האם אמרתם תחנון/ הלל היום (ה' באייר)

[בנימין לוריא]

לא ראיתי שם נוסח השאלה

בהודעה שכתבתי ציטטתי רק את החלק השני משאלתך.

 

[פרי חדש]

אנשים חטופים פצועים מתחת לאדמה בלי טיפת אוויר, אור, אוכל, מים, חברה, משפחה, כלום כלום.
ויגידו "יום העצמאות". יעשו מנגל...
איזה כסילים
אוילים
ויותר מהכל - מסכנים!
ה' ירחם על עמו ישראל.

 

[אור יעקב]

אע"פ שלעיל כתבתי שיותר ראוי לבא לשאל לא לומר תחנון (אם מבינים את הסיבה שלא אומרים...)
מ"מ השנה נראה שוודאי יש לומר תחנון ביום חמישי.
דזה שהקדימו את "חגיגות יום העצמאות" ליום חמישי זה וודאי לא אומר שלא נאמר תחנון ביום הזה בגלל שהם עושים ביום חמישי את "המנגל"...
ורק נראה בשבת שזה היום שנהיה בו שמחה לעם ישראל לא לומר צדקתך אלא יהי שם. (לאותם שאין אומרים תחנון. וגם פה אין בעיה של מראית העין בכך שאומר יהי שם במקום צדקתך)

 

[עשירית האיפה]

אע"פ שלעיל כתבתי שיותר ראוי לבא לשאל לא לומר תחנון (אם מבינים את הסיבה שלא אומרים...)
מ"מ השנה נראה שוודאי יש לומר תחנון ביום חמישי.
דזה שהקדימו את "חגיגות יום העצמאות" ליום חמישי זה וודאי לא אומר שלא נאמר תחנון ביום הזה בגלל שהם עושים ביום חמישי את "המנגל"...
ורק נראה בשבת שזה היום שנהיה בו שמחה לעם ישראל לא לומר צדקתך אלא יהי שם. (לאותם שאין אומרים תחנון. וגם פה אין בעיה של מראית העין בכך שאומר יהי שם במקום צדקתך(

זה ממש נדיר שהם חוגגים 'בו ביום' בה' באייר
זה או בג' או בד' או בו' ........

יבואו היודעים ויאמרו את הסטטיסטיקה .......

 

[אור יעקב]

זה ממש נדיר שהם חוגגים 'בו ביום' בה' באייר
זה או בג' או בד' או בו' ........

יבואו היודעים ויאמרו את הסטטיסטיקה .......

למה?
הרוב זה יה יוצא ביום שני או רביעי.
ולפעמים זה יוצא בשישי (או בשבת השנה שזה נדיר ויהיה עוד 20 שנה...) ומקדימים את זה

 

[גלעד רובין]

שזה בשני גם לא עושים באותו יום כדי שערב הזיכרון לא יהיה מוצש לכן זה מאוד נדיר בזמנו

 

[אור יעקב]

אע"פ שלעיל כתבתי שיותר ראוי לבא לשאל לא לומר תחנון (אם מבינים את הסיבה שלא אומרים...)
מ"מ השנה נראה שוודאי יש לומר תחנון ביום חמישי.
דזה שהקדימו את "חגיגות יום העצמאות" ליום חמישי זה וודאי לא אומר שלא נאמר תחנון ביום הזה בגלל שהם עושים ביום חמישי את "המנגל"...
ורק נראה בשבת שזה היום שנהיה בו שמחה לעם ישראל לא לומר צדקתך אלא יהי שם. (לאותם שאין אומרים תחנון. וגם פה אין בעיה של מראית העין בכך שאומר יהי שם במקום צדקתך(

זה ממש נדיר שהם חוגגים 'בו ביום' בה' באייר
זה או בג' או בד' או בו' ........

יבואו היודעים ויאמרו את הסטטיסטיקה .......

שזה בשני גם לא עושים באותו יום כדי שערב הזיכרון לא יהיה מוצש לכן זה מאוד נדיר בזמנו

שאלתי את הרב דוד נקי שליט"א והוא אמר לי שעצם זה שקבעו את היום שמחה באמת ביום חמישי אז לא לומר תחנון. (ואפי' שהם מנתבים את השמחה לאירועים ומנגלים... אנחנו ננתב את השמחה שלנו להודות לה' על הניסים שעשה לנו)

 

[בנימין לוריא]

ורק נראה בשבת שזה היום שנהיה בו שמחה לעם ישראל לא לומר צדקתך אלא יהי שם. (לאותם שאין אומרים תחנון. וגם פה אין בעיה של מראית העין בכך שאומר יהי שם במקום צדקתך)

אם יאמרו בשבת "יהי שם" לא יבינו לשמחה מה זו עושה, שכן זה אינו "יום העצמאות"...
(וכבר הרהרתי בעניין זה לעיל).

 

[אור יעקב]

אם יאמרו בשבת "יהי שם" לא יבינו לשמחה מה זו עושה, שכן זה אינו "יום העצמאות"...

כן, אחרי המחשבה באמת נראה שרק ביום חמישי אין לומר כי את היום הזה קבעו לשמחה וכמו שאמר לי הרב נקי שליט"א.

