקי מדרב הונא) בהמה שנשחטה (אפילו נשחטה כראוי), וטרם בדקנו את הסימנים (כלומר, אם השחיטה תקינה) ובא השוחט והוריד את הראש (טרם בדיקה), אנו מעמידים את הבהמה על חזקתה, דהיינו בחזקת איסור מאחר ולא בדקנו שהשחיטה היתה כראוי, והוי נבלה.
אולם לפני עריפת הראש, לאחר שבדק את הסימנים והיא כשרה, אם נמצא בה סימן טריפה בסתר (נקב בריאה ובני מעיים), יש לתלות שסימן הטריפה הגיע לאחר שחיטה. זאת מאחר והסימנים נשחטו כראוי. וממילא נעמיד את הבהמה על חזקתה, דהיינו חזקת היתר, ונמצאנו למדים שנבלה בכהאיי גוונא אין אפשרות להחזירה לקדמותה, ואילו לטריפה יש השבון. ונעמיד דבר על חזקתו, ונאמר שהטרפות הגיעה לאחר השחיטה וממילא נשארה הבהמה בכשרותה. והבהמה תהיה מותרת. מה שאין כאן אם ערף את הראש לפני בדיקת הסימנים שעדיין אין בירור שיצאה הבהמה מחזקת האיסור, מעמידים שנשארה בחזקת האיסור.
וברמב"ם (פ"א מהל' שחיטה הי"ב-ג) מפורש, שהשוחט חייב לבדוק את הסימנים לאחר שחיטה כמו שביארנו לעיל. ואי אפשר כאן ללכת אחר רוב השחיטות ששוחט בקיא וזריז. [דברים אלו ענה לי הגאון ר' מאיר מאזוז זיע"א, והרחיב לי הדברים מו"ר ר' רחמים חדאד שליט"א].
ע"ה ס"ט
Well-known member
מה נוסח השאלה ששאלת את גדול"י הנ"ל ולא ידעו לענות?
אושרי רביב
Well-known member
נקודתית. איפה כתוב שנבלה חמורה יותר מטרפה? חלק אמרו שלא יודעים, חלק אמרו ברמב"ם וציינו מקור שהיה לא נכון, וחלק אמרו שזה שטויות ואין דבר כזה.
תשובה: נבילה מטמאה במגע ומשא ואילו טריפה לא מטמאה
אושרי רביב
Well-known member
השאלה היתה לגבי סכין שנפגמה.
כבודו יוכל להעלות?
ע"ה ס"ט
Well-known member
לא כתבת שזו היתה השאלה.
אושרי רביב
Well-known member
זה נספח. אם תסתכל בשפתי מלך בתאריך תבין. מרן הזהיר לגבי שהסכין לא תהיה פגומה, כי היא תהיה נבלה.
ע"ה ס"ט
Well-known member
לא כתבת ששאלת אותם איפה כתוב שנבלה חמורה יותר לגבי סכין שנפגמה:
זה הסוגיא בחולין ט שלגבי נבילה היא בחזקת איסור [וידוע שנח' רשי ותוס שלרש''י יש חזקת אבר מן החי וא''כ כשיש בספק מחזיקים לאיסור מוכח ברש''י שמחזיקים מאיסור לאיסור ואילו התוס' למדו שזה איסור שאינו זבוח והדברים ידועיםם בבי מדרשא] ואילולגבי טרפות יש רוב והדברים פשוטים.
נערך לאחרונה:
על הגדה של פסח.
באופן כללי, כל הקדמותיו של מרן זיע"א לספריו מלאות מזן אל זן בידיעות מאלפות, משהו לא רגיל.
לא עובדות, אלא התרשמויות.
א. היה מיוחד מאוד במידת ההודאה על האמת. וכמדומני שלא היה בוש לומר טעיתי ולתקן את דבריו, בלי תירוצים, ואף בפרהסיא גדולה!! [ומעלה נוספת שגם לא חש בכך פחיתות כבוד, אלא ראה את עצמו כאדם שעלול מטבע ברייתו לטעות ואכמ"ל בזה]
ב. התייחד בחתירתו לאמת המובנת לו. וכך ניכרת גם השפעתו על תלמידיו. כל אחד בדרכו שלו.
ג. נקודה נוספת, שהיה נמנע מאוד מלומר "קבלו דעתי". והיה מזכיר בעצמו לפני שומעי לקחו את דעות החולקים אליו, ולא מבטל את דבריהם, אלא אומר את שלו [מזכיר את דברי הגמ' על ב"ה שנוחין ועלובין היו, שהיו שונין דברי ב"ש].
ד. ישנם דברים שהיה ברור לו שהצדק עימו, אך היה שלם עם כך שעכשיו לא ידעו מכך, והיה אומר שכעבור שנים רבות מפטירתו יבינו את דבריו בעניינים אלו [והרגיש בזה בר מזלי' של הרמב"ם ז"ל שהיה מחבבו מאוד בכמה וכמה דברים]
למותר לציין שאין זה אלא בשביל לתאר את האדם המיוחד ונפשו הייחודית. איני מתלמידיו, ובדברים רבים מאוד קבלתי בשונה ממה שהיה ברור לו זצ"ל. ואין זה גורע כלום ממעלותיו שלו!!! בינו זאת.
א. היה מיוחד מאוד במידת ההודאה על האמת. וכמדומני שלא היה בוש לומר טעיתי ולתקן את דבריו, בלי תירוצים, ואף בפרהסיא גדולה!! [ומעלה נוספת שגם לא חש בכך פחיתות כבוד, אלא ראה את עצמו כאדם שעלול מטבע ברייתו לטעות ואכמ"ל בזה]
ב. התייחד בחתירתו לאמת המובנת לו. וכך ניכרת גם השפעתו על תלמידיו. כל אחד בדרכו שלו.
ג. נקודה נוספת, שהיה נמנע מאוד מלומר "קבלו דעתי". והיה מזכיר בעצמו לפני שומעי לקחו את דעות החולקים אליו, ולא מבטל את דבריהם, אלא אומר את שלו [מזכיר את דברי הגמ' על ב"ה שנוחין ועלובין היו, שהיו שונין דברי ב"ש].
ד. ישנם דברים שהיה ברור לו שהצדק עימו, אך היה שלם עם כך שעכשיו לא ידעו מכך, והיה אומר שכעבור שנים רבות מפטירתו יבינו את דבריו בעניינים אלו [והרגיש בזה בר מזלי' של הרמב"ם ז"ל שהיה מחבבו מאוד בכמה וכמה דברים]
למותר לציין שאין זה אלא בשביל לתאר את האדם המיוחד ונפשו הייחודית. איני מתלמידיו, ובדברים רבים מאוד קבלתי בשונה ממה שהיה ברור לו זצ"ל. ואין זה גורע כלום ממעלותיו שלו!!! בינו זאת.
