בעניין ספירת העומר בהרהור

[גרינפלד]

הגאון ר' וולף איגר (בתשובת רעק"א סי' כט) כותב שהלשון וספרתם לא מכריח שצריך להוציא בשפתיו, ומ"מ מדרבנן צריך להוציא בשפתיו,
והפרי חדש כתב שלא מועיל בהרהור כמו שכתבו כמה ראשונים שמחשבת פיגול לא מועיל בהרהור,
ולפי"ז לכאורה לדעת החינוך [ופשטות הרמב"ם] שדי במחשבה יש לדון שגם בספירת העומר מדאורייתא יכול לספור במחשבה.
ויש לעיין לדעת הפרי חדש מה הדין בכתיבה מה שדנו הרעק"א והאחרונים.

 

[גרינפלד]

ויש לעיין לדעת הפרי חדש מה הדין בכתיבה מה שדנו הרעק"א והאחרונים.

ועי' באבני מילואים (סי' ל ס"ק א ד"ה איני מבין) שלכתוב לאשה הרי את מקודשת לי בכסף שתקבלי - תלוי בנידון הפוסקים אם כתיבה כדיבור,
ועיי"ש (ד"ה וביבמות) שהרכנת הראש וודאי מועילה, עכ"ד.

ולספירת העומר לכאורה פשוט שלהרכין הראש על ספירת אחר - לא מועילה, שהגדר הוא שצריך שתצא ממנו הספירה,
והרי אפילו שומע כעונה יש שיטות שלא מהני.

 

[א.א]

שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכות השחר ושאר ברכות סימן מז
סעיף ג
הכותב בדברי תורה, אף על פי שאינו קורא, צריך לברך.
סעיף ד
המהרהר בדברי תורה, אינו צריך לברך

משנה ברורה סימן מז ס"ק ד
(ד) הכותב - ס"ל דכתיבה עדיף מהרהור והטעם י"א משום [ד] דעביד מעשה וי"א [ה] דדרך הכותב להוציא תיבות מפיו בשעת הכתיבה.

 

[א.א]

יהיו הדברים לע"נ מרן רה"י
תשובה שכתב בגיל 14 [נולד בשנת תשה
45 עמודים

 

[גרינפלד]

והנה הפרי חדש נוקט שמועיל שומע כעונה בספירת העומר כדמביא הביאור הלכה,
ומשמע לפי זה שגם מחשבה בקדשים מועיל שומע כעונה כי הפר"ח הרי מדמה אותם,
וכעין זה מבואר בצל"ח ברכות כ"א ב' שלפי חלק מהראשונים מועיל שומע כעונה לשבועה ונזירות,
והחידוש כאן שאפילו בעשיית חלות זה מועיל.

ואשמח אם יוסיפו על זה.

 

[פלוני אלמוני]

והנה הפרי חדש נוקט שמועיל שומע כעונה בספירת העומר כדמביא הביאור הלכה,
ומשמע לפי זה שגם מחשבה בקדשים מועיל שומע כעונה כי הפר"ח הרי מדמה אותם,
וכעין זה מבואר בצל"ח ברכות כ"א ב' שלפי חלק מהראשונים מועיל שומע כעונה לשבועה ונזירות,
והחידוש כאן שאפילו בעשיית חלות זה מועיל.

ואשמח אם יוסיפו על זה.

מה זה שומע כעונה בשבועה?

 

[גרינפלד]

הביא הגר"י אדלשטיין שליט"א ,
קרן אורה ברכות דף ג עמוד א ד"ה והנה לא נתבאר:
ועוד איך כייל רבינא דבכל מקום הרהור כדבור דמי, דהא מצינו כמה מצות של דיבור דאינו יוצא בהרהור, כמו הגדה של פסח וקידוש היום וספירת העומר.

וביאר הגר"י שספירת העומר אינה סתם אמירה, אלא לגלות מה היום,
כמו שיש אומרים שבלי להבין אינו יוצא, עכ"ד.

 

[גרינפלד]

מה זה שומע כעונה בשבועה?

עי' צל"ח ברכות כ"א ובנודע ביהודה כגון שאחד אמר הריני נשבע שלא אעשה דבר פלוני, ואחר שעמד לידו כיוון להסכים לדבריו,
ועיי"ש שביאר מדוע בנזיר מבואר שאם אחד אמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני ה"ז נזיר, עיי"ש מדוע צריך לומר ואני תיפו"ל מצד שומע כעונה.

 

[גרינפלד]

והנה בכתבי קהלות יעקב שמעתי שכתב שספירה בהרהור תלויה במחלוקת אם הרהור כדיבור דמי.

 

[גרינפלד]

ונמצא שיש שלש שיטות,
א לפי הגאון ר' וולף איגר יתכן שגם למ"ד הרהור לאו כדיבור דמי מן התורה יוצא במחשבה, ורק מדרבנן צריך דיבור;
ב לפי הפרי חדש והקרן אורה לכו"ע לא מועיל הרהור;
ג לקהלות יעקב תלוי במחלוקת אם הרהור כדיבור דמי או לא.

 

[גרינפלד]

משנת יעבץ אורח חיים סימן כו אות ה:

ומעתה נראה בספירת העומר דכתיב וספרתם, אבל לא כתוב שצריך דיבור, א"כ הרי זה כברכת המזון לדעת הרמב"ם שיוצא גם בהרהור. ולפי"ז יש להזהר לא להרהר בספירה לפני שמברך, שהרי כבר יצא ידי חובתו בהרהור, אלא באופן שמתכוון במפורש לא לצאת בהרהור...​