 

[בנימין לוריא]

מי שנוהג לגבי תחנון ביום העצמאות ע"פ מנהג המקום, שאם מתפלל במקום שאומרים תחנון - אומר עמהם, ואם מתפלל במקום שאין אומרים - גם הוא לא אומר.
מה יעשה כשמתפלל (השנה) אצל חסידים, שלא אומרים תחנון בגלל שזה ג' אייר (היארצייט של ר' ישעיה מקרעסטיר).
האם יגיד או לא?

 

[אור יעקב]

כן, אחרי המחשבה באמת נראה שרק ביום חמישי אין לומר כי את היום הזה קבעו לשמחה וכמו שאמר לי הרב נקי שליט"א.

וכמו שהשיב מרן זצוק"ל בשנת תשע"א שגם אז יום העצמאות היה דחוי

 

[אור יעקב]

מי שנוהג לגבי תחנון ביום העצמאות ע"פ מנהג המקום, שאם מתפלל במקום שאומרים תחנון - אומר עמהם, ואם מתפלל במקום שאין אומרים - גם הוא לא אומר.
מה יעשה כשמתפלל (השנה) אצל חסידים, שלא אומרים תחנון בגלל שזה ג' אייר (היארצייט של ר' ישעיה מקרעסטיר).
האם יגיד או לא?

וודאי שלא יגיד עמהם דסוף סוף מנהג המקום לא להגיד.

 

[אור יעקב]

וכמו שהשיב מרן זצוק"ל בשנת תשע"א שגם אז יום העצמאות היה דחוי

וכן הרב אליהו שטרית בספר "רבנו" (עמ' תי) העיד שמרן זצוק"ל לא אמר תחנון אפי' שיום העצמאות היה בד' אייר. (ואפי' שלא היה סנדק ולא היה ברית וכהוראתו בסוף ימיו)

 

[בנימין לוריא]

וודאי שלא יגיד עמהם דסוף סוף מנהג המקום לא להגיד.

אבל ביום רגיל שיש הילולא והם לא אומרים, היחיד כן אומר.

 

[אור יעקב]

אבל ביום רגיל שיש הילולא והם לא אומרים, היחיד כן אומר.

נכון, אבל פה שיש גם את יום העצמאות וגם מנהג המקום לא להגיד נראה שלא יאמר.

 

[ע"ה ס"ט]

ומה עושים השנה שלצערינו יש שריפות, ובעקבותם נדחה או התבטל יום העצמאות?

 

[אור יעקב]

ומה עושים השנה שלצערינו יש שריפות, ובעקבותם נדחה או התבטל יום העצמאות?

אם באמת ידחה או יתבטל אין שום סיבה לומר תחנון... (מילא אם זה היה היום האמיתי ה' אייר אז היה מקום לדון)

 

[אור יעקב]

נראה לי שכולם מסכימים לסיכום הבא -
א. מי שנמצא בבית כנסת ילך אחר מנהג המקום אם נוהגים לומר יאמר, ואם לא לא יאמר.

ב. בית כנסת שבאים להשאל ורוצים לא לומר תחנון בגלל "כוחי ועוצם ידי" ותפארת מדינת ישראל וכו' וכו' וודאי שיש להורות להם שיאמרו תחנון.

ג. כל הדיון מתחיל במקום שיודעים את הסיבה האמיתית לשמחה ביום הזה שבזכות שה' החזיר לנו את ארץ ישראל קמו וניצבו אלפי ישיבות וכוללים ות"ת ובתי כנסת וסמינרים וב"ה הרבה תורה התרבתה בזכות זה.
ולכן מקום שיודעים את הסיבה הנ"ל או מסבירים להם את הסיבה הזאת וודאי שראוי באמת שלא יאמרו תחנון וכפי שמרן זצוק"ל הורה וכך נהג למעשה.

 

[אד יעלה]

מעשה במרן רי''ז הלוי שראה אחד מזקני ירושליים הולך עם שטריימל ביום אידם
ושאל אותו הגרי''ז מדוע אתה הולך עם שטריימל
ואמר לו שיש לו ברית של נין ונחה דעתו.

 

[ללמוד התורה]

כתב בילקוט יוסף קצוש"ע אורח חיים סימן ריח, א.) יש להזהיר את הנוהגים לומר הלל ביום ה' באייר, שחלילה מלברך על ההלל ביום זה, והמברך הרי הוא נושא שם שמים לבטלה, ועוונו חמור ביותר, ואסור לענות אחריו "אמן". וכן הורו כל גדולי הדור זיע"א. ומכל שכן שאסור לברך על ההלל בליל יום ה' באייר, והמברכים על ההלל ביום העצמאות, או שהחיינו הרי זו ברכה לבטלה, שאין להם על מה לסמוך, ואין לענות אמן אחר ברכתם, ובפרט שבעוה"ר בעת קום המדינה העבירו רבבות על דתם, ונעשו מחללי שבת וכו', וכמליון ילדים אינם יודעים שמע ישראל. [ילקו"י על הלכות ברכות עמוד תקסו].