טעמא דקרא כא, ח:
ולכאורה יש לדון שהנה בעלון דעת ואמונה מהגר"ע טולידנו (פר' אחו"ק) הובא ראיה שבמלך גם לאחר מיתה יש מורא מלכות, מזה שלא נושאים את אלמנתו, ע"כ;
ולכאורה מבואר מזה שכיון שזה לא דין לכבד את האדם הפרטי, אלא לכבד את המלכות - זה שייך גם לאחר מיתה
והוא הדין יל"ד בכהונה.
וצ"ח בקונטרס הליקוטים מה כתב הגרח"ק.
וקדשתו. נשאלתי אם כהן לאחר מיתה יש בו דין וקדשתו כגון ב' מתים א' כהן וא' ישראל אם צריך להקדים את הכהן. ונראה דבזהר ס"פ בחקתי אמרו אע"ג דמית אתחייב ביקרי' יתיר דכתיב כבד את אביך משמע דדריש לי' מאת וכיון דאיצטריך קרא דחייב לכבד לאחר מיתה א"כ בכהן דליכא קרא לא מחייב דבטלה כהונה, מיהו ודאי לכשיקומו לתחה"מ יחזרו לכהונתן כמבואר בסנהדרין צ' ב', ועמש"כ בקונטרס הלקוטים סוף סי' ד'.
ולכאורה יש לדון שהנה בעלון דעת ואמונה מהגר"ע טולידנו (פר' אחו"ק) הובא ראיה שבמלך גם לאחר מיתה יש מורא מלכות, מזה שלא נושאים את אלמנתו, ע"כ;
ולכאורה מבואר מזה שכיון שזה לא דין לכבד את האדם הפרטי, אלא לכבד את המלכות - זה שייך גם לאחר מיתה
והוא הדין יל"ד בכהונה.
וצ"ח בקונטרס הליקוטים מה כתב הגרח"ק.